ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מהחרדים להתפשר על מתווה מרוכך יותר מזה שהובטח להם בחוק הפטור מגיוס, מחשש לסרבנות גם ביחידות הסדירות, על רקע משבר המילואים. למרות זאת, החרדים מסרבים בתוקף - ומתעקשים כי החוק הפוטר תלמידי ישיבות משירות צבאי יקודם מיד עם תחילת מושב החורף של הכנסת, כולל סעיף התגברות בתוכו - כדי למנוע מבג"ץ לפסול אותו.
נתניהו העלה את הנושא במהלך ישיבה שקיים היום (ראשון) בלשכתו בבסיס הקריה, שבה השתתף יו"ר ש"ס אריה דרעי. על קו הטלפון הועלה גם יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף, ששוהה בחו"ל.
2 צפייה בגלריה
מאבק על הפטור מגיוס. דרעי הגיע לקריה, גולדקנוף היה על קו הטלפון
(צילום: אלכס קולומויסקי, EPA)
בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לחרדים, נזכיר, הובטח מתווה גיוס חסין מביקורת שיפוטית. המועד האחרון שנקבע לאישור חוק הפטור מגיוס הוא העברת תקציב המדינה, אולם ראש הממשלה לחץ על שותפיו החרדים להסכים לדחייה עד תחילת מושב החורף כדי להימנע מליבוי נוסף של המחאה נגד המהפכה המשפטית. החרדים הסכימו - אך מסרבים להקלות כעת.
גורם בכיר במפלגות החרדיות אמר ל-ynet הערב כי אם חוק הפטור מגיוס יעורר מחאה שתפגע בכשירות הצבא, זה לא בגלל העניין עצמו, אלא בגלל כשל הסברתי של המהלך - והאחריות לכך היא על נתניהו. הוא הסביר: "המתנגדים לרפורמה טוענים שמשנים להם את המדינה, אבל כאן לא משנים כלום אלא ממשיכים את המצב שקיים כבר עשרות שנים ובו תלמידי הישיבות משרתים את המדינה בלימוד התורה שלהם במקום בצבא".
"זה עניין של הסברה, ונתניהו צריך לדאוג שיבינו את זה", טען. לדבריו, "חוק הגיוס יהיה הדבר הראשון שנטפל בו בכנס החורף. הרפורמה המשפטית לא תקודם עוד מילימטר בלי זה".
כל הדיון הזה, בין נתניהו לנציגי המפלגות החרדיות, קורה בזמן שלתלמידי הישיבות כבר אין מעמד מיוחד, לאחר פקיעת החוק הקודם בסוף חודש יוני האחרון. המשמעות היא שכל צעיר חרדי חייב בגיוס, כמו כל אזרח בן 18. בינתיים הנחתה הממשלה את שר הביטחון יואב גלנט ואת צה"ל שלא לאכוף על החרדים את שירות החובה, ועתירה נגד ההחלטה תלויה ועומדת בבג"ץ.
בשבוע שעבר אמר גורם בכיר ביהדות התורה ל-ynet כי המפלגה עומדת על כך שהמעמד המיוחד של תלמידי הישיבות יהיה חסין מביקורת שיפוטית, והדבר צריך לבוא לכל הפחות באמצעות פסקת התגברות אד-הוק שתוכנס כסעיף בתוך חוק הגיוס הבא. לדבריו, נתניהו מכיר היטב את העמדה הבלתי מתפשרת הזו ומחויב לה.
עו"ד אברהם יוסטמן, איש אגודת ישראל (הפלג החסידי של יהדות התורה) וחבר צוות המשא ומתן הקואליציוני שלה, אמר גם הוא בריאיון ל-ynet live כי החקיקה הרגישה תקודם בכל מקרה. יוסטמן הזכיר כי במצב החוקי הקיים אין מעמד מיוחד לתלמידי הישיבות והם חייבים בגיוס. לדבריו, ההתלבטות כעת היא האם לקדם את ההתגברות כבר עתה או להמתין ולראות האם בית המשפט מתערב במדיניות אי האכיפה.
"הקו האדום הוא לא מול נתניהו, הוא מול בג"ץ", הוסיף יוסטמן. "כל מה שיעמוד בפני בג"ץ - יספיק. באופן היפותטי, אם אנחנו יודעים, אם מישהו יספר לנו, שהוא לא מתכוון להתערב בשנה הקרובה - לא יקרה כלום (לא תחוקק פסקת התגברות – ק"נ)". על התחייבות נתניהו בתקשורת הזרה שלא תהיה עוד חקיקה בנושאים המשפטיים מעבר לשינויים בוועדה לבחירת שופטים אמר: "במידה שנזדקק לכך במסגרת ההגנה על חוק הגיוס - בוודאי שתהיה".
