בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה היום (רביעי) נאשם ונאשמת בריגול לאיראן, אחרי שכבר זיכה שתי נאשמות בעבר. נאשמת נוספת בפרשה זוכתה מעבירה של מסירת ידיעות לאויב, אך הורשעה בעבירה של מגע עם סוכן חוץ.
"אין ספק כי מדובר באנשים ציוניים, אוהבי המדינה, שלא הייתה להם, ולו בשלב כלשהו, כוונה לפגוע בביטחון המדינה", קבע השופט אילן סלע. "אין מחלוקת כי תחילתו של הקשר של שתיים מהנאשמות עם מי שנטען כי הוא סוכן חוץ, היה מבלי לדעת את זהותו, ובוודאי שלא מתוך כוונה ליצור קשר עם סוכן חוץ, ובוודאי שלא מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה".
עם זאת, השופט התייחס לנאשמת שהורשעה בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, והסביר כי "יש לא מעט מידעים שנמסרו על ידה לראמבוד שהיא הייתה צריכה להעלות על דעתה שהם עלולים להיות לתועלת האויב. זאת בפרט נוכח העובדה כי לנאשמת זו ראמבוד הציג עצמו כמוסלמי, ובעיקר כשנאשמת זו חשדה באופן ממשי, ומדבריה אף עלה כי ידעה, ולמצער האמינה באופן ממשי, כי לראמבוד קשר עם גופי שלטון באיראן. היא אמנם לא ידעה בוודאות שמדובר במי שעובד מטעם האויב, אך לא זהו המבחן, ומדבריה שלה עלה כי היא חשדה שמדובר במי שקשור בדרך כלשהי למשטר".
במסגרת הפרשה, הוגשו כתבי אישום בחודשים דצמבר 2021 וינואר 2022 נגד ארבע אזרחיות ואזרח נוסף, כולם עולים מאיראן, בגין עבירות שביצעו, לפי הטענה, במסגרת קשר שקיימו באמצעות חשבונות פייסבוק וווטצאפ עם אדם שכינה עצמו בשם ראמבוד נמדר. ראמבוד זה, שהוא לפי הנטען פעיל מודיעין איראני, הציג עצמו בפני שלוש מהנאשמות כקבלן יהודי אמיד מטהרן. בפני נאשמת נוספת הוא הציג עצמו כרווק מוסלמי אמיד מטהרן.
העבירות שיוחסו לשתי הנאשמות שבעניינן דן היום בית המשפט, כמו גם לנאשם שהואשם, לפי השופט, הן עבירות חמורות שנועדו להגן על ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה וסודות רשמיים. "העבירות שיוחסו לנאשמים הן מעשה ריגול, שהוא מהמעשים החמורים שבחוק העונשין - לא רק בשל הפגיעה בביטחון המדינה ושלום אזרחיה ותושביה - אלא גם בכך שמדובר במעשה שמתאפיין בהפרה חמורה של האמון הבסיסי שבין המדינה לאזרחיה".
לדבריו, "קשה להפריז בחומרת שיתוף פעולה בין אזרח המדינה לבין גופים עוינים ואויבי המדינה, כשאזרח המדינה מסייע לאויב אשר מבקש לפגוע במדינה ובאזרחיה. על כן ככלל, הריגול הוא נחלתם של אנשים המזדהים מבחינה רעיונית עם גורמים זרים אשר להם השקפות עולם התואמות את אלו של מוסר הידיעות. על פי רוב, מטרת האנשים המואשמים בעבירות אלו לבין סוכני החוץ היא פגיעה בביטחון המדינה".
השופט סלע הוסיף כי "מדובר בנשים שחיפשו חום ואהבה, אוזן קשבת ולעיתים אף סיוע כלכלי. ראמבוד, שנטען כי הוא סוכן חוץ, ניצל זאת בחכמתו, רקם עמן קשר ארוך, ובתחכום רב ובאופן מניפולטיבי הצליח להפעיל אותן לצרכיו. אזרחים תמימים וישרי דרך אינם מודעים לסכנה הגדולה שהם והמדינה מצויים בה, ואינם מודעים לטכניקות שמופעלות נגדם. הם גם אינם מודעים לכך שמידע פשוט וגלוי - שמידעים משמעותיים וחשובים ממנו בהרבה מפורסמים יום אחר יום באופן ממוסד במדינת ישראל, בתקשורת על צורותיה השונות, ואף בפרסום רשמי של המדינה - יכול להיות לתועלת האויב".
בהמשך הוא ציין כי "בכל הנוגע לאישה שהואשמה, איני סבור כי היא חשדה כי תוכן המידע הנמסר על ידה הוא מידע העלול להיות לתועלת האויב, והיא גם לא עצמה עיניה נוכח אפשרות שכזו. השתכנעתי כי כל התייחסותה לראמבוד, לאורך כל הקשר, הייתה מתוך הבנה זו שמדובר ביהודי שמבקש לשמש עבורה אוזן קשבת נוכח מוצאם המשותף". הוא ציין עוד כי "בכל הנוגע לגבר שהואשם - איני סבור כי נכון לומר כי תצלום שגרירות ארה"ב בתל אביב מבחוץ היא ידיעה שאדם סביר צריך היה להעלות על דעתו כי היא ידיעה ש'עלולה להיות לתועלת האויב'".
