שרים, חברי כנסת, אנשי צבא ורבים אחרים ספדו הבוקר (יום ראשון) פעם נוספת לסגן-אלוף מחמוד חיר א-דין, שהיה בן 41 כשנפל בפעילות מבצעית חשאית ברצועת עזה ב-2018 - ורק הבוקר הותר לפרסם את שמו. לצד ההספדים, ראש העדה הדרוזית השייח מופק טריף הזכיר פעם נוספת את מחאת בני העדה על יחס המדינה אליהם - ושר האוצר אביגדור ליברמן, שרוב חברי מפלגתו הצביעו בעד חוק הלאום כשאושר בשנת 2018, קרא הבוקר לשנות אותו.
ראש הממשלה נפתלי בנט מסר כי "עברו שלוש וחצי שנים מאז שסגן אלוף מחמוד חיר אל-דין ז"ל נפל בקרב במבצע סודי בחאן יוניס, ורק עכשיו מותר לנו לגלות את שמו ולהודות לו על תרומתו ומסירותו לביטחון המדינה. מחמוד ז"ל היה לוחם בסיירת צנחנים ואחר כך צמח בשורות הצבא להיות סגן אלוף במערך המבצעים המיוחדים של צה"ל. גיבור ישראל שעוטר לאחר מותו בצל"ש הרמטכ"ל. ספדתי לו בהלווייתו וכעת יש זכות לעם ישראל להכיר אותו, את שמו ואת פניו של גיבור ישראל, סגן אלוף מחמוד חיר אל-דין, בגלוי. הוא הותיר אחריו אלמנה, נאהד הנפלאה, ושני יתומים. יהי זכרו ברוך".
שר הביטחון בני גנץ מסר: "גיבור ישראל. שלוש וחצי שנים לאחר נפילתו בפעילות מבצעית מיוחדת ברצועת עזה, הותרו היום לפרסום שמו ותמונתו של סגן-אלוף מחמוד ח'יר אל-דין ז"ל. סגן אלוף מחמוד, בן העדה הדרוזית, נפל בפעילות מבצעית מיוחדת ברצועת עזה ב-11 בנובמבר 2018. הוא שירת כקצין, כלוחם וכמפקד במערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין, ולקח חלק במבצעים רבים שחלקם לא יסופרו לעולם. הוא קיבל צל׳׳ש לאחר נפילתו על שפעל באומץ לב עילאי תחת אש על מנת להגן על חבריו, מתוך יוזמה וחתירה למגע".
שר החוץ יאיר לפיד ספד גם הוא: "גיבור ישראל. הבוקר הותרו לפרסום שמו ותמונתו של סא"ל מחמוד חיר אל-דין שהציל את חבריו כשנהרג בפעולה מבצעית חשאית ב-2018 בעזה ומאז הפך לסמל ללא פנים. חיר אל-דין, שהכרנו עד הבוקר כסא"ל מ', הקדיש את חייו לביטחון המדינה ולאחר מותו קיבל את צל"ש הרמטכ"ל על פעולתו במבצע. יהי זכרו ברוך".
שר האוצר אביגדור ליברמן טען, כאמור - ועל אף שרוב חברי מפלגתו הצביעו בעד חוק הלאום בכנסת - כי "ישנה סתירה מובהקת בין חוק הלאום בגרסתו הנוכחית לכל דברי השבח לגיבור ישראל, סא"ל מחמוד חיר א-דין ז"ל. זו ההזדמנות לתקן את חוק הלאום ולקבע את מגילת העצמאות כחוק יסוד. אני קורא לאופוזיציה ולקואליציה לחשב מסלול מחדש ובמקום להסתפק במילים כמו 'אחים לנשק' לחברה הדרוזית, לעשות את הנדרש".
עוד לפני דברי ליברמן, השייח מופק טריף, ראש העדה הדרוזית, מסר: "סא"ל מחמוד חיר א-דין הוא אבידה גדולה. הוא היה מטובי בניה של העדה הדרוזית ומדינת ישראל, מלח הארץ, ערכי, פטריוט, אמיץ, פורץ דרך וגיבור. מחמוד ז"ל חלם להיות מנהל בית ספר למען חינוך הדורות הבאים, האמין בפוטנציאל ההון האנושי של בני הנוער ותרם רבות במסגרות החינוך השונות. המחיר אותו שילמה ומשלמת העדה הדרוזית למען ההגנה על המדינה הינו כבד, כבד מאוד. המדינה חייבת רבות לבני העדה הדרוזית. ביום הזה, בו נחשף שמו של גיבור שנפל בקרב הירואי, ראוי כי מקבלי ההחלטות יעשו חשבון נפש לגבי יחסם לבני העדה. קורות חייו של מחמוד, הינם מקור השראה לצעירים רבים".
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, שכיהן כראש הממשלה בזמן מותו של א-דין, מסר כי "בזמן המבצע הייתי בביקור ממלכתי בפריז ודווחתי על ההתקדמות של המבצע וההתפתחויות הדרמטיות של אותו לילה. ליבי נקרע כשהגיעה הידיעה על נפילתו של סגן אלוף מחמוד חיר א-דין. הכרתי אותו כלוחם עז נפש שתרם רבות לביטחון ישראל. לאחר נפילתו ביקרתי עם רעייתי שרה את משפחתו הנפלאה בכפר חורפיש וגילינו שבנוסף להיותו לוחם ומפקד אמיץ, מחמוד היה גם נדבך מרכזי בקהילה בה חי ותרם רבות בתחום החינוך. מדינת ישראל מתברכת שנמצאים בקרבה אנשים כמו מחמוד ומבכים את האובדן העצום למשפחתו, לצה"ל ולמדינה".
ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, שהיה ראש אגף המבצעים בזמן הפעולה שבה נהרג מחמוד, אמר כי "היו לו מאפיינים של מחנך ומנהיג יוצא דופן. אדם מיוחד לא רק בפן המבצעי, אלא גם בפן הערכי".
קטעים מתוך התחקיר על הפעולה בחאן יונס בה נהרג סא"ל חיר א-דין
ב-11 בנובמבר 2018 יצא סא"ל חיר א-דין עם חייליו לפעולה חשאית בעומק שטח רצועת עזה, ובמהלכה התפתחו חילופי אש בין אנשי הכוח המיוחד לפעילי טרור פלסטינים, לאחר שחשדו בכוונותיהם. מתחקיר האירוע בחאן-יונס עולה כי סא"ל חיר א-דין, יחד עם קצין נוסף, רס"ן ד', היו מחוץ לרכב המסוערב, אחרי שעברו תחקיר על ידי כוח של חמאס שחשד בהם. סא"ל א' שהיה מפקד הכוח והיה ברכב הבין שהם עלולים "להישרף" ושהכיסוי שלהם נחשף, ולכן קיבל את ההחלטה הדרמטית לפעול באש חיה. הוא פגע בשוגג בחברו, סא"ל חיר א-דין, והרג אותו.
סא"ל חיר א-דין שירת כקצין, לוחם וכמפקד במערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין. אחרי מותו הוענק לו על ידי הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, ציון לשבח על פעילותו במבצע, לאחר שהפגין אחריות, מנהיגות, קור רוח, ואומץ לב עילאי תחת אש על מנת להגן על חבריו, מתוך יוזמה וחתירה למגע.
מחמוד חיר א-דין נולד ב-28 בדצמבר 1977 בכפר חורפיש שבגליל העליון, ולו שבעה אחים ואחיות. מחמוד, בן העדה הדרוזית, גדל במשפחה מסורתית שחינכה אותו לדאגה לסביבה ולכבוד האדם, ולאורך כל חייו היה מוביל חברתי. עד כיתה ט' למד בבית הספר בחורפיש, ולאחר מכן עבר לפנימיה הצבאית בבית הספר הריאלי בחיפה. ב-1997 התגייס לסיירת הצנחנים, ב-2000 סיים את בית הספר לקציני יבשה ובהמשך שירת כמפקד מחלקה בבה"ד 1. ב-2002 עבר מחמוד לשרת במערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין. תוך כדי שירותו הצבאי השלים תואר ראשון במשפטים במכללה למנהל ותואר שני בחינוך ובמנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה.
ב-2002 הכיר את אשתו, נאהד, והשניים נישאו שנתיים לאחר מכן. בנם הראשון נולד ב-2009, ובאותה שנה הקים מחמוד יחד עם חבריו עמותה הדואגת למעמד החברה הדרוזית בישראל. ב-2010 חבר לעמותת "אחריי", והתחיל להדריך את קבוצת "אחריי" בכפר חורפיש, אחרי שדאג שהעמותה תתחיל לפעול בכפרים הדרוזיים במטרה לעודד את בני הנוער להתגייס לשירות משמעותי. ב-2013 נולד בנם השני של מחמוד ונהאד.
בין השנים 2015 עד 2018 העביר מחמוד גיבושים למועמדים לפנימיה הצבאית של בית הספר הריאלי בחיפה, במטרה לנטרל את פערי השפה בקרב המועמדים הדרוזים. בנוסף, שימש מקור לייעוץ עבור בני הנוער בעדה בכל הקשור לעתידם. מחמוד אהב מאד לטייל בארץ ובחו"ל. הטיול האחרון שלו עם משפחתו התקיים כשלושה חודשים לפני שנפל.
"ראיתי אותו מת מול העיניים"
נאהד, אלמנתו של סא"ל מחמוד, סיפרה בריאיון ל-"7 ימים" באפריל 2019, פחות מחצי שנה אחרי שנהרג, כי "בכל השנים שהוא שירת ביחידה הייתי עם יד על הדופק, אבל בעלי תמיד שידר ביטחון והבטיח שהכל יהיה בסדר, אז סמכתי עליו. ורק בשבועות האחרונים לחייו הייתה לי פתאום תחושה חדשה של חוסר שקט. ולמרות שדיברתי איתו והתפללתי שיחזור בשלום, לא הצלחתי להירגע".
"אני והילדים דיברנו איתו בכל יום בחודש ההוא", היא נזכרת. "אמרנו לו שאנחנו מתגעגעים אליו, שהוא חסר לנו בבית. והוא ביקש שנשלח לו תמונות ובכל ערב אמר, 'תשמרי לי על הילדים'. הייתי אומרת לו, 'ואתה תשמור על עצמך'".
במשפחה לא ידעו דבר על עיסוקו של מחמוד. "ידעתי שהוא במקום מיוחד עם תפקידים מיוחדים, למרות שלא ידעתי מה זה בדיוק", אמרה נאהד. "הוא היה מסוג אחר, אף פעם לא ראינו אותו במדים". בליל נפילתו שלחה נאהד הודעה לאחר שהרדימה את הילדים. ההודעה לא נקראה - אך התקבלה בטלפון שלו, מה שהרגיע אותה. "ניסיתי להירדם, אבל פתאום הרגשתי שהוא מת. ממש ראיתי אותו מת מול העיניים", אמרה. "היום אני יודעת שזה היה בדיוק ברגע שנשמתו יצאה".
כמה דקות אחרי השעה חצות קיבלה נאהד טלפון מאביה, ולא רצתה לענות לו מאחר שהבינה את משמעות התזמון. "אבא התקשר שוב ושוב, ובסוף עניתי. הוא שאל אם אני בבית ועניתי שכן", היא שחזרה. "אמר לי: 'תפתחי את הדלת'. אמרתי לו 'למה אבא?', ושתקתי. לא הייתי מסוגלת. ואבא שלי אמר, 'ילדתי, תחליפי בגדים ובואי תפתחי לנו את הדלת'.
"קמתי, החלפתי בגדים ופתחתי את הדלת. אבא עמד שם ולא הצליח להוציא הגה. ולידו היו קצינים וקצין העיר. ישר הבנתי. שאלתי את אבא שלי, מה קרה לבעלי, איך בדיוק הוא מת, אבל הוא רק עמד מולי ובכה. אמרתי שרק היום הוא אמר שיחזור מחר הביתה".
