ההסתדרות הציונית העולמית העניקה חסות ליום השידורים המיוחד
טבח 7 באוקטובר היה אירוע טראגי ומזעזע לא רק עבור ישראל, אלא נגע כמעט בכל יהודי התפוצות. ד"ר יזהר הס, סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, התארח היום (שני) במשדר המיוחד של ynet לרגל שנה במלחמה, כדי לדבר על מצב היהודים בעולם - ועל התמיכה שרבים מהם העניקו למדינת ישראל מאז אותו יום נורא.
ריאיון אולפן ד"ר יזהר הס
(צילום: ליאור שרון, ירון שרון)
לדברי הס, "יש כ-17 מיליון יהודים בעולם. 7 מיליון פה בארץ, 8 מיליון בצפון אמריקה ועוד 2 מיליון יהודים ברחבי תבל. במילים אחרות, אנחנו קהילה יהודית גדולה מאוד כאן בארץ, אבל לא הקהילה הגדולה בתבל, והנה קרה משהו מעניין. מתוך אסונות גדולים צומחות גם תקוות לפעמים. אני חושב שאנחנו גילינו ב-7 באוקטובר סוג של הזדהות שהייתה לרבים מהדור הצעיר - סוג של הזדהות חדשה. יש תופעה שעכשיו נחקרת של ה-October 7th Jew. יהודים של ה-7 באוקטובר. יהודים שהיו בפריפריה של הקהילה היהודית. לא תמיד חלק מהקהילות, לא בתי הכנסת, לא המרכזים הקהילתיים, אבל משהו קרה ב-7 באוקטובר שפתאום חיבר להם איזה סנטימנט ואנחנו ראינו במספרים גדולים והולכים את ההצטרפות ואת ההתעוררות הזאת. עוד מוקדם לדעת לאיפה זה יוביל אבל בלי ספק ה-7 באוקטובר הוא קו פרשת המים ביחסים של יהודי התפוצות וישראל".
מלבד אלמנט ההזדהות קרה עוד משהו משמעותי - ההפגנות הפרו-פלסטיניות, האנטישמיות שהלכה והתגברה בקמפוסים בארה"ב, באירופה ובמקומות נוספים. זה מגיע גם משם, ההזדהות כמעט בלית ברירה? אתה יהודי אז אתה לא יכול להתחמק מזה?
"תולדות הציונות מלמדים שתמיד זה סוג של דיאלוג בין דחיפה מבחוץ לתשוקה מבפנים. אז בוודאי, גם האנטישמיות דוחפת לא פעם יהודים לחוות זהות יהודית מוחשית יותר או להזדהות עם הציונות. מימדי האנטישמיות בוודאי גדלו בצורה דרמטית מאז ה-7 באוקטובר, אבל צריך לשים את זה רגע בפרופורציה. מצב האנטישמיות בעולם היום, אי אפשר להשוות אותו למצב האנטישמיות מלפני 80 שנה או לפני 500 שנה או לפני אלף שנים. מהרבה בחינות אנחנו היום כ"כ מופתעים ממימדי האנטישמיות, לא משום שלא חווינו דברים יותר קשים בהיסטוריה אלא מפני שהייתה בנו תקווה אמיתית שבעת הזו המודרנית לא יתכן שאותן תופעות יפגשו אותנו פעם נוספת. פתאום אתה מגלה שהאנטישמיות לא צריכה סיבה, היא צריכה תירוץ, והנה בא התירוץ".
ויש גם איזשהו סוג של אנטי ישראליות. ראינו בקמפוסים אמירות אנטי יהודיות, אנטישמיות, אבל זה במסווה של אנחנו מתנגדים לרצח העם בעזה ואנחנו מתנגדים לציונות אבל בסופו של דבר זה פוגש לחלוטין את האנטישמיות הישנה עם פנים חדשות.
"זה קרה בחלק לא מבוטל מהמקרים, אבל אני חושב שכמובן צריך להבחין. ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל, גם ביקורת קשה על מדינת ישראל, היא דבר שגם ראוי וגם מתבקש. אני חושב שצריך פה להבחין בין מתי הביקורת הזאת גולשת לממדים אנטישמיים. כאשר האמירה כנגד מדינת ישראל היא הכחשת עצם קיומה, שעצם קיומה הוא לא לגיטימי, אז כמובן שמדובר לא בביקורת לגיטימית על מדינת ישראל אלא בדבר שאיש לא היה מעז לומר על אף אומה אחרת בשום מקום".
אז כעת יש הזדמנות לחידוש הקשר עם יהודי התפוצות. איך זה בא לידי ביטוי?
"חלק מהעיסוק המרכזי שלי בהסתדרות הציונית העולמית הוא עמיות יהודית - הניסיון לחגוג את הקשר הזה שבינינו לבין התפוצות אשר ידע עליות ומורדות. ממשלת ישראל לדורותיה עשתה שלל טעויות ביחס שלה ליהודי התפוצות וביכולת לקבל אותם כאן כשווי מעמד. אחד הדברים שאני חושב שהמשבר הזה של ה-7 באוקטובר עשוי לזמן לנו כהזדמנות גדולה הוא היכולת ליצור פרדיגמה חדשה. פרדיגמה של יחס בין ישראל לתפוצות שמגיע מנקודה של שוויון. לא בהתנשאות, לא בפטרונאז', אני לא יותר טוב ממך ואתה לא יותר טוב ממני. אני אשמח אם תעלה ארצה. אני אשמח אם תבחר לגור פה. אין לי תחושה שיפוטית כלפיך, שלילית, אם אתה בוחר לא לעשות את זה. אני רוצה לחגוג את הזהות היהודית פה בציון מדינתי שלי ושם בתפוצות באופן שוויוני כזה שנוכל להמשיך לחגוג את העבודה שאנחנו עם אחד וזה דבר שלפעמים שכחנו".
מי שאמור לעשות את זה, הממשלה? הייתה ביקורת לא מעטה בשנים האחרונות על צעדי הממשלה והשרים האמונים על היחס עם התפוצות.
"הממשלה, בוודאי הממשלה הנוכחית, לא רק שלא עושה מספיק, היא גם עושה נזק. את יודעת, זה יום שאנחנו כולנו זוכרים וכואבים וסומה עלינו להיות ממלכתיים אבל אני חושב שבהקשר הזה של ישראל-תפוצות, חלק לא מבוטל מההתמודדויות של יהודים בעולם הן לא פעם בגלל התבטאויות לא אחראיות של שרים בממשלת ישראל. כאשר שרים בממשלה מתבטאים באופן לא אחראי ולא מבינים שההשלכות מתורגמות מיד למציאות של החיים היהודיים שם ,זה דבר שנדמה לי הממשלה הזאת הנוכחית הצטיינה בה. לא בכדי כאשר אתה מסתובב היום בתפוצות אתה מגלה שלפחות בחלק מהמקומות היכולת לחגוג את הקשר עם מדינת ישראל מורכבת לא פעם בגלל ההתנהלות של הממשלה הנוכחית".
2 צפייה בגלריה
יזהר הס. "הרבה קהילות מקפידות לומר שהן עומדות לצד החברה הישראלית"
(צילום: אביגיל עוזי)
אתה מזהה את זה גם עכשיו, בחודשים האחרונים?
"השבועות האחרונים עם המערכה שהתחדשה בוודאי הגבירו שוב תחושות של הזדהות חשובות שראוי לעמוד עליהן ולחזק אותן אבל כן, אני חושב שבשנה האחרונה הרבה מאוד קהילות הקפידו לומר אנחנו עומדים לצד החברה הישראלית, לצד מדינת ישראל. אנחנו עושים זאת, לא פעם אמרו, למרות ממשלת ישראל, שזו אמירה קשה מאוד. היא לא אמירת שוליים. היא אמירה שאני חושב צריך להקשיב לה היטב כדי ללמוד מה אפשר לעשות ומה מסוכן לעשות".
אתם מזהים פה ושם גם גלי עלייה?
"עלייה היא נדבך מרכזי בציונות מראשיתה ועד היום. עלייה היא דבר חשוב למדינת ישראל. אני יכול לומר שהשנה הזאת עוד לא נחתמה. אנחנו כן מזהים עליה בפתיחת תיקי עלייה. בקרב משפחות, גם בצפון אמריקה וגם בצרפת, אנחנו מזהים עליה בפתיחת בתיקי עלייה. אנחנו עדיין לא מזהים מספרים ששוברים שיאים של שנים קודמות. צריך לזכור, אנחנו במלחמה. עצם העובדה שעלו עד כה ארצה למעלה מ-30 אלף איש השנה תוך כדי מלחמה היא מדהימה. כמה אנשים מהגרים למקום שיש בו מלחמה? אז אני מלא נחמה מהסיפור הזה. אני לא בטוח שבסיפור של העלייה אנחנו בפני פריצת דרך. אני כן רוצה לומר שהקשר שלנו עם יהודי התפוצות חשוב לאין ערוך ממספר העולים שיעלו או שלא יעלו. יש פה נכס אסטרטגי שעלינו כמדינה לטפח ולפתח".
