הביקורת מצד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על בנימין נתניהו, והצהרתו הפומבית שלפיה ראש ממשלת ישראל לא יוזמן בקרוב לבית הלבן, התפרסמו זמן קצר לאחר הצהרה דרמטית של יו"ר המטות המשולבים האמריקניים, מארק מילי, בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית. בעדותו בפני הסנאט, שלא זכתה לתשומת לב מספקת בישראל, הצהיר מילי שאיראן תוכל להפיק חומר בקיע לנשק גרעיני בתוך פחות משבועיים וייקחו לה חודשים ספורים כדי לייצר נשק גרעיני.
הצהרותיו מספקות עדות נוספת לכישלון האסטרטגיה הישראלית מול תוכנית הגרעין. במשך שנים חתרה ישראל למנוע את הגעתה של איראן לסף הגרעיני הצבאי, אולם במהלכיה היא דווקא קירבה אותה לשם באופן משמעותי. הדחיפה של ממשל טראמפ לצאת מהסכם הגרעין ללא חלופה של ממש לעצירת ההתקדמות בהעשרה, ובעיקר חוסר ההבנה שמצב התוכנית כיום שונה דרמטית מזה שהיה לפני עשור באופן שמחייב אימוצה של אסטרטגיה חלופית, מובילים את איראן לסף הגרעיני. כל מה שמפריד כעת בינה לבין יכולת לייצר נשק גרעיני הוא החלטה פוליטית מצד ההנהגה בטהרן.
בחודשים האחרונים היו שתלו תקוות לשיפור המצב מול איראן במחאה הפנימית ברפובליקה האסלאמית ובלחץ המדיני הגובר עליה, ברקע אספקת הכטב"מים לרוסיה במלחמה באוקראינה. אלא שהפגנות המחאה שפרצו בסוף ספטמבר 2022, דעכו בשבועות האחרונים, ואף שהמצב עדיין נפיץ, במיוחד לנוכח המשבר הכלכלי המחריף, לא נשקף בשלב זה איום של ממש על יציבות המשטר בטהרן. בתוך כך, חידוש הקשרים בין איראן לערב הסעודית, וההתקרבות המסתמנת שלה למדינות ערביות נוספות, לרבות איחוד האמירויות, בחריין ומצרים, מעידים על כך שהתקוות לכינון קואליציה אזורית-בינלאומית נגדה בעת הנוכחית היו תקוות שווא.
בנסיבות אלה היה על ישראל לעסוק בגיבוש אסטרטגיה חלופית מול איראן: בראש ובראשונה תיאום מול הממשל האמריקני להגדרת "הקו האדום" שלאחריו תתחייב פעולה מול תוכנית הגרעין; נכונות עקרונית לשקול מהלכים דיפלומטיים שעיקרם הסגת התוכנית לאחור בתמורה להקלות כלכליות (לאור ההבנה שמדיניות המבוססת על "מקלות" בלבד עלולה לדחוף את איראן להעשרת אורניום מעבר לסף של 90%); הכנת אופציה צבאית מרתיעה, ונכונות לייצר "בהירות אסטרטגית" מול המשטר בטהרן כדי להימנע ממיס-קלקולציה והידרדרות למלחמה.
המתיחות הגוברת בין ישראל לארה"ב, שניכרה היטב בדבריו של הנשיא ביידן, מסכנת את היכולת לקדם מהלכים משותפים עם וושינגטון במטרה להרתיע את איראן מהחלטה אסטרטגית, שמשמעותה חציית הסף הגרעיני. המציאות הפוליטית הפנימית בישראל וההתפתחויות ביחסיה מול ארה"ב לא נעלמות מעיניהם של שלטונות איראן. התקשורת במדינה מציגה בשבועות האחרונים את המשבר הפנימי בישראל כביטוי לתהליך היחלשותה הנמשכת ולהעמקת השסעים בחברה. לצד ההיבט התעמולתי הברור, יש בכך כדי לשקף הערכה גוברת שישראל חלשה מתמיד, יכולותיה מוגבלות ולאיומי התקיפה שלה אין בסיס.
דווקא בעת הנוכחית נדרשת בישראל ממשלה אחראית שתהיה מסוגלת לגבש אסטרטגיה עדכנית ולהוביל את המהלכים הדרושים מול ארה"ב. אלא שבירושלים יושבת ממשלה העסוקה באובססיביות בקידום המהפכה החוקתית ומובלת על ידי גורמים קיצוניים, דתיים ומשיחיים, בהם שרים שמצהירים שישראל יכולה להסתדר גם ללא תמיכת וושינגטון. התנהלות זו מציבה איום חמור על ביטחונה הלאומי של ישראל באחד הצמתים החמורים והמשמעותיים שבפניהם ניצבה אי פעם.
ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת תל אביב. דני סיטרינוביץ היה ראש ענף איראן בחטיבת המחקר וכיום חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)