שתי פעולות מוצלחות יוחסו אתמול (שבת) לישראל - אחת בסוריה, השנייה בלבנון. שתיהן לימדו על רמת מודיעין טקטי יוצאת מן הכלל, כמעין תזכורת כואבת למודיעין שכל כך היה חסר בדרום ערב 7 באוקטובר. ועדיין, שני האירועים הללו אינם משנים את מצב היסוד מול חיזבאללה - ובמידה מסוימת אפילו ממחישים את הצורך בשינוי.
בשעות הבוקר נגבה מחיר כבד מאיראן, שמתכללת מרחוק את המערכה נגד ישראל. חמישה "יועצים צבאיים בכירים" חוסלו בתקיפה במבנה מגורים בשכונת אל-מאזה שבדמשק, שבו התכנסו באותה עת אותם בכירים. בין ההרוגים, לפי הדיווחים, גם ראש יחידת המודיעין של כוח קודס בסוריה, עוזרו ושני חברים נוספים בכוח קודס.
מדובר במכה נוספת לאיראנים, לאחר חיסולו לפני כחודש של ראזי מוסאווי - אחד היועצים הוותיקים של משמרות המהפכה בסוריה. אמש כבר הודיע משרד החוץ האיראני שטהרן שומרת על הזכות להגיב להתנקשות ביועצים הצבאיים בדמשק בזמן ובמקום המתאים, והנשיא ראיסי איים: "לא נשאיר את הפשע הישראלי ללא מענה".
שעות ספורות לאחר מכן הגיע הדיווח בלבנון, שלפיו ארבעה בני אדם נהרגו בתקיפה המיוחסת לישראל ליד העיירה אל-באוזריה שבאזור צור בדרום המדינה - שניים בכלי רכב שהותקף, ושניים נוספים באזור הסמוך לכביש. פעולות אלו, אם אכן בוצעו על ידינו, הן חלק משמעותי במאבק הרחב מול איראן ושלוחיה במזרח התיכון - אך השאלה שישראל צריכה לשאול את עצמה כעת היא כיצד משנים את המציאות שנוצרה בשלושת החודשים האחרונים בגבול הצפון.
ביום שישי פורסם כאן התיאור של הסיור שערכתי בגבול, ושבו הומחש כי הלכה למעשה נוצרה רצועת ביטחון חדשה בצפון, של יישובים, מושבים וקיבוצים נטושים, כולה בשטח ישראל. מהתגובות לכך ניתן לומר - בעצב - שנראה כי בישראל לא מוכנים כעת לשלם את המחיר הכבד שתגבה מלחמה בצפון שמטרתה תהיה הצלתם של אותם יישובים, מושבים וקיבוצים.
הקצינים הבכירים רוצים לשנות את המצב. מבחינתם, האסימון נפל לאחר התקרית הקשה בכפר יובל, שבה נהרגו ברק איילון ואמו מירה ז"ל מטיל קורנט שפגע בביתם. "צריך לייצר משוואה חדשה מול חיזבאללה", אומרים אותם קצינים.בתחילתה של המלחמה בעזה, כאשר העיניים היו נשואות כל הזמן לצפון מחשש לפתיחתה של חזית שנייה, צה"ל נקט מדיניות של "ירי ייענה בירי" - ורק הגיב על כל ניסיון הפרה של השקט מצידו השני של הגבול. בשבועות האחרונים השתנתה המדיניות, וצה"ל פותח כל יום בגל תקיפות מול מטרות צבאיות של חיזבאללה, מבלי לחכות לירי מצידו.
לשיטתם של הקצינים הבכירים בצפון, הדרך לייצר משוואה חדשה היא באמצעות הודעה פשוטה מצד צה"ל - שלפיה במשך 48 שעות ננצור את האש. אולם, לצד זאת, תגיע גם הבהרה: הפצצה הבאה שנופלת בשטחנו, קל וחומר אם נורתה לעבר מטרה אזרחית, תוביל להרעשה שתביא חורבן לדרום לבנון - כולל תקיפות של בתים חשודים בכפרים השיעים שעל הגבול, שעד כה השתדלנו להימנע מהן. שקט ייענה בשקט, אולם ירי ייענה באש לא פרופורציונלית.
אחד הקצינים הבכירים הסביר שהמשוואה הנוכחית, שלפיה חיזבאללה מרשה לעצמו לירות באופן ישיר לבתים במנרה, במטולה וביישובים נוספים, היא מסוכנת וצריך לפרק אותה. קצינים רבים חושבים כך, ומאמינים שחייבים לייצר בכוח מציאות חדשה, אולם לטענתם התגובות של פיקוד הצפון מוגבלות על ידי המטכ"ל והדרג המדיני שמנסים להימנע ככל הניתן מנזק אגבי וסביבתי בלבנון - בניגוד למצב בעזה.
לפי אותם קצינים, בישראל לא מנצלים כראוי את העובדה שגם לחיזבאללה יש הרבה מה להפסיד מהסלמה בעת הזו. לכן, לטענתם, יש לפעול באופן מדורג ובתיאום עם האמריקנים, כדי לא להיתפס כמי שששים אלי מלחמה, להעניק דה-פקטו הזדמנות ליצירת שקט בגבול באמצעות נצירת אש יזומה מצידנו, ויחד עם זאת לייצר בסיס לגיטימציה למתקפה שתוביל בסופו של דבר להחזרת הביטחון ליישובי הצפון.
"המשוואה צריכה להשתנות"
"למה אנחנו ממתינים בהגנה לאפשרות של חדירת כוח רדואן?", אומר אחד מאותם קצינים. "למה אנחנו מעבים כוחות ומשכיבים מארבים? חיזבאללה הוא זה שיזם את פתיחת החזית, והוא זה שצריך להיות בכוננות שאנחנו לא ניכנס לכפרים שלו בעייתא א-שעב או מארון א-ראס. המשוואה צריכה להשתנות".
כעת נותר רק לגייס ליוזמה הזו את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שר הביטחון יואב גלנט. האחרון סייר ביום שישי בפיקוד הצפון, ומן הדברים שאמר ניכר כי הוא אינו שותף לדעה שלפיה התקיפות הנוכחיות נגד חיזבאללה אינן מספיקות.
"התוצאה של הפעולה מול חיזבאללה היא תוצאה טובה בהתאם למה שהגדרנו", אמר גלנט. "אנחנו בולמים ומסכלים את ניסיונות החדירה, דוחקים את חיזבאללה מהגדר, מכים אותם, פוגעים, גם בתוך הכפרים, גם בשמורות הטבע, כנגד טילי הנ"ט וגם כנגד מי שמנסה לשגר ולפעול. אני לא מייחל למלחמה, אני לא רוצה לקחת את זה כברירה ראשונה, ולכן אנחנו מנסים למצות את האפשרות ההסכמית. אבל אם אנחנו נצטרך להפעיל כוח על מנת להחזיר את האנשים שלנו לבתיהם - אנחנו נפעיל כוח".
