אלפים ליוו הבוקר (ו') למנוחות את סרן אלון סקאג'יו ז"ל, מפקד מחלקת הצלפים של סיירת חרוב שבחטיבת כפיר, שנפל בפיצוץ מטען במהלך פעילות מבצעית במחנה הפליטים ג'נין. אל בית העלמין הצבאי בחדרה הגיעו גם כמה מלוחמיו שהיו איתו בפעילות ונפצעו מפיצוץ המטען. "אתה האח הכי טוב בעולם. אמרתי לך להשתחרר, ואז הגיע הרגע שבו נהרגת מפיצוץ מטען", אמר בבכי אחיו הקטן אריאל.
"שלוש נקישות בדלת באמצע הלילה וכל החיים שלנו משתנים לעולם", ספד האב ארווין. "זכינו במלאך ל-22 שנה, בן מדהים, חבר של אבא, תלמיד מצטיין, מנהיג. כבר בגיל 5 הוא היה מנהיג, הגננת שלו כתבה עליו 'הפכת להיות הילד המקובל בגן, כולם רוצים להיות חברים שלך, כל הבנות רוצות להתחתן איתך'. אנחנו כל כך אוהבים אותך אלון, לא תשוב יותר וזה קשה לנו מאוד".
האם דוריה ספדה: "אני לא מאמינה ששוב לא תביא את הכביסה המלוכלכת שלך, שלא נאכל ביחד את השוקולד שאהבת. במקום ללוות אותך לחתונה עם שרון, שכל כך אהבת, אני קוברת אותך בני. לא הסכמת לשמוע כלום, עבדת קשה ושמחת שהתקבלת לדובדבן והיית באינספור מבצעים כצלף".
"בסופ"ש האחרון היית שבת בבית, היה כל כך כיף ביחד, נהנינו", סיפרה בכאב. "הזמן שלך לצערי אזל. חיילים והורים של חיילים מספרים איזה מפקד נערץ היית, אנשים הגיעו עם דגלים לכבודך – אתה גיבור. יצאת מהכלי המשוריין שלך להציל את כוח התאג"ד שנפגע, מקווה שלא נהרגת סתם. אלון, אהוב שלי, אני אוהבת אותך עד כלות נשמתי".
אחותו הגדולה עמית מיררה בבכי: "אלון שלי, שאני אקרא עליך הספד? איך מספידים אח שהוא כמעט אחי התאום? אני כל כך גאה בך, כל כך מתגעגעת כבר. אלון, בבקשה תחזור כבר. תמיד סיפרתי שאתה הכי חכם, כמה שהיית מנהיג. אני אשמור על אריאל, אמא, אבא ושרון שלך. הלוואי שנתעורר כבר מהסיוט הזה, אתה הגיבור שלי".
"לא ככה דמיינתי שיסתיים הסיפור שלי", אמרה בבכי החברה שרון. "עוד יומיים היינו אמורים לחגוג 5 שנים ביחד. תכננו חתונה וילדים, חלמתי על החתונה שלנו. חתיך שלי, אני אוהבת אותך. אתה משאיר כאן מורשת נצחית, כי זה מי שאתה אלון. איך אפשר שלא לאהוב אותך?".
הסבתא עליזה ספדה: "כמה כאב, איזה הפסד. תודה אלון על הזכות להיות הסבים שלך. היית הגיבור שלנו. תמיד למדת, ובעיקר העדפת לחמול על הסובבים אותך. היום אנחנו קוברים את אלון שלנו. התחנכנו להאמין בארץ, לאהוב את המדינה – אבל למה שסבים יקברו את נכדיהם? אולי המדינה תנצח, אבל אנחנו אכן הפסדנו".
סא"ל דוד לוי, מפקד סיירת חרוב, ספד למפקד מחלקת הצלפים של הסיירת: "זכיתי להילחם לצידך במלחמה בעזה ובגזרת איו"ש. אלון היה מפקד שתמיד דאג לחיילים שלו כאילו הם אחיו הקטנים. תמיד היית ראשון, גם הפעם. השארת אצלי חותם גדול, הערצנו אותך ונמשיך לזכור אותך עם החיוך הגדול שלך".
אחד הלוחמים בצוות סיפר: "אלון שבר ובנה אותנו מחדש. הובלת את הצוות בעזה בלחימה מורכבת וכדי שנוכל להתמודד עם כל מכשול דאגת תמיד שנישאר במקום ממוגן ושלא יקרה לנו כלום". לוחם אחר שהיה בעבר תחת פיקודו הוסיף: "הכרנו אותך תמיד עם אור ואושר גדול, תמיד מצאת דרך לדבר איתנו, נתת לנו אהבה ללא תנאים. נזכור אותך בכל צעד שנעשה, לא משנה לאן נלך".
היום הובא למנוחות גם סמל אייל שיינס ז"ל, לוחם חטיבת הנח"ל מקיבוץ אפיק שבגולן, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה.