עשרות שעות חלפו מאז שוד הכספות הנועז שהתרחש ביום חמישי בערב במתחם של חברת רותניום במרכז תל אביב. למרות הזמן שעבר, עד היום (ב') איש מבעלי הכספות טרם ניגש לתחנת המשטרה והגיש בה תלונה רשמית על המקרה. המשטרה, יש לציין, הקימה צוות חקירה מיוחד לאירוע ועל אף שהוטל על החקירה צו איסור פרסום, ניתן לומר שהיא מתקדמת, למרות שטרם נעצרו חשודים.
בתוך כך, לפנות בוקר התקבל דיווח במשטרה על ניסיון שוד כספת במפעל בצומת דבירה בנגב. החשודים שלא הצליחו לשדוד את הכספת שדדו את השומר, שלא נפגע. שוטרים הגיעו למקום ופתחו בסריקות, וחוקרי המז"פ פתחו בחקירה ואיסוף ממצאים.
בינתיים, איש מבעלי הכספות במתחם שנפרץ בתל אביב לא ניגש לתחנת המשטרה במרחב ירקון. אתמול הם הגיעו למקום שבו נמצא חדר הכספות בכדי לגלות האם דברי הערך שלהם שהיו שמורים במקום נגנבו.
בעלי כספות שיצאו מהמתחם סיפרו ל-ynet כי נפרצו כמה עשרות כספות גדולות ובין היתר הוסיפו כי לבעל כספת אחת נגנבו 60 שעוני יוקרה ולבעל כספת אחר נגנבו כ-150 אלף שקל. סכומים אלו ורבים אחרים מחושבים בסך הערך הכספי של הדברים שנלקחו במאות אלפי שקלים. הלקוחות דיווחו כי לחברה ישנו ביטוח של חברת לוידס הבריטית ולכן, לדברי חלקם, הם "פחות מודאגים" מהחזרת ערכו הכספי של השלל שהיה בכספתם.
למה בכלל לשמור בכספת?
ברחבי העולם כבר שנים ארוכות נוהגים להשתמש בכספות פרטיות של חברות המתמחות בשמירה עליהן. בארץ לעומת זאת, הטרנד נכנס מעט באיחור כאשר רק בשנים האחרונות צצו להן מספר חברות שמתמחות בעניין. הסיבה לשגשוג העסקים בתחום הכספות בארץ נבע בין היתר מכך שיותר ויותר סניפי בנקים - המקום בו בעבר נשמרו דברי ערך בכספות - נסגרו.
בחלק מהבנקים המרכזיים בישראל אף הודיעו ללקוחות כי הם יצמצמו את השירות של שמירת דברים בכספת וחלקם הפסיקו את נוהג השמירה לגמרי. הצמצום בשימוש בכספות של הבנקים הוביל מן הסתם לביקוש גובר למוצר וכאמור בשנתיים האחרונות ישנו גל פריחה בתחום חדרי הכספות.
בנוסף, לא מן הנמנע, כי כמו במקרה של חברת רותניום, שחלק מלקוחותיה הם עולים מצרפת, גם לעלייה המשמעותית בשנים האחרונות ישנה השפעה על כך שיותר ויותר ישראלים חדשים בחרו לשים את כספם בכספות פרטיות ולא בסניף הבנק שלהם. כלל החברות המתפעלות חדרי כספות פרטיות בישראל מציגים אותן ככספות יותר מאובטחות, עם שומרים ומערכת אזעקה שיודעת גם להזעיק עזרה באופן שקט במקרה של שוד.
ג', בעל כספת במתחם שנפרץ, סיפר כי למזלו איש לא נגע ברכושו. לדבריו, הסיבות הנ"ל הובילו אותו להעביר את דבריו מהכספת בסניף הבנק שלו למתחם שבמרכז תל אביב. "כשהתחלתי כאן הם הראו לי איזו שמירה יש כאן", הוא נזכר. "שמתי את זה כאן בגלל הזמינות. הבנקים סגורים לפעמים וצריך לקבוע תור, פה הרבה יותר קל".
לצד אנשים כמו ג', חשוב לציין כי חדרי הכספות הם גם כר פורה לאנשים שרוצים להסתיר את חפציהם היקרים מהמדינה. גורם המעורה בעולם הכספות מעריך היום כי זו גם אחת הסיבות שבגללה איש מבעלי הכספות לא יגיש תלונה רשמית במשטרה. "פה זה לא הבנק שבו אתה צריך לחתום על טפסים והסכום המדויק של הפריט או הכסף שאתה רוצה להכניס לכספת נרשם. אתה לא צריך להצהיר על כלום, פשוט משלם ומשתמש. ברגע שהאנשים הללו ילכו למשטרה הם יצטרכו גם לענות על שאלות כי יבואו הרשויות יתחילו לבדוק מהיכן הכסף הגיע? האם הם הצהירו עליו?", אמר.
הפריצה והשוד של הכספות לא רק מסעירים את בעלי הכספות והמשטרה, אלא גם את עולם הביטחון, שכן מקום שכזה היה אמור להיות מאובטח בצורה יסודית. בכיר לשעבר במערך האבטחה במשטרה אמר הערב ל-ynet כי על אף שבמקומות כאלה ישנם לעיתים שני מעגלי אבטחה, "רבים היו זזים אילו הוא היה השומר במקום ומישהו היה מכוון עליו אקדח". ייתכן והעובדה ששני הפורצים הגיעו למתחם לאחר שקבעו פגישה במקום בסיום ההתעניינות הטלפונית מספר ימים קודם לכן עזרה להם להיכנס פנימה למתחם המוביל לחדר הכספות.
"למעשה יש מרכיב מיגון שהוא השומר ומרכיב מיגון טכנולוגי. צריכה להיות שם ובכלל בכל הכספות מערכת מיגון שמפעילה אזעקה, כך שברגע שהמעגל הראשון נפרץ היא מופעלת באופן אוטומטי. בדרך כלל הקירות במקומות כמו כספות עבים ומבטון וקשה מאוד לפרוץ אותם. כאן נגעו בנקודת התורפה של עולם הכספות והיא הכניסה לכספת עם השומר".
פורסם לראשונה: 22:29, 02.01.22