הוצאת צווי המעצר הבינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בגין הטענות לאחריותם ל"פשעי מלחמה" ברצועת עזה, מעלה שורה של שאלות - לגבי הסמכות, יכולת האכיפה, ההשלכות הבינלאומיות והמשמעות המעשית.
האם ישראל כפופה לסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי?
ישראל לא חתומה על אמנת רומא שהקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי. ואולם, לפי אמנת רומא, אם אדם מבצע פשע מלחמה בשטח של מדינה החברה באמנה, גם אם הוא אזרח זר, אז יש לבית הדין סמכות שיפוט עליו. הפלסטינים הצטרפו ב-2014 כחברים לאמנת כמדינה, ובדרך זו הם מנסים להחיל אותה על ישראלים. בפברואר 2021 קבעה ערכאת קדם המשפט של בית הדין הפלילי הבינלאומי בדעת רוב כי לתובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי נתונה הסמכות לחקור חשדות בדבר פשעי מלחמה בשטחים שמעבר לקו הירוק (יהודה, שומרון, עזה ומזרח ירושלים).
מי רשאי להוציא צו מעצר בינלאומי מטעם בית הדין?
הסמכות להוציא צו מעצר נתונה לשופטי ערכאת קדם המשפט בעקבות בקשה של התובע של בית הדין. כלומר, נדרש הליך שיפוטי להוצאת הצו, במסגרתו בוחנים השופטים את הראיות הראשוניות שבידי התובע. ניתן להוציא צו מעצר בתנאים הבאים הקבועים בסעיף 58 לאמנת רומא: יש בסיס סביר להאמין כי האדם ביצע פשע שבסמכות השיפוט של בית הדין; וכן המעצר נחוץ כדי להבטיח את הופעת האדם במשפט או כדי להבטיח שהאדם לא יכשיל ולא יסכן את החקירה או את ההליך בבית הדין או כדי למנוע מהאדם להמשיך בביצוע אותו פשע או פשע קשור שבסמכות השיפוט של בית הדין והנובע מאותן נסיבות. על כן, נדרש הליך שיפוטי בפני ערכאת קדם המשפט שאישרה את הצווים שביקש התובע.
נגד מי הוצאו בעבר צווי מעצר של בית הדין הבינלאומי?
נתניהו וגלנט הצטרפו ל"מועדון מפוקפק" של דיקטטורים ופושעי מלחמה שהוצאו נגדם צווי מעצר כגון נשיא סודן לשעבר עומר אל-בשיר, הגנרל הלובי מחמוד אל־וורפאלי, ג'וזף קוני מנהיג של "צבא ההתנגדות של האל" מאוגנדה שהורה על חטיפתם של עשרות אלפי ילדים וילדות מבתיהם, והפיכתם לחיילים או לשפחות מין בארגונו.
צו המעצר הבינלאומי המשמעותי האחרון הוצא על-ידי בית הדין כנגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ובכירים רוסים נוספים בגין חטיפת וגירוש ילדים מאוקראינה.
מדוע לא יוצאו צווים גם נגד ראשי חמאס בגין פשעי מלחמה?
בית הדין הוציא צו רק נגד מוחמד דף, שחוסל כבר, אך לא הייתה הודעה רשמית על מותו. מובן שהעמדת הטרוריסטים של חמאס בשורה אחת עם ראש הממשלה ושר הביטחון היא שערורייה, שפל מוסרי וערכי, ושגיאה משפטית חמורה של התובע בבית הדין.
מי אוכף את צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי?
לבית הדין אין סמכויות אכיפה ואין לו משטרה שיכולה לבצע את המעצר בפועל. לאחר הוצאות צו מעצר על-ידי בית הדין, כל המדינות החברות באמנת רומא, חייבות לסייע בביצוע צו המעצר והסגרת החשוד. 123 מדינות חברות באמנת רומא, בהן כל מדינות אמריקה הדרומית, כמעט כל מדינות אירופה, אוסטרליה, קנדה וכמחצית ממדינות אפריקה. לעומת זאת, ארה"ב, הודו וסין לא חברות באמנה.
כלומר, המשמעות היא שכל נסיעה של נתניהו או גלנט לאחת מהמדיניות החברות באמנה עלולה להעמידם בסכנה למעצר והסגרה לבית הדין הבינלאומי.
יובהר, כי לא תמיד המדינות החברות באמנה משתפות פעולה עם בית הדין, כך למשל בשנת 2015 נשיא סודאן עומר אל-בשיר השתתף בפסגת האיחוד האפריקני בדרום-אפריקה, והורשה לעזוב את המדינה חזרה לארצו, למרות צו המעצר.
מה יכולות להיות ההשלכות של הוצאות צווי המעצר על ישראל?
כאמור, בעבר צווי מעצר של בית הדין הוצאו בעיקר כנגד דיקטטורים ופושעי מלחמה. עצם השימוש בכלי של צווי מעצר כנגד ראשי מדינה דמוקרטית שיש לה מערכת משפט עצמאית כמדינת ישראל הוא תקדים מסוכן, ונראה כניסיון של בית הדין הבינלאומי להוכיח שהוא חוקר גם מדינות "חזקות".
מתן גוטמןצילום: ירון ברנרואולם, הוצאת צווי המעצר עלולה להוביל להתגברות המחאות נגד ישראל ברחבי העולם, וללחץ על ממשלות של מדינות מערביות ידידותיות להטיל סנקציות על ישראל כגון אמברגו נשק. החשש הוא שהוצאת צווי המעצר תחזק באופן משמעותי את טענות מתנגדי ישראל כי מבוצעים פשעי מלחמה בעזה, ותהיה לטענה זו "חותמת" של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
האם הוצאות צווי מעצר מלמדת על הגשת כתב אישום?
הוצאות צווי מעצר כחלק מהליך החקירה היא שלב ראשוני ביותר של ההליך המשפטי בפני בית הדין הבינלאומי. הדרך להגשת כתבי אישום בבית הדין נגד בכירים ישראלים היא ארוכה מאוד. יתרה מכך, לפי המשפט הבין-לאומי, בשפיטת עבירות על המשפט הבינלאומי יש למערכת המשפט הפנים-מדינתית קדימות על פני מערכת משפט חוץ-מדינתית - טענת "המשלימות". בנקודה זו, בכל הנוגע לפעולות צבאיות של ישראל בעזה, יש לישראל טענות משפטיות משמעותיות בדבר קיומם של מנגנוני ביקורת ושפיטה פנימיים עצמאיים ומתפקדים המייתרים כל התערבות חיצונית.
בהחלטה היום קבעו השופטים כי הם לא דנים בשאלה האם יש לישראל טענות הגנה, כגון טענת המשלימות, ונקבע כ טענות אלו ידונו בהמשך ולא בשלב המקדמי טרם הוצאת צווי המעצר - ולכן ישראל חייבת לחזק להמשיך ולפעול לשם יצירת ״חומת הגנה״ משפטית, בדמות בדיקות עצמאיות פנימיות, לקראת המשך ההליכים.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן
פורסם לראשונה: 16:03, 28.04.24
