באחד האירועים בתחילת כהונתו של אופיר ליבשטיין כראש המועצה האזורית שער הנגב הוא התבקש לספק לקהל משפט אחד שמתאר אותו. מבלי להסס הוא אמר - 'כל דבר אני רואה פעמיים - פעם אחת בחלום ופעם שנייה כשזה קורה'. משפט אחד כל כך מדויק שמתאר אדם כל כך מיוחד.
גנץ בהלוויית אופיר ליבשטיין
כך הוא היה - מעט מאוד שעות שינה אבל הרבה מאוד חלומות. ועוד איזה חלומות - שבילי אופניים שיחברו את כל יישובי המועצה, קמפוס חדשנות עם מאות חברות היי-טק שייצרו אלפי מקומות עבודה חדשים, אצטדיון אתלטיקה קלה, מועדוניות נוער בסיכון, מרכז לילדים עם צרכים מיוחדים, הרחבת המרכז ההידרותרפי, הקמת מרכז הפעלה ממוגן, הקמת מוזיאונים ומרכזי מבקרים והפיכת אזור הגבול המערבי לאזור תיירות שוקק.
מעל הכל החלום הגדול ומשימת חייו, כפי שהוא נהג לומר, היה פארק התעשייה הבינלאומי 'ארזים'. פארק שמבחינתו היה אמור לשנות משוואה של עשרים שנים, ליצור אלפי מקומות תעסוקה חדשים לתושבי עזה - אלו שאינם מעורבים בטרור ורק רוצים לחזור הביתה בשלום ולהביא פת לחם לילדיהם. הוא האמין שברגע שיהיה להם מה להפסיד - החיים של כולנו יהיו יותר טובים. לא הייתה אבן אחת בארץ ובעולם שהוא לא הפך בדרכו להגשים את החלום. לא היה מנהיג אחד מישראל וממדינות העולם שלא נדבק בהתלהבות של אופיר כשהוא סיפר לו על מה שיכול לשנות את עתיד האזור.
ואז הגיעה אותה שבת שחורה וארורה. את ההודעה האחרונה ממנו על חדירת מחבלים קיבלתי בשעה 6:52, ככל הנראה כשהוא כבר היה בדרכו להסתער. ככל הנראה אופיר היה בין הנופלים הראשונים, וזה לא במקרה. הוא נפל כגיבור - מנהיג שיצא להגן בגופו על הקהילה שלו ועל כך הוא שילם בחייו - יחד עם גיבורים רבים, רבים מדי.
לפני כשבוע אופיר היה אמור להתחיל את הקדנציה השנייה לכהונתו - הוא כל כך חיכה לזה. לשלב שבו החלומות והתוכניות הגדולות מתחילות לקבל צורה ומבנה ומשנות את המציאות. הוא האמין כל כך שזו זכות לעשות טוב לקהילה ולמקום בו אנו חיים.
בחודש האחרון אני לא יכול שלא לחשוב מה אופיר היה אומר. מה הוא היה מצפה מאיתנו - במועצה, בקהילה ובמדינה. איך קמים מאסון שכזה? איך חוזרים לחלום שוב?
האמת? אני לא בטוח איך אופיר היה נוהג בשבר הגדול והנורא שהתרחש עלינו. אבל אני מאמין שהוא היה עושה הכול כדי להצליח לחלום מחדש את שער הנגב ואת העתיד. ברגישות ובתבונה שאפיינו אותו כל כך.
ועכשיו זו המשימה שלנו - לנסות ולהמשיך בדרכו. לראות את כולם ולעשות טוב בלי חשבונות ושיקולים זרים. באחת ההודעות שהוא שלח לי כשבועיים לפני השבת השחורה הוא כתב לי 'האור והטוב ינצח'. זו הייתה דרכו וזו מורשתו.
לא תמיד זה מצליח. אבל חייבים לנסות. לחיות כל יום מחדש, צעדים קטנים עד שנחזור לחלום שוב. אופיר - האור והטוב ינצח.
ליאור ניסקי, מנכ"ל המועצה האזורית שער הנגב
