תא"ל במיל' עופר וינטר אמר כי הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי זימן אותו חמישה ימים לפני פרוץ המלחמה לשיחה, שבה הבהיר לו כי הוא לא מסכים למנות אותו למזכיר הצבאי של ראש הממשלה. "הוא אמר 'אני חושב שאתה לא מתאים. עשיתי התייעצות במטכ"ל והחשיבה האסטרטגית שלך לא מתאימה לנו למטכ"ל'".
2 צפייה בגלריה
הלוי ונתניהו. רה"מ תקף: "על הרמטכ"ל לשמור את דעותיו הפוליטיות לעצמו"
(צילום: מעיין טואף, לע״מ)
לפי וינטר, נתניהו ביקש למנות אותו לתפקיד - אבל הלוי ביקש ממנו לפרוש מהצבא, "על דעת שר הביטחון". לדבריו, הלוי גם אמר לו: "חוץ מזה, אני חושב שהבקשה של ראש הממשלה היא לא עניינית". וינטר תקף בחריפות את הלוי, ואמר: "אם אני ראש הממשלה, או מישהו אחר, אריק שרון למשל - הראש שלו מותז בשנייה. מי אתה בכלל חוצפן, מי אתה? השיקול של ראש הממשלה לא ענייני? מי אתה בכלל? אתה רמטכ"ל מבולבל. אתה כפוף לראש הממשלה ולדרג המדיני".
דובר צה"ל הכחיש שהדברים שיוחסו לרמטכ"ל אכן נאמרו. "הדברים שיוחסו לרמטכ"ל על-ידי תא"ל במילואים עופר וינטר לא נאמרו. הפגישה המדוברת מתועדת בלשכת הרמטכ"ל", נמסר.
נתניהו הגיב לדברים שאמר וינטר בריאיון לכאן 11, ולשכתו מסרה: "אם דבריו של תא"ל במיל' עופר וינטר אכן נכונים, מדובר באירוע חמור. במדינה דמוקרטית, הרמטכ"ל כפוף לדרג המדיני ועליו לשמור את דעותיו הפוליטיות או האישיות לעצמו".
אתמול דווח כי וינטר ביקר בכלא את אלי פלדשטיין, דובר רה"מ לענייני ביטחון שנאשם בפרשת המסמכים המסווגים, עוד לפני משפחתו. לפי הדיווח ברשת ב', וינטר הוכנס לכלא כ"אישיות ביטחונית בכירה ומי ששימש מזכירו הצבאי של שר הביטחון" - תפקיד שבו שימש לפני כארבע שנים - בימי נפתלי בנט כשר הביטחון.
בשב"ס אישרו אתמול בפני ynet שהביקור אכן התקיים, אך טענו כי הוא "פגש בו על הדרך, כחלק מביקור כללי בכלא" שנעשה מדי פעם לקצינים בכירים. וינטר, במקרה או שלא, נחשב למקורב לדובר רה"מ שנאשם בפרשה. הוא שוחרר מצה"ל על-ידי הרמטכ"ל הרצי הלוי, ולפני ימים בודדים סיים רשמית את שירותו. את הביקור עשה בעודו בחופשת שחרור.
תא"ל וינטר בכנס בחודש שעבר
(צילום: עידו ארז)
המתקפה אחרי השחרור
במאמר שהתפרסם בחודש יולי בכתב העת "מערכות", הציג וינטר ביקורת נוקבת על התנהלות מערכת הביטחון במלחמה, ותקף בחריפות את המדיניות שלה. וינטר טען כי "מערכת הביטחון הישראלית אִבחנה באופן שגוי את הבעיה האסטרטגית שבפניה ניצבת ישראל במלחמת 'חרבות ברזל', ולפיכך לדעתי הדרך שבחרה לטפל בה והמהלכים האופרטיביים של צה"ל עד כה לא רק שלא פתרו אותה אלא אף החמירו את מצבה של ישראל הרבה יותר ממצבה עת פרצה המלחמה".
לדברי וינטר, מערכת הביטחון התייחסה למתקפת הפתע של חמאס כאל אירוע טרור נוסף, במקום להבין שמדובר ב"מכה אסטרטגית תודעתית חסרת תקדים, שפגעה בתדמית כמעצמה הבלתי מנוצחת במזרח התיכון". הוא ציין כי מערכת הביטחון הצהירה שהיא יוצאת למלחמה אך בפועל "ביקשה למעשה לצאת למבצע צבאי נרחב אך מוגבל מיסודו כדי להשיב את הסדר הישן על כנו".
וינטר טען כי מתקפת 7 באוקטובר "כרסמה באופן חסר תקדים בהרתעה הישראלית ועוררה את הכוחות העוינים במרחב לקרוא תיגר על עצם קיומה". לדבריו, "העובדה כי מכה זו הגיעה מצד חמאס, הנתפס כחלש שבאויבינו במרחב, ולא קיבלה 'מענה הולם ומוחץ' מצד ישראל בעיני הערבים במשך כתשעה חודשים, מציגה את ישראל כחלשה עוד יותר".
במאמר שכתב הדגיש וינטר כי הבעיה "אינה רק מקומית אלא קיומית, ומזמינה אויבים נוספים לאתגר את ישראל". הוא טען כי ההתנהלות הנוכחית של ישראל, הכוללת אספקה הומניטרית לעזה והגבלות עצמיות על הפעלת כוח, מחזקת את תפיסת האויב לגבי חולשתה של ישראל.
"הפתרון שהעניקה מערכת הביטחון לבעיה עד כה וההתנהלות האופרטיבית מאז 7 באוקטובר החריפו את הבעיה המקורית", כתב וינטר. "לא נראה כי ישראל שואפת להכרעה ברורה ומהירה, או למהלכים מוחצים ומשני תודעה שיחזירו את ההרתעה. היא ממשיכה לפעול תחת אותו היגיון, ובכפיפות לאותן מגבלות ואילוצים ישנים, ומחזקת בפועל את תפיסת האויב לפיה אין מדובר באירוע יחידי".
