(צילום: ירון ברנר)
פרופ' חיים וייס, מרצה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון, והסופר אריאל הורוביץ - שניהם בוגרי ישיבת חורב בירושלים - הזדעזעו מהסרטון בעל האופי הגזעני שפרסמו בנות אולפנת חורב. הבוקר (ראשון) אמרו השניים בריאיון לאולפן ynet: "מערכת שלמה צריכה לתת דין וחשבון. אם תהיה שיחה כנה על מה שקורה בישיבות התיכוניות, יצאו מתוך החינוך הדתי הרבה מאוד דברים מטרידים".
בסרטון שכותרתו "אם האולפנה הייתה מזרחית", ניסו הבנות להציג הבדלים בין התרבות של יוצאי מזרח אירופה לזו של מדינות ערב, ובין היתר תלו תמונות של הרב עובדיה יוסף והבבא סאלי וצבעו את פניהן בצבע כהה. גם תלמידי ישיבת חורב פרסמו סרטון בעל אופי דומה. בסרטון, שאותו הם הציגו כסאטירי, ובו דובב קטע אמיתי, נאמר בין היתר: "כמובן שאנחנו משלבים את התלמידים שחומי העורך במגמת המטבח".
"אם האולפנה הייתה מזרחית": הסרטון של בנות האולפנה
הורוביץ, שפרסם בפייסבוק ביקורת קשה נגד מה שלדבריו מתרחש במוסדות הציונות הדתית, אמר: "חשבתי שזה מאוד חשוב להעלות את הדברים האלה. אם תיפתח שיחה כנה על מה שקורה בישיבות תיכוניות ובישיבת חורב בפרט, יצאו הרבה מאוד דברים מטרידים מתוך החינוך הדתי. דוגמה אחת שעסקתי בה בשנים האחרונות הייתה סביב הנושא של טיפולי המרה".
לדבריו, "דיברתי עם כמה וכמה בוגרים של הישיבה שלי וגם של ישיבות אחרות, שסיפרו על תופעות או קשיים שהם התמודדו איתם בזמן הישיבה התיכונית. הם פנו לרבנים שלהם וביקשו עזרה. אותם רבנים הפנו אותם בעצם ל'מטפלים' שבמקרה הפחות גרוע היו פשוט מטפלים רשלניים שהרסו להם את החיים, ובמקרה היותר גרוע זה הגיע ממש להתעללות מינית. בישיבה לא קיבלו אחריות על הדברים האלה. הסרטון הוא בעצם מן חלון הצצה למשהו שקורה במקומות האלה שאנחנו לא מודעים לו".
הוא הוסיף: "אני מנסה לחשוב על אשת החינוך שהשתתפה בסרטון הזה, על התלמידות המזרחיות שלומדות בחורב היום - איך הן רואות את זה? כשרואים את הסרטון הזה, השאלה שעולה היא 'מהי מזרחיות?', והתשובה היא פשוטה. על פי הסרטון, מזרחיות היא וולגריות, גסות רוח, המוניות. אני שומע טענות מהאולפנה שאומרות 'זו בדיחה, אתם לא מבינים, זה פורים'. הומור מבטא איזושהי אמת מסוימת שכנראה נמצאת אצל האנשים האלה. יש פה משהו הרבה יותר עמוק, זה עניין של אתוס".
פרופ' וייס ציין: "מדובר במוסד מאוד אליטיסטי ואשכנזי. בימים שלי התפללו רק בנוסח אחד בבית הספר, הנוסח אשכנזי כמובן, לא הייתה שום אפשרות להתפלל בנוסח אחר".
לדבריו, "לתלמידים שבאו מעדות אחרות ורצו להתפלל בנוסח המוכר להם, הנוסח המקובל בבית שלהם, לא הייתה אפשרות כזו. אבל זה לא רק, הייתה תודעה מאוד מאוד ברורה שלמשל כל המחנכים באו מקבוצה אחת, רוב התלמידים באו מקבוצה אחת - זה היה מוסד שהאוריינטציה שלו הייתה מאוד ברורה".
הוא סיכם: "צר לי על הבנות הללו שנקלעו לתוך המהומה הנורא הזאת, אני חושב שהן לא אשמות בסיפור הזה. יש פה מערכת שלמה שצריכה לתת דין וחשבון עמוק וקשה על מה שמתרחש בתוכה".
