הסתדרות המורים הודיעה בצהריים (שלישי) כי הלימודים ביום שני הקרוב יסתיימו בשעה 13:00, ובשעה 18:00 של אותו יום תתקיים הפגנת מחאה ברחבת מוזיאון תל אביב. בהסתדרות המורים הדגישו כי ההשבתה כוללת את כל מוסדות החינוך - כולל גני ילדים והחינוך המיוחד - כדי לאפשר לכל עובדי ההוראה להגיע להפגנה. המחאה לא כוללת את עובדי ארגון המורים ועובדיו לא צפויים להשתתף בה.
בהודעת הסתדרות המורים על השביתה החלקית נכתב: "מורות, גננות ומנהלות אומרות די לשכר עלוב. זו הפגנת מחאה להצלת מערכת החינוך מקריסה".
המורה שעובדת ב-3 מקומות כדי להתפרנס בכבוד
(צילום: אסף חן)
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, כתבה לעובדי ההוראה מכתב לקראת ההפגנה: "השלכות התנהלות זו של האוצר לא פחות ממזעזעות. עובדי הוראה רבים כבר עזבו את המערכת ועוד רבים מתכוונים לעשות כך בסוף השנה הנוכחית. בואו לצעוק בקול ברור: די להרס מערכת החינוך. די לפגיעה בעובדות ובעובדי הוראה".
מורה בישראל מרוויח שליש ממורה בגרמניה
כשהמורות והמורים מתלוננים על שכרם הנמוך, יש להם על מה להסתמך: מחקר שנערך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן מצא כי שכר המורים בישראל נמצא בתחתית הסולם ביחס ל-38 המדינות המפותחות החברות ב-OECD.
החוקרים - בהובלת ד"ר איריס בן-דוד, דניאלה אלבאום וארנון הירש - ניתחו את הנתונים מכל המדינות ומצאו בין היתר שבישראל לא רק המורים המתחילים מקבלים שכר נמוך יחסית, גם מורים בעלי 15 שנות ותק נותרים מאחור מבחינת השכר ביחס לעמיתיהם במדינות המפותחות.
כך למשל, השכר השנתי של מורה מתחיל בבית ספר יסודי בישראל עומד על 22,833 דולר (בדומה למקסיקו והונגריה), ולעומתו מורה מתחיל בגרמניה מרוויח 65,475 דולר בשנה, כמעט פי שלושה. בהולנד מורה מתחיל ביסודי מרוויח פי שניים מאשר בישראל. תמונה דומה עולה גם כאשר משווים את שכר המורים הוותיקים: מורה בבית ספר יסודי בעל ותק של 15 שנה מרוויח בישראל 33,163 דולר בשנה, בדומה לפולין וטורקיה, ומורה כזה בגרמניה ירוויח סכום גבוה יותר בכ-140%.
גם בבתי הספר התיכוניים השכר בישראל נמוך: מורה מתחיל בתיכון משתכר 27,753 דולר בשנה, כשאפילו עמיתו הטורקי מרוויח יותר: 30,052 דולר. מורה מתחיל בגרמניה מרוויח 174% יותר, ובהולנד 67% יותר. פערי השכר נשמרים גם למורים עם ותק של 15 שנה: מורה בתיכון בישראל מקבל 35,769 דולר בשנה, קרוב מאוד לעמיתו הטורקי שמרוויח 31,967 דולר בשנה, ורחוק מעמיתו הגרמני שמשתכר בערך פי שניים וחצי יותר.
3 צפייה בגלריה
"הפערים עלולים להוות אתגר משמעותי בהשגת יעדי הפיתוח של המדינה". ד"ר איריס בן-דוד
(צילום: אוניברסיטת בר אילן)
החוקרים מבר אילן הדגישו כי ההשוואה בין גובה השכר במדינות השונות נעשתה במונחים של דולר מתוקן לכוח הקנייה, כך שיוקר המחיה נלקח בחשבון. עוד עולה במחקר שמורים בישראל עובדים שעות רבות בבית (כ-13 שעות בשבוע בממוצע), והעבודה הזו, שנעשית ללא תשלום, רק מעמיקה את הפערים מול המורים במדינות המפותחות. ומה עושים המורים בבית? כ-90% סיפרו שהם מכינים את חומרי הלימוד, כ-70% השיבו שהם עסוקים בשיחות עם ההורים, ובנוסף הם בודקים בבית מבחנים ועבודות.
ד"ר בן-דוד הסבירה כי בגרמניה, לדוגמה, מקפידים לשלם למורים שכר גבוה יחסית מכיוון שרואים בהם את מי שמכשירים את הדור הבא ומפתחים את ההון האנושי. "לעומת זאת בישראל", היא הוסיפה, "בהיעדר מדיניות מתאימה, שכר המורים כמעט שקול למחצית השכר החציוני. ולשם הבהרה, מחצית השכר החציוני במדינה הינו מדד לקו העוני. המיקום של שכר המורים בישראל ליד מחצית השכר החציוני של שכר המורים ב-OECD עלול להוות אתגר משמעותי בהשגת יעדי הפיתוח של המדינה ובעיקר להוות מכשול בהשגת החוסן הלאומי".
