חבר הכנסת מיכאל ביטון מהמחנה הממלכתי אמר הבוקר (יום שלישי) ב-ynet live שהחליט לצום בעקבות המהומות ביום כיפור, שבהן מנעו תושבים תפילות בהפרדה על ידי אנשי חב"ד והגרעינים התורניים - בעיקר בתל אביב. מנגד, בצדדים הניציים המשיכו חילופי האשמות, כשצד אחד טוען ל"פרובוקציה מכוונת" של יוזמי התפילות - וצד שני טוען ל"התנהלות מבזה" של המפגינים, שמנעו אותן בכוח.
"אתמול קרה דבר עצוב", אמר ח"כ ביטון. "ביום המיוחד הזה אנשים יודעים להתאפק בדרך כלל. רק על מה שקרה אתמול בתל אביב צריך לצום, זה הכי קרוב אולי לשנאת החינם שהייתה בחורבן הבית. במקום לעסוק במי אשם, כולם צריכים לעצור עצירה גדולה ועם אמירה גדולה - והדרך שלי היא לצום".
מנגד, מנהיגת המחאה שקמה ברסלר טענה לפרובוקציה מכוונת. "היה שיח עמוק ונוקב בקבוצות המחאה השונות, יש שני צדדים", סיפרה. "אבל מה שלא היה במחלוקת זו ההסכמה לגבי שני דברים - מי שמייצר פרובוקציה הוא לא יהודי, זו תוספת שלי, וזה חילול הקודש. זה ניצול ציני ומכוער. והשני, הוא שמי שמנסה לגזור את הפירות של השנאה הוא ראש הממשלה. מדהים לראות איך בתוך קונפליקט גדול במחאה, אין בכלל ויכוח לגבי מי אשם. זה שימוש ציני מכוער בתפילה ביום הכיפורים, השם ישמור".
ברסלר הוסיפה: "המקור של הקונפליקט שנוצר בתוך המחאה ברור לי, אני שותפה לתחושה של שני הצדדים. אי אפשר היה לתת לפרובוקציה המכוערת הזאת לעבור בשקט, ומצד שני זה היה כואב לראות את האנשים שהם אינם כאלו ונפגעו כתוצאה מהדבר הזה. לכן צריך לשים לב ולשים את הדגש שכולם מבינים מי הפרובוקטור, ואיזה ניצול מכוער הוא עשה ביום הכי קדוש ליהדות בשנה, ואת מי זה משרת במערכת הפוליטית. ישראל היא יהודית ודמוקרטית, ועכשיו מסתבר שאנחנו נאבקים על היהדות לא פחות מאשר על הדמוקרטיה, כי הן הולכות יד ביד ביד".
חבר הכנסת חנוך מילביצקי מהליכוד אמר שהוא "שבור לב", אבל גם שחש "זעם עצום". לדבריו, הוא לא מבין את הצד של המפגינים, שכן "אלה מעשים שאפשר לכנותם אנטישמיים, פשעי שנאה נגד יהודים בגלל היותם יהודים. אי אפשר לתת לזה שם אחר". הוא הוסיף: "יש הבדל בין מחאה לבין מה שראינו שם. מחאה זו מחאה, ועם זה אני חי בשלום גם כשזה לא מוצא חן בעיניי. מה שקרה אתמול זו אלימות, לא מחאה. מי שצריך לאכוף פסיקות של בית משפט זו המשטרה או העירייה, לא קבוצת אזרחים. מי שאשם בעיניי הם אלה שהשתתפו פיזית בדבר הזה, ומעבר לזה גם ההסתה וההמרדה שמתרחשת כאן".
שר הביטחון לשעבר ואיש המחאה משה (בוגי) יעלון אמר כי הוא צם ביום כיפור, והשיב לטענותיו של מילביצקי: "לא שמעתי אותו או את ראש הממשלה מגנים את ח"כ לימור סון הר-מלך או את הבן שלו, שמכנים את עצמה יהודים והופכים את רוצח בני משפחת דוואבשה עמירם בן אוליאל לקדוש". לדבריו, "המראות בתל אביב עצובים והלוואי שלא היו מתרחשים, אבל אני לא מבין מה הגרעינים התורניים מחפשים שם. אני יכול להבין את הגרעינים שבאים לחזק את השכונות היהודיות בערבים המעורבות, אבל צאו מתל אביב, אין לכם מה לחפש שם".
חבר הכנסת צבי סוכות מהציונות הדתית טען כי בעיניו הסיפור לא היה הפרדה - וגם "לא נולד אתמול", וניסה להישמע מפויס יותר. סוכות, שבעצמו התמודד עם מחאה קשה בתל אביב, סיפר כי יו"ר ארגון ראש יהודי ואיש המפלגה ישראל זעירא "קיבל צעקות" בתל אביב עוד לפני האירועים אתמול.
"הגרעינים התורניים זה לא דבר שנולד אתמול או היום, גם כשאני בא אני לא בא לעשות הדתה", אמר סוכות. "קיבלתי הרבה צעקות לחזור להתנחלויות. כשהשר וסרלאוף בא לגור בתל אביב הוא לא בא לעשות הדתה, וכל השכנים דורשים שיעזוב את השכונה. אנחנו בסיטואציה קשה מאוד, הסיפור של ערב כיפור זה סימפטום ולא הבעיה הגדולה. בבעיה הגדולה הזו ודאי שיש לנו חלק. בטח אחרי יום כיפור אני לא אגיד שכולם רשעים חוץ ממני, אבל בסיטואציה הספציפית הזו אני חושב שזעירא היה הקורבן".
סוכות ניסה להסביר את קיום התפילה בהפרדה חרף פסיקת בג"ץ בעניין: "היה שם פשוט דגלי ישראל עם רווח ביניהם, לא ממש מחיצה. בג"ץ אסר על המחיצה, לא על לשבת בצורה נפרדת. אני לא חושב שצריך חקיקה שתאפשר דבר כזה ולא חושב שבג"ץ צריך להתערב".
חבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת העבודה, רב רפורמי, אמר כי "התמונות הללו מאוד מעציבות, אלימות צריכה להיות מחוץ לתחום, אבל הניסיון לדבר רק על מקטע אחד משרשרת האירועים - הוא כשלעצמו ניסיון בזוי".
קריב אמר כי "אני נגד כל הפרעה לתפילה, ובוודאי שנגד כל מעשה של אלימות" - על אף שלדבריו הוא לא בטוח ששלשום הייתה אלימות. הוא מחה על "הניסיון לכפות הפרדה מגדרים באמצעים פיזיים, בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון", והוסיף: "כשנתניהו התחיל רגע אחרי הצום במסע של הסתה, והתעלם מהעובדה שהייתה פה רמיסה של שלטון החוק".
ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) תקפה ב-ynet Live: "אני חשה תיעוב, תל אביב זאת עיר של שנאה ופילוג. יש בה אפס פלורליזם והכלה. התמונות האלה לדיראון עולם תישארנה. ממתי תפילת נעילה היא פרובוקציה? אני בזה לאסף זמיר ולאורנה ברביבאי. המראות קשים - שקלתי היום ללכתי עם טלאי צהוב. אני מצטערת שלא יכולתי ללכת השנה ברגל לכיכר דיזנגוף, הייתי מתפללת בגאווה".