כבר שנים רבות שבתי החולים הגריאטריים מתריעים בפני המדינה כי התעריפים המשולמים בעבור ימי האשפוז של הקשישים הינם הפסדיים ואינם תואמים את עלויות האשפוז בפועל. נוכח המצב המידרדר וכניסת הממשלה החדשה, פנתה בימים האחרונים העמותה לגריאטריה לשר הבריאות ניצן הורוביץ ולמנכ"ל המשרד ד"ר נחמן אש בבקשה להתאים את תעריף ימי האשפוז לעלויות בשטח.
בהנהלות בתי החולים הגריאטריים, מקווים לשינוי המיוחל, ומבהירים כי התעריפים הקיימים אינם מאפשרים טיפול ראוי לקשישים, תשלום שכר הולם לעובדים, גיוס כוח אדם איכותי והבטחת יציבות הענף. פנייתם מתבססת על דוח של משרד רואי חשבון חיצוני שבחן את המצב בשטח.
בישראל יש 286 בתי חולים גריאטריים ובהם מאושפזים כ-30 אלף חולים. כיום, רוב מוחץ של 70% מהמיטות משרתות מאושפזים במימון משרד הבריאות. היתר מגיעים באופן פרטי. הטענה המרכזית היא שהתעריף ליום אשפוז של חולה סיעודי ושל חולה תשוש נפש, מתומחרים בחסר, ועל כן מדובר בתעריפי הפסד. לפי הדו"ח, העלות עבור יום אשפוז לחולה סיעודי היא בין 705-582 שקל, בעוד התעריף של משרד הבריאות הוא 445 שקלים. העלות לתשוש נפש היא 780-603, והתעריף של משרד הבריאות הוא 484 שקלים בלבד. במילים אחרות: מדובר בפער של מאות שקלים ממנו סובלים בעיקר החולים, שבגילם ובמצבם הבריאותי זקוקים להרבה יותר.
נתוני השכר לרופאים ולאחיות אף הם מקוממים. בדו"ח נאמר כי "בעוד משרד הבריאות מתמחר במכרז שכר משרה מלאה של רופא/ה ב-19,847 שקלים לחודש ושכר אח/ות ב-12,689 שקלים, הרי שהשכר הממוצע במשק לרופא הוא 37,749 שקלים בחודש ולאח/ות – 20,284. כלומר, בגלל התקציבים הזעומים מהמדינה מקבל הצוות הרפואי בבתי החולים הגריאטריים שכר זעום לעומת השכר הממוצע. המשמעות: רופאים רבים מעדיפים לפנות למקומות אחרים, ובשל כך נאלצים בתי החולים הגריאטריים להעסיק "כוח עבודה זול יותר, וכתוצאה מכך איכותי פחות", כפי שנכתב בדו"ח.
עוד נכתב כי "עקב המחסור הקשה בעובדים בתחום זה, חלק ניכר מהעובדים במוסדות הם עובדים זרים אשר בגינם על המוסדות לשלם היטל לרשות המיסים בשיעור של 20% מסך ההכנסה המשולמת על ידם לעובדים אלו, דבר אשר אינו בא לידי ביטוי כלל בתמחור המצוין במכרז". בנוסף, נוכח המחסור בעובדים נאלצים המוסדות לשאת בעלות של שעות נוספות של העובדים שעות רבות עד כדי משמרות כפולות. עלות אשר אינה מתומחרת. במכרז גם אין התייחסות למיקומו הגיאוגרפי של המוסד, נתון אשר משפיע על השכר ועל העלויות התפעוליות, כמו למשל שכר דירה והוצאות תחזוקה שוטפות.
"הטענה לפיה יש להתאים טיפול בהתאם לתקציב היא מקוממת, יש להתאים את התקציב לטיפול הנדרש ולא להפך", אמר איציק כהן, מנכ"ל העמותה לגריאטריה ישראל. "לצערנו, כל מה שקשור לאוכלוסיית הגיל השלישי לוקה בקיפוח. הדבר בא לידי ביטוי בכל התחומים הנוגעים בחסרי ישע שהמדינה מתקצבת". כהן הוסיף כי "מי שמגיע למוסדות מטעם המדינה הם אנשים סיעודיים, אבות ואימהות, קשישים שאין ידם משגת לממן את הדיור בבית חולים סיעודי. קשישים אמידים ובעלי אמצעים פונים למוסדות היוקרתיים וזוכים לטיפול ראוי בערוב ימיהם. לצערנו, אנו רואים כי בשנים האחרונות יש תהליך של נסיגה ביחס לקשישים הנתמכים על ידי משרד הבריאות וכי יותר ויותר בתי חולים סיעודיים מעדיפים לקלוט דיירים פרטיים על פני קשישים שמשרד הבריאות מפנה, בגלל התעריף ההפסדי שהמשרד משלם".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "המשרד נמצא בתהליך יציאה למכרז חדש לשירותי אשפוז סיעודי ממושך. על אף שטענות אודות הפסדיות מכרז זה, נדחו זה מכבר בבתי המשפט, המשרד עורך בדיקה נוספת של טענות שונות שהועלו על ידי המוסדות בנוגע לתעריף, ובמסגרתה ייבדקו גם טענות שהועלו בדוח זה. בשנים האחרונות שודרגו והותאמו ביוזמתנו אלפי מיטות גריאטריות במוסדות לרווחת הדיירים. כמו כן יש פיקוח לשמירת איכות טיפול ברמה נאותה".
