משרד הבריאות עונה לביקורת לאחר שפרסם נתונים שמהם עולה כי יש צניחה במועילות החיסון במניעת הדבקה ומחלה עם תסמינים ל-64% - ומציג את הנתונים המלאים. הנתונים הדרמטיים על ירידה ביעילות החיסון פורסמו לראשונה ב-ynet. להסבר המלא של משרד הבריאות לחצו כאן.
בהודעה אחר הצהריים (שלישי) הזכירו במשרד הבריאות שמניתוח אפידמיולוגי של שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, החל מ-6 ביוני יש ירידה במועילות החיסון במניעת הדבקה ל-64% ובמניעת מחלה עם תסמינים (מחלה קלה) ל-64%. הירידה, כתבו, נצפתה בו-זמנית עם התפשטות וריאנט דלתא בישראל. עם זאת, מועילות החיסון במניעת אשפוזים ותחלואה קשה בנגיף הקורונה נאמדת ב-93%.
בדרך לגל רביעי? פרשננו נדב איל באולפן ynet
(צילום: שמוליק דודפור)
במשרד הבריאות ציינו כי חישוב מועילות החיסון מבוסס על השוואה בין מחוסנים ולא מחוסנים בתקופת המעקב. כאשר חיסון מועיל ב-100%, לא יהיה אף מקרה בקרב המחוסנים. כאשר חיסון אינו מועיל (0), שיעור תחלואה יהיה זהה בין מחוסנים ולא מחוסנים.
משמעות של מועילות החיסון היא איזה אחוז מהתחלואה (או אשפוזים או תמותה) ניתן למנוע על ידי החיסון. הנתונים מנותחים במודל סטטיסטי המאפשר תקנון לגורמים שעשויים להשפיע על התוצאות, כגון גיל הנדבק ושבוע ההתפרצות.
בהודעה ציינו במשרד הבריאות כי אנשים שאומתו בקורונה לפני תקופת המעקב מוצאים מהניתוח כי הסיכון שלהם להידבק שוב שונה מיתר האוכלוסייה שטרם נדבקה בפעם הראשונה. המועילות נמדדת בבני 16 שנים ומעלה, מכיוון שאין מספיק מחוסנים בני 12-15 לאפשר את החישוב.
להודעה צורפו גם טבלאות נתוני תחלואה לפי תקופת המעקב שבבסיס החישוב של משרד הבריאות, לצד נוסחת החישוב המלאה. לפי הנתונים המצורפים, מפברואר עד תחילת יוני מועילות החיסון במניעת הידבקות הייתה בין 94 ל-96 אחוזים. מהחודש שעבר, עם זאת, היא צנחה ל-64%. יעילותו במניעת מחלה תסימינית הייתה בין 95 ל-97 אחוזים, וכאמור גם היא צנחה דרמטית, ל-64%.
לעומת זאת, יעילות החיסון במניעת אשפוזים ומחלה קשה עדיין גבוהה. לפי הנתונים המלאים, בין פברואר לתחילת יוני יעילות החיסון במניעת אשפוזים הייתה בין 97 ל-99 אחוזים, ובמניעת מחלה קשה - בין 97 ל-99 אחוזים. כעת היעילות אמנם ירדה מעט, ל-93%, אבל היא עדיין נחשבת גבוהה מאוד.
מומחי בריאות מתחו ביקורת על האופן שבו פרסם אתמול משרד הבריאות את נתוני הירידה החדה ביעילות החיסון מפני הדבקה בנגיף הקורונה. כמה מהמומחים הביעו תרעומת על כך שהמשרד לא פרסם נתונים כמותיים, ואחרים הביעו תהייה לגבי אופן ניתוח הנתונים.
גם לאחר פרסום הנתונים המלאים היום אמרו מומחים כי הם לא כוללים רווח בר סמך, נתון סטטיסטי משמעותי שמראה למעשה עד כמה מובהקים הנתונים. בנוסף, ציינו, תחלואה קשה מפגרת בכמה ימים אחרי ההידבקות, ולכן יש צורך בזמן נוסף כדי לראות את ההשפעה.
שר הבריאות הורוביץ מתייחס לעלייה בתחלואה בקורונה
(צילום: בראל אפרים)
ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת מדעת, העלה תהיות הבוקר על האופן שבו הגיע משרד הבריאות לתוצאות שפרסם. קובילר ציין כי האוכלוסייה הלא-מחוסנת כיום היא קטנה יחסית, ו"בגילאים בעייתיים". לדבריו, "כיוון שהיא מאוד קטנה, ההנחה שהיא מתנהגת כמו שאר האוכלוסייה היא בעייתית בעיניי. לכן האנליזה הזו צריכה להיות יותר מדויקת, בגלל שהקבוצה של הלא-מחוסנים מעל גיל 50 היא יחסית קטנה. רק כ-10% בערך לא-מחוסנים, אז אנחנו יכולים להשוות אותם, אבל הנחת העבודה לא יכולה להיות לדעתי שהסטטיסטיקות הרלוונטיות ל-10% האלה זהות ל-90% האחרים, ולכן אנחנו לא יכולים להשוות אחד לאחד את יכולת ההדבקה הסימפטומטית או הא-סימפטומטית".
ביקורת על הנתונים שפרסם משרד הבריאות השמיע גם פרשן ynet ו"ידיעות אחרונות" נדב איל. בטור שפרסם כתב איל כי הודעת משרד הבריאות הייתה "עילגת, מחוררת ונטולת נתוני גלם". הוא הוסיף: "האם הייתה הודעה מלאה עם פרטי האנליזה? ממש לא. אולי לינק למחקר? לא, כי אין מחקר. משרד הבריאות, ממש כלאחר יד, הציע לציבור הישראלי המחוסן שנחשף לחולה ללכת להיבדק. ואם החיסון יעיל רק ב-64% - אפשר להבין מדוע. נכון שאותה אנליזה גם קבעה כי יש יעילות של יותר מ-90% במניעת מחלה קשה ואשפוז, אבל הודעות מהסוג הזה מבלבלות את הציבור באורח עמוק".
