בנט מגיב להתבטאות של השר פריג' על "חסינות עדר"
(צילום: לע"מ)
על רקע ההתפשטות הנרחבת של זן האומיקרון אמר אתמול (ג') השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' (מרצ) בריאיון לאולפן ynet כי ישראל הולכת דה-פקטו ל"חיסון עדר", ורמז כי מי שלא מבין זאת מהתנהלות הממשלה טומן את הראש בחול. בתגובה תוקפים מומחים את דבריו, וטוענים כי לא רק שהם מוטעים, אלא שהם עלולים לגרום נזק.
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, טוען כי חיסוניות עדר היא השלכה ולא מטרה: "זה הבדל מהותי. אנחנו לא בעמדה שאפשר להגיד את זה. האומיקרון עדיין מתפשט מהר. לא הגענו למצב שבו אנחנו צריכים להרים ידיים ולהגיד 'שכולם יידבקו'. ברור שזה הולך להיות חודש קשה, אבל צריך להסתכל על בתי החולים. אם נגיד 'בואו נעזוב הכל, לא נעשה כלום וניתן למצב להסתדר מעצמו', זה עלול להחמיר את המצב בבתי החולים ותהיה לזה השלכה מאוד קשה על הטיפול".
(צילום: נדב אבס, משי בן עמי)
לדבריו, נקודת ההנחה שלפיה כולם יידבקו היא שגויה: "הגישה הפטליסטית הזו מוטעית בעיניי. אנחנו לא שם בכלל. תמיד יהיו אנשים שלא יידבקו. בכלל, יש הרבה בלבול סביב המונח 'חסינות עדר'. חסינות של אוכלוסייה לווירוס כמו האומיקרון תהיה יותר דומה למה שאנחנו רואים עם השפעת מאשר למה שאנחנו רואים עם חצבת או אדמת. השפעת לא מכניסה אותנו לסגר וההשלכות שלה על המשק פחות מורגשות, אבל היא עדיין עושה נזקים. זה הכיוון שאולי נשאף להגיע עם הקורונה. בגלל שרוב האוכלוסייה תיחשף לקורונה ותהיה מחוסנת בסופו של דבר, האימפקט שלה על חיינו יהיה פחות ממה שהיה לפני שנתיים, שנה או אפילו עכשיו. זו צורה של הגנה על הציבור, אבל זו לא חסינות עדר.
"יהיה קשה להגיע למצב שבו אנחנו, כאוכלוסייה, ניפרד לגמרי מאיום הקורונה. אין לי ספק שיצוצו וריאנטים חדשים ואנחנו נלמד לחיות עם הקורונה כמו שאנחנו לומדים לחיות עם השפעת. לכן זו תמימות להגיד שכולנו נידבק באומיקרון וייגמר הסיפור. אבל אני כן חושב שקצב ההדבקה הגבוה של האומיקרון יאיץ תהליך שבסופו יש סיכוי שהוא פחות יעמיס עלינו ועל החיים שלנו".
פרופ' כהן מביע דאגה מהבלבול השורר בנוגע להנחיות, אבל דווקא אופטימי מהרצינות שבה מתנהל הציבור: "אני רוצה להאמין שרוב הציבור הוא אחראי. לא פלא שמערך הבדיקות קרס, כי רוב הציבור רוצה להיבדק. אנחנו מבינים שאנחנו במגפה אחרת עכשיו, שונה קצת ממה שהכרנו בשנתיים האחרונות. יש מחלה שהיא פחות מסובכת אבל עדיין קיימת. לא הגענו למצב שגם הציבור מרגיש שצריך לזרוק הכל".
"חיסון עדר? אמירה לא הגיונית"
גם פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, לא מסכימה עם אמירתו של השר פריג'. "חיסון עדר זה מנוח מאוד יפה, אבל בפני מה זה מחסן אותנו? ולכמה זמן?", היא אמרה אמש. "יש פה סימני שאלה מאוד גדולים. אנחנו גם יודעים שמי שחולה בקורונה יכול לחלות שוב. זה לא רק שהזנים משתנים, אלא שהחסינות נגד נגיפים נשימתיים היא בעייתית. גם במחלות פשוטות במערכת הנשימה אין חיסוניות לתקופה ממושכת. לכן זו אמירה לא הגיונית. אני לא מקבלת אותה".
לדבריה, מדיניות שמנסה להגיע ל"חיסון עדר" עלולה להוביל לעומסים בבתי החולים: "ברגע שיש יותר חולים, גם מספר החולים הקשים עולה וזה יכול להוביל לקריסה. אמירה כזו יכולה לגרום לציבור לא להקשיב להנחיות שעדיין קיימות שתפקידן לצמצם תחלואה".
מנגד, מנהל המחלקה פנימית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, פרופ' דרור מבורך, לא שולל באופן גורף את האפשרות להגיע לחיסון עדר, אבל טוען שישראל עוד רחוקה משם: "הסף לחיסון עדר עולה ככל שהמחלה יותר מידבקת. יכול להיות שנגיע לחיסון עדר מאומיקרון אם יותר מ-90% מהאוכלוסייה תידבק או תתחסן, אבל אנחנו לא קרובים לשם. אני לא בעד לתת לציבור להידבק, אבל השאלה היא אם אפשר לוותר על בידוד למי שנדבק או לקצר את הבידוד. זו שאלה שעולה כל כמה ימים".
במסיבת העיתונאים שכינס אמש ראש הממשלה נפתלי בנט הוא התבקש להתייחס להתבטאות של השר פריג' באולפן ynet, וענה: "אנחנו הולכים לניהול של גל בלתי נמנע. אין מדינה דמוקרטית בעולם שיכולה להימנע מהגל הזה. אני רואה את מחוללי הכאוס, פוליטיקאים מסוימים וכלי תקשורת. סבתא בבית האבות תצטרך לקבל מבקר אחד בלבד בשבועות הקרובים. המצב בישראל מנוהל יותר טוב כמעט כל העולם".
מלשכת שר הבריאות נמסר: "מדיניות הממשלה היא מניעת תחלואה ומניעת הדבקה של כל אדם בישראל, תוך מתן דגש מיוחד למניעת תחלואה קשה".
פורסם לראשונה: 23:20, 11.01.22
