למרות התנגדות נחרצת של השב"כ: ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק שנועדה להגביל את יכולת הארגון לעצור במעצר מנהלי - בעיקר פעילי טרור יהודים. הצעת החוק, ביוזמת יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית, נסמכת בין השאר על דיווחי ארגוני ימין הטוענים כי בשנתיים האחרונות הכפיל השב"כ מעצרים מנהליים של פעילי ימין קיצוני.
מתנחלים חמושים פותחים בירי בכפר א-סאוויה
(צילום: מועצת הכפר א-סאוויה)
ההצעה שוללת מעצר מנהלי של חשודים ישראלים, אלא אם יוכח שהם חברים בארגון טרור, מתוך רשימה שאותה תאשר תאשר ועדת החוקה של הכנסת, שכאמור בראשה נמצא רוטמן. בדברי ההסבר להצעה, מתאר היו"ר כי היא נועדה "להגביר את ההגנות הקיימות על חירותם של אזרחי ישראל בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". רוטמן אומר כי "ברור שמדינת ישראל נאבקת על חייה ועל חיי אזרחיה אל מול ארגוני טרור נפשעים המבקשים להשמידה, ועל כן נדרשות סמכויות שיאפשרו למערכת הביטחון לעתים גם להשתמש ב'נשק בלתי-קונבנציונלי' כדוגמת המעצרים המנהליים או צווי ההגבלה מכח תקנות ההגנה שעת חירום".
רוטמן קובע ש"היום, הסמכות הנתונה בידיו של השב"כ למעשה כמעט אינה מוגבלת, והוא יכול להכניס אנשים למעצר מנהלי בעילות רחבות מאוד של הגנה על ביטחון המדינה וביטחון הציבור". לדבריו, "בפועל, התהליך הוא חשאי ולא תחת ביקורת פרלמנטרית. העצור עצמו לא יודע מה הן הראיות ומה הן הטענות שעולות כלפיו, והוא נאלץ להתמודד עם טיעונים שנאמרים ב'פרפרזה'. השימוש בכלי הזה הינו ייחודי למדינת ישראל, וככל שנעשה בו שימוש אך ורק לצורכי התמודדות עם אתגרי הביטחון הייחודים של מדינת ישראל ניתן להצדיק אותו בדוחק". הצעת החוק של רוטמן מבקשת לקבוע שניתן יהיה לעשות שימוש בכלי המעצר המנהלי אך ורק כאשר מדובר במאבק נגד ארגוני טרור המבקשים לפגוע בעצם קיומה של מדינת ישראל או באזרחיה.
חבר הכנסת רוטמן אמר כי "מדובר בדרישה בסיסית ודמוקרטית. לצערי, ישנם גורמים המנסים לצייר זאת כאילו מדובר בהצעה העוסקת ביהודים או בערבים, כאשר למעשה ההצעה איננה מבדילה בין אזרחי מדינת ישראל היהודים והערבים כאחד, וקובעת כי השימוש בכלי הזה יוגבל כאשר מדובר באזרחי מדינת ישראל ללא הבדלי דת, גזע ומין. המחויבות הראשונה במעלה של מדינה היא לחייהם ולחירותם של אזרחיה, ולכן, השימוש בכלי המעצר המנהלי כנגד אזרחי המדינה חייב להיעשות בצורה המצומצמת ביותר האפשרית".
בשב"כ מתנגדים נחרצות להצעה, שכן לא אחת מידע על מעצרים מנהליים מובא על ידי מקורות מהימנים - שלא ניתן לחשוף - ובכך יש למנוע התנגשויות קשות בשטחים הגורמות להסלמה ביחסי יהודים ופלסטינים. עוד הדגישו בארגון כי ניסיון השנים האחרונות מורה שרבים מהמפגעים פעלו על דעת עצמם, ולא כחברי ארגוני טרור. כמו כן מדגישים כי היד אינה קלה על ההדק בשימוש בכלי זה, המאושר על ידי הדרגים הבכירים ביותר בארגון.
באפריל האחרון נחתם רצף חריג של צווי מעצר מנהליים נגד חמישה פעילי ימין קיצוני. הצווים הוצאו לתקופות של בין שלושה חודשים לחצי שנה. המעצרים התבצעו על רקע הפרעות והעלייה ברמת האיומים והמסוכנות בשטח. הפעילים מוכרים מאירועי עבר ואף היו עצורים לתקופות שונות. החמישה נעצרו בידי כוחות של ימ"ר ש"י, על-פי החשד היו מעורבים כמה פעמים בפעילות אלימה נגד פלסטינים.
