בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים על כך שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר כנגד ראשי המדינה – ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי, ואולי כנגד בכירים נוספים. ככל שאכן לבסוף יוצאו צווי מעצר יהיו לכך השלכות דרמטיות על ישראל והמשך המלחמה בעזה.
האם ישראל כפופה לסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבין-לאומי?
ישראל לא חתומה על אמנת רומא שהקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי. ואולם, לפי אמנת רומא, אם אדם מבצע פשע מלחמה בשטח של מדינה החברה באמנה, גם אם הוא אזרח זר, אז יש לבית הדין סמכות שיפוט עליו. הפלסטינים הצטרפו ב-2014 כחברים לאמנת כמדינה, ובדרך זו הם מנסים להחיל אותה על ישראלים. בפברואר 2021 קבעה ערכאת קדם המשפט של בית הדין הפלילי הבינלאומי בדעת רוב כי לתובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי נתונה הסמכות לחקור חשדות בדבר פשעי מלחמה בשטחים שמעבר לקו הירוק (יהודה, שומרון, עזה, מזרח ירושלים).
מי רשאי להוציא צו מעצר בינלאומי מטעם בית הדין?
הסמכות להוציא צו מעצר נתונה לשופטי ערכאת קדם המשפט בעקבות בקשה של התובע של בית הדין. כלומר, נדרש הליך שיפוטי להוצאת הצו, במסגרתו בוחנים השופטים את הראיות הראשוניות שבידי התובע. ניתן להוציא צו מעצר בתנאים הבאים הקבועים בסעיף 58 לאמנת רומא: יש בסיס סביר להאמין כי האדם ביצע פשע שבסמכות השיפוט של בית הדין; וכן המעצר נחוץ כדי להבטיח את הופעת האדם במשפט או כדי להבטיח שהאדם לא יכשיל ולא יסכן את החקירה או את ההליך בבית הדין או כדי למנוע מהאדם להמשיך בביצוע אותו פשע או פשע קשור שבסמכות השיפוט של בית הדין והנובע מאותן נסיבות. על כן, עצם העובדה שהתובע יבקש להוציא צווי מעצר, עדיין יש צורך בהליך שיפוטי בפני ערכאת קדם המשפט שתאשר את הצווים.
האם ניתן להוציא זימון להתייצב בפני בית הדין ללא צו מעצר?
כן. ערכאת קדם המשפט יכולה לנקוט אמצעי מידתי יותר של זימון להתייצב בפני בית הדין אם השופטים השתכנעו שמספיק בזימון כדי להבטיח את התייצבותו של החשוד בפני בית הדין.
אם אכן יוצאו צווי מעצר כנגד ראשי המדינה הם יצטרפו ל"מועדון מפוקפק" של דיקטטורים ופושעי מלחמה שהוצאו כנגדם צווי מעצר כגון נשיא סודן לשעבר עומר אל-בשיר, הגנרל הלובי מחמוד אל־וורפאלי
כנגד מי הוצאו בעבר צווי מעצר של בית הדין הבינלאומי?
אם אכן יוצאו צווי מעצר כנגד ראשי המדינה הם יצטרפו ל"מועדון מפוקפק" של דיקטטורים ופושעי מלחמה שהוצאו כנגדם צווי מעצר כגון נשיא סודן לשעבר עומר אל-בשיר, הגנרל הלובי מחמוד אל־וורפאלי, ג'וזף קוני מנהיג של "צבא ההתנגדות של האל" מאוגנדה שהורה על חטיפתם של עשרות אלפי ילדים וילדות מבתיהם, והפיכתם לחיילים או לשפחות מין בארגונו.
צו המעצר הבינלאומי המשמעותי האחרון הוצא על ידי בית הדין כנגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ובכירים רוסים נוספים בגין חטיפת וגירוש ילדים מאוקראינה.
מדוע לא יוצאו צווים גם כנגד ראשי החמאס בגין פשעי מלחמה?
אם אכן יוצאו צווי מעצר במסגרת החקירה של בית הדין העוסקת בישראל, ייתכן שהתובע יבקש להוציא צווי מעצר גם כנגד ראשי החמאס בגין חשדות לפשעי מלחמה. כמובן שהעמדת הטרוריסטים של החמאס בשורה אחת עם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל היא שערורייה, שפל מוסרי וערכי, ושגיאה משפטית חמורה של התובע בבית הדין.
מי אוכף את צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי?
לבית הדין אין סמכויות אכיפה ואין לו משטרה שיכולה לבצע את המעצר בפועל. לאחר הוצאות צו מעצר על ידי בית הדין, כל המדינות החברות באמנת רומא, חייבות לסייע בביצוע צו המעצר והסגרת החשוד. 123 מדינות חברות באמנת רומא, בהן כל מדינות אמריקה הדרומית, כמעט כל מדינות אירופה, אוסטרליה, קנדה וכמחצית ממדינות אפריקה. לעומת זאת, ארה"ב, הודו וסין לא חברות באמנה.
כלומר, אם יוצא צו מעצר כנגד ראש הממשלה נתניהו המשמעות היא שכל נסיעה שלו לאחת מהמדיניות החברות באמנה עלולה להעמידו בסכנה למעצר והסגרתו לבית הדין הבינלאומי.
יובהר, כי לא תמיד המדינות החברות באמנה משתפות פעולה עם בית הדין, כך למשל בשנת 2015 נשיא סודאן עומר אל-בשיר השתתף בפסגת האיחוד האפריקני בדרום-אפריקה, והורשה לעזוב את המדינה חזרה לארצו, למרות צו המעצר.
מה יכולות להיות ההשלכות של הוצאות צווי המעצר על ישראל?
עצם השימוש בכלי של צווי מעצר כנגד ראשי מדינה דמוקרטית שיש לה מערכת משפט עצמאית כמדינת ישראל יהיה משום תקדים מסוכן
כאמור, בעבר צווי מעצר של בית הדין הוצאו בעיקר כנגד דיקטטורים ופושעי מלחמה. עצם השימוש בכלי של צווי מעצר כנגד ראשי מדינה דמוקרטית שיש לה מערכת משפט עצמאית כמדינת ישראל יהיה משום תקדים מסוכן, וניסיון של בית הדין הבינלאומי להוכיח שהוא חוקר גם מדינות "חזקות".
ואולם, הוצאת צווי המעצר עלולה להוביל להתגברות המחאות כנגד ישראל ברחבי העולם, וללחץ על ממשלות של מדיניות מערביות ידידותיות להטיל סנקציות על ישראל כגון אמברגו נשק. החשש הוא שהוצאות צווי המעצר תחזק באופן משמעותי את טענות מתנגדי ישראל כי מבוצעים פשעי מלחמה בעזה, ותהיה לטענה זו "חותמת" של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
הוצאות צווי מעצר מלמדת על הגשת כתב אישום?
הוצאות צווי מעצר כחלק מהליך החקירה היא שלב ראשוני ביותר של ההליך המשפטי בפני בית הדין הבינלאומי. הדרך להגשת כתבי אישום בבית הדין כנגד בכירים ישראלים היא ארוכה מאוד. יתרה מכך, לפי המשפט הבין-לאומי, בשפיטת עברות על המשפט הבינ"ל יש למערכת המשפט הפנים-מדינתית קדימות על פני מערכת משפט חוץ-מדינתית. זו טענת "המשלימות". בנקודה זו, בכל הנוגע לפעולות צבאיות של ישראל בעזה, יש לישראל טענות משפטיות משמעותיות בדבר קיומם של מנגנוני ביקורת ושפיטה פנימיים עצמאיים ומתפקדים המייתרים כל התערבות חיצונית.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן