טורקיה מימשה אחר הצהריים (יום ד') את הצהרותיה על כוונה להצטרף לתביעה של דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, והגישה לבית הדין בקשת הצטרפות לתביעה שמאשימה את ישראל ברצח עם ברצועת עזה. את הבקשה, המכונה "הצהרת התערבות", הגישה משלחת של מחוקקים טורקים שאותה ליווה השגריר הטורקי בהולנד, ומשרד החוץ באנקרה מסר: "אף מדינה אינה מעל החוק הבינלאומי. התיק בבית הדין הבינלאומי לצדק חשוב מאין כמותו, על מנת להבטיח שישראל תיענש על הפשעים שביצעה".
2 צפייה בגלריה
ארדואן ובית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. "להבטיח שישראל תיענש על פשעיה"
(צילום: Sean Gallup/Getty Images , AP/Peter Dejong)
טורקיה מצטרפת בכך לניקרגואה, קולומביה, לוב, מקסיקו וספרד שהגישו גם הן בקשה להצטרף לתביעה נגד ישראל. כך עשתה גם הרשות הפלסטינית, שנהנית ממעמד של משקיפה בבית הדין. עד כה אף אחת מהבקשות לא אושרה על ידי בית הדין, שמשמש למעשה כגוף המשפטי העליון של האו"ם, אבל אם הן יאושרו אותן מדינות יורשו להשתתף בדיונים במסגרת ההליך המשפטי, שצפוי להימשך זמן רב, ולהגיש כמו דרום אפריקה הצהרות כתובות.
טורקיה, נזכיר, היא אחת המבקרות הקולניות והחריפות ביותר של ישראל מתחילת המלחמה, והנשיא רג'פ טאיפ ארדואן טוען כבר חודשים ארוכים שישראל מנהלת קמפיין של "רצח עם" בעזה, תוך שהוא מתעלם מהטבח שביצעו מחבלי חמאס בעוטף ב-7 באוקטובר, ואף מגדיר את ארגון הטרור – שלבכיריו העניק מחסה בארצו – כ"תנועת שחרור". ארדואן, שהכריז על חרם סחר על ישראל אך ריכך אותו בהמשך, הסלים לאחרונה את איומיו כשרמז לאפשרות לפלישה לישראל.
דגל בחצי התורן, בשגרירות בת"א: המחווה הטורקית להנייה
ארדואן ואנשיו מרבים גם להשוות את ישראל ומנהיגיה למשטר הנאצי, ורק אתמול השווה דובר מפלגת השלטון הטורקית, "הצדק והפיתוח", את שר החוץ ישראל כ"ץ לדיפלומט הנאצי הבכיר יואכים פון ריבנטרופ, שהיה שר החוץ של הצורר אדולף היטלר. "כ"ץ הוא העתק של ריבנטרופ", אמר. "דבריו רדיקליים ופרובוקטיביים והרטוריקה שלו דומה מאוד לזו של הנאצים". הדובר ניפק את ההאשמה המופרכת אחרי שכ"ץ פרסם ברשת X (טוויטר לשעבר) תמונה שבה נראה ארדואן לצד הרודן העיראקי סדאם חוסיין שהוצא להורג, ורמז שגורלם עשוי להיות דומה. כ"ץ קרא גם לנאט"ו לגרש את טורקיה מהברית הצבאית.
התביעה של דרום אפריקה, נזכיר, הוגשה להאג בסוף 2023 ובה טענה כאמור לרצח עם שמתנהל ברצועה. ההליך המהותי סביב הטענה צפוי להימשך זמן רב, אולי שנים, אך בינתיים ניצלה דרום אפריקה את התביעה על מנת לבקש שורת צווי ביניים בניסיון להגביל ואף להפסיק לחלוטין את הפעולות הצבאיות של ישראל בעזה. בית הדין לא נעתר בפועל לדרישותיה, אך כן פרסם בחודש מאי האחרון צו שהורה לישראל להגביל את המבצע ברפיח – ובירושלים פירשו אותו באופן שמאפשר להמשיך את הפעילות בעיר שבדרום הרצועה. בית הדין גם הורה לישראל לספק לחוקרים מטעם האו"ם "גישה חופשית" לרצועה, על מנת לבדוק את הטענות לרצח עם.
בחודש שעבר, במסגרת הליך נפרד שלא קשור לתביעת דרום אפריקה, פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק חוות דעת שבה קבע כי ההתנחלויות ביהודה ושומרון וגם הנוכחות הישראלית במזרח ירושלים אינן חוקיות – וקרא לפנותן בהקדם. מדובר בחוות דעת לא מחייבת, אך היא מעוררת חשש בישראל מחיזוק הלחץ הבינלאומי ותנועת ה-BDS. בהאג יושב בית דין נוסף שאינו קשור לאו"ם, בית הדין הפלילי הבינלאומי, ושם מתנהל הליך נפרד במסגרת בקשת התובע קרים חאן להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט וגם נגד בכירי חמאס.
