היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה השיבה הערב (יום ה') לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד התיקון לפקודת המשטרה, שבין היתר העניק לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר סמכות להתערב בחקירות - ואמרה כי יש לבטל את החלק הזה בתיקון. היא הוסיפה כי ללא פרשנות מגבילה מצד בג"ץ - כזו שתוכל למנוע לדבריה פוליטיזציה של המשטרה - יש צורך לבטל את התיקון כולו, שהגדיל משמעותית את סמכויותיו של בן גביר בכל הנוגע להתנהלות המשטרה.
לתגובה המלאה של היועמ"שית - לחצו כאן
"לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, התיקון יוצר מבנה משטרי לא מאוזן המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי ללא ערובות המבטיחות את הפעלת הכוח באופן מקצועי, עצמאי ושוויוני ושמירה על שלטון החוק וזכויות האדם", מסרה היועמ"שית. "על כן, התיקון אינו חוקתי".
לדבריה, "יש לבטל את החלק בתיקון המקנה לשר לביטחון לאומי את הסמכות להתערב בתחום החקירות נוכח הפגיעה הקשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק. שאר חלקי התיקון אף הם אינם חוקתיים ודינם בטלות, אלא אם בית המשפט יפרש אותם באופן המבטיח הגנה על זכויות אדם, ומניעת פוליטיזציה של עבודת המשטרה".
בהקשר זה ציינה בתגובה לבג"ץ: "על הפרשנות להציב גבולות ברורים, הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה, לפיהם התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית ומהווה הפרה של חובת האמון כלפי הציבור שבה חבים הדרג הפוליטי ומשטרת ישראל. ככל שבית המשפט הנכבד ימצא כי לא ניתן לפרש את הוראות התיקון באופן הזה, הרי שדינו של התיקון כולו – בטלות".
בתגובה להודעת היועמ"שית מסר בן גביר כי עוצמה יהודית תגיש בשבוע הבא את הצעת החוק לפיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה ותדרוש לקדמה באופן מיידי". הוא תקף את בהרב-מיארה, והוסיף: "התנהלות היועצת המשפטית לממשלה באופן פוליטי שערורייתי, משולח רסן ופרוע, בקו לעומתי מופגן מאז הקמת הממשלה הנוכחית, חוצה כל קו אדום אפשרי. התנהגותה חסרת תקדים בתולדות הייעוץ המשפטי מאז הקמת המדינה, כאשר היועמ״שית יוצאת באופן עקבי, בוטה ומוצהר כנגד ממשלת ישראל. התנהלותה על תקן יו״ר האופוזיציה בפועל, איננה מאפשרת עוד את המשך המצב הקיים.
״לאור הנ״ל, ועל מנת לאפשר לממשלת ישראל קבלת שירות משפטי מקצועי בסיסי, סיעת עוצמה יהודית תגיש בימים הקרובים את הצעת חוק פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה, ותדרוש מהקואליציה לקדם הצעת חוק זו. גם בזמן מלחמה ממשלת ישראל זכאית לייצוג משפטי מינימאלי שאיננו עוין", הוסיף.
בן גביר רצה "סמכויות כמו של שר הביטחון על הרמטכ"ל"
התיקון המדובר לפקודת המשטרה, שזכה גם לכינוי "חוק בן גביר", אושר בסוף דצמבר אשתקד עוד לפני השבעת ממשלת נתניהו השישית וכחלק מדרישותיו של בן גביר במשא ומתן הקואליציוני להגדלת סמכויותיו במשרד לביטחון פנים (שאת שמו הוא שינה אחר כך ל"ביטחון לאומי"). בן גביר דרש תחילה סמכות ב"דומה שיש לשר הביטחון על הרמטכ"ל", אך בעקבות הסערה שהתחוללה אז "רוכך" החוק - והגרסה הסופית שלו לא כללה את הכפפת מפכ"ל המשטרה לשר, והודגש בו כי "הדרג הפיקודי העליון במשטרה הוא המפקח הכללי".
2 צפייה בגלריה
עימותים בין פרשי המשטרה למפגינים בנתיבי איילון, ארכיון. החשש: פוליטיזציה של הפעלת כוח משטרתי
(צילום: גיל לוין)
לצד זאת החוק הגדיל משמעותית את סמכויותיו של בן גביר. השינוי קבע כי "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה" וכי "השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה". נקבע בו כי "השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות העבודה, הנחיות כלליות, ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה".
בנוגע לחקירות משטרתיות, בתיקון נקבע כי "השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות, והמפכ"ל יבצע את תפקידיו המפורטים בסעיף לפקודה בהתאם למדיניות שיתווה השר".
נגד התיקון הוגשו לבג"ץ חמש עתירות, על ידי התנועה למען איכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, מפלגת העבודה וחברי הכנסת מיקי לוי ויואב סגלוביץ' ממפלגת יש עתיד וכן ארגון עדאלה. הטיעון המרכזי של העותרים הוא שהתיקון מאפשר לבן גביר להתערב בעבודת המשטרה ובכך פוגע בעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, ויוצר "פגיעה קשה וחמורה" בשורה של זכויות אדם - באופן המחייב לפסול את התיקון.
הדיון בבג"ץ על "חוק בן גביר", ביוני אשתקד
(צילום: לע"מ)
עו"ד יונתן ברמן, שמייצג את האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים, טען כי התיקון מכניס שיקולים פוליטיים לתוך החלטות מקצועיות רגישות של המשטרה, וכי משטרה פוליטית, העושה שימוש בכוחה כדי לקדם אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים, היא סממן של משטרים דיקטטוריים. "כוחה של המשטרה והפוטנציאל לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות אדם דורשים הקפדה על כך שהכוח לא יהפוך לבלתי מוגבל", הסביר.
ביוני אשתקד, לאחר דיון ראשון בעתירות, בג"ץ הוציא צו על תנאי למדינה ובו העביר את נטל ההוכחה למדינה - ודרש ממנה להסביר מדוע לא יתבטל התיקון לפקודת המשטרה. ממלא מקום הנשיאה עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית ויצחק כשר, הבהירו כבר אז כי "על השר להימנע ממתן הוראות אופרטיביות למשטרה, בין במישרין ובין בעקיפין, והדברים נכונים במיוחד לגבי מחאות והפגנות כנגד השלטון".
היועמ"שית כבר הגיבה בעבר לעתירות, אבל אז תשובתה הייתה מתונה יותר והיא לא קראה לבטל את התיקון - אף שהביעה חשש כבד "מהפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ופגיעה בזכויות הפרט". היא ביקשה אז מבג"ץ לפרסם פסיקה מחייבת שתפרש את החוק, בכל אחד מסעיפיו, ושתבהיר בכל סעיף שתישמר עצמאות המשטרה. היא ביקשה למעשה לסגור את הפרצות בחוק באמצעות פרשנות משפטית, וכמו בתגובתה הנוכחית הבהירה כי אם לא ניתן לעשות זאת - יש לפסול את התיקון.
