פוטין חותם על סיפוח השטחים הכבושים: "נגן על אדמתנו בכל אמצעי"
(צילום: רויטרס )
בנאומו אתמול (יום ו') בקרמלין, שבו הכריז על סיפוח השטחים הכבושים באוקראינה, שב ופיזר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין איום מרומז לעשות שימוש בנשק גרעיני: הוא הבטיח כי ארצו "תגן על אדמתה בכל הכוח והאמצעים" שבעומדים לרשותה – וטען כי ארה"ב כבר הציבה תקדים בכל הנוגע לשימוש בנשק גרעיני כאשר הטילה את פצצות האטום על הערים היפניות הירושימה ונגסקי ב-1945. האיום הזה מצטרף לשלל איומים אחרים שמפזרים פוטין ואנשיו בצל התבוסות הרוסיות במלחמה באוקראינה, ובמערב עוסקים כעת יותר ויותר בשאלה: האם סוכן ה-KGB לשעבר מבלף, או מתכוון ברצינות לאיומיו?
בזמן שפוטין עצמו הבהיר כי לא מדובר בבלוף, מנהיגים, דיפלומטים ומומחים לנשק גרעיני במערב חלוקים בשאלה. חלקם סבורים כי הוא עלול לעשות שימוש בנשק גרעיני "טקטי" – שעוצמתו חלשה הרבה יותר מזו של פצצות גרעיניות "אסטרטגיות" – על מנת למנוע מצבאו תבוסה בשדה הקרב, להגן על שלטונו, להרתיע את המערב או לחלץ ויתורים מצד הממשלה בקייב.
7 צפייה בגלריה
פוטין בטקס הסיפוח אתמול בקרמלין. הוא הבטיח שזה לא, אבל האם בכל זאת האיום שלו הוא בלוף?
(צילום: רויטרס)
איומיו של פוטין – שאותם מהדהד ביתר שאת ובבוטות רבה יותר מקורבו הנשיא לשעבר דמיטרי מדבדב, שמכהן כיום כסגן יו"ר מועצת הביטחון הרוסית – עלולים להעיד על כוונת הקרמלין להביא להסלמה משמעותית במלחמה בעקבות סיפוח השטחים האוקראיניים הכבושים במחוזות דונייצק, לוהנסק, זפוריז'יה וחרסון, שבהם מוסקבה לא שולטת באופן מלא ושבחלקם הצבא האוקראיני ממשיך במתקפת-הנגד שלו.
כעת, משהשטחים הללו סופחו, הבהירה רוסיה כי תגן עליהם כמו על כל שטח אחר שלה, וגורמים במוסקבה טענו כי הם יהיו נתונים כעת הגנת "המטרייה הגרעינית" שלה. אבל למרות שפוטין טען כי ארה"ב יצרה תקדים כשעשתה שימוש בנשק גרעיני בסוף מלחמת העולם השנייה, מאז ועד היום לא נעשה שימוש בנשק שכזה – ושבירת הטאבו הגרעיני תעיד יותר מכל על המצב הנואש שבו נמצא פוטין. הפרשנים מעריכים לפיכך כי מה שיקבע בסופו של דבר אם יממש את איומו תלוי בכמה יחוש שהוא "נדחק אל הפינה" בסכסוך שבו עד כה ספגה ארצו רק השפלה – ולא תבוסה של ממש.
פוטין מחזיק בארסנל הגרעין הגדול ביותר בעולם: ברשותה של ארצו 5,977 ראשי קרב גרעיניים, לעומת 5,428 ראשי קרב לארה"ב, ועוד 515 לבעלות בריתה בנאט"ו, בריטניה וצרפת. הארסנל הגרעיני של רוסיה כולל כמות עצומה של פצצות טקטיות בעלות עוצמה מוחלשת – כ-2,000 לפי ההערכות, פי עשרה מהכמות שיש למערב. לצד זאת מחזיקה מוסקבה בדור חדש של טילים היפר-סוניים שלטענתה הינם "בלתי-מיורטים" – ובמערב לוקחים את האיומים של הנשיא הרוסי ברצינות.
"אם הברירה שתעמוד בפני רוסיה היא להילחם במלחמה אבודה ולהפסיד בצורה קשה עם נפילה של פוטין – או מנגד סוג מסוים של מפגן גרעיני – לא הייתי מתערב נגד האפשרות של המפגן הגרעיני", אמר טוני ברנטון, לשעבר שגריר בריטניה ברוסיה. את הדברים אמר בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס בחודש אוגוסט, עוד לפני שפוטין הגביר את איומי הגרעין שלו.
פוטין עצמו מבהיר כאמור שאיומיו אינם "בלוף". בנאומו לפני שבוע וחצי – אז הכריז על גיוס מילואים נרחב לצבא שהוביל לנהירה של המוני רוסים מארצם – טען הנשיא הרוסי כי נציגים רמי-דרג ממדינות בכירות בנאט"ו השמיעו הצהרות על האפשרות שהברית הצבאית תשתמש בנשק גרעיני להשמדה המונית נגד רוסיה. בתגובה להצהרות הללו לכאורה, שלא ברור אם אכן נאמרו, איים פוטין: "לאלו שמנסים לסחוט אותנו עם נשק גרעיני, דעו שהשבשבת יכולה להסתובב ולכוון אליכם".
במוסקבה העריכו: ארה"ב לא תעז להגיב במתקפה גרעינית משלה
הרטוריקה הבוטה הזו מצדו שונה לחלוטין מהאיתותים הגרעיניים המעודנים הרבה יותר שבהם בחר לעשות שימוש מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב אחרי משבר הטילים בקובה ב-1962, שבו נמנעה ברגע האחרון כמעט מלחמה גרעינית.
7 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. ממשלו מבטיח שההשלכות יהיו קטסטרופליות, אבל לא הבהיר איך יגיב
(צילום: רויטרס )
ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, אמר בתחילת השבוע כי הממשל בוושינגטון מתייחס להצהרותיו של פוטין בסוגיה ב"רצינות תהומית", והזהיר מ"השלכות קטסטרופליות" במקרה שבו רוסיה תעשה שימוש בנשק גרעיני. אבל הוא לא הבהיר מה בדיוק תהיה התגובה האמריקנית במקרה שכזה.
הנשיא הרוסי לשעבר מדבדב טען כי ארה"ב לא תעז, בתרחיש אפשרי שבו רוסיה תתקוף את אוקראינה בנשק גרעיני, להגיב במתקפה גרעינית משלה. גם מומחי הגרעין במערב סבורים כך, כיוון שתגובה גרעינית מצד ארה"ב עלולה להסלים למלחמה גרעינית כוללת, ולכן סבורים רובם כי מתקפה קונבנציונלית מאסיבית על יעדים רוסיים סבירה הרבה יותר.
בארה"ב מדגישים כי לפי שעה לא הבחינו בסימנים המעידים על כך שרוסיה נערכת בפועל למתקפה גרעינית. "אנחנו עוקבים בקפדנות רבה על מנת לזהות אם רוסיה עושה באמת משהו שמעיד על כך שהיא שוקלת לעשות שימוש בנשק גרעיני. עד כה, לא ראינו אותם נוקטים בפעולות שכאלו", אמר אמש מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שעות לאחר נאום הסיפוח של פוטין.
7 צפייה בגלריה
ענן הפטרייה הענקי אחרי הטלת הפצצה על נגסקי, אוגוסט 1945. פוטין יעז לשבור את הטאבו הגרעיני מאז?
(צילום: ויקיפדיה)
דברים דומים השמיע ביום שלישי ראש סוכנות הביון האמריקנית (CIA) וויליאם ברנס, שאמר לרשת CBS כי לא התקבל עד כה מודיעין כלשהו שמעיד על כך שפוטין נערך לעשות שימוש מיידי בכלי נשק גרעיניים טקטיים. הוא הדגיש אבל כי ארה"ב לוקחת את האיומים שלו ברצינות, לנוכח המשקל הרב שמונח על הכף.
2,000 פצצות טקטיות, עם עוצמה של לפחות 1,000 TNT
אם פוטין אכן יורה על מתקפה גרעינית נגד אוקראינה, ההערכות הן כאמור שהוא יעשה שימוש באותם כלי נשק טקטיים בעלי עוצמה מופחתת. מדובר בראשי קרב שמיועדים להשמיד יעדים צבאיים באזורים ממוקדים – מבלי לחולל הרס נרחב ביותר. עוצמתו של ראש קרב טקטי יכולה להיות מגוונת מאוד: ה"חלש" ביותר יכול לפי רשת BBC להגיע לעוצמה של קילוטון אחד (שווה ערך לפיצוץ של 1,000 טונות TNT), בעוד החזק ביותר יכול להגיע ל-100 קילוטון. חשוב להדגיש כי אלו עדיין עוצמות אדירות: לשם השוואה, עוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה הייתה בסביבות 15 קילוטון, וזו שהוטלה על נגסקי הייתה בעוצמה של 20 קילוטון. לעומתן, עוצמתם של ראשי קרב "אסטרטגיים" עומדת על יותר מ-1,000 קילוטון.
את ראשי הקרב הטקטיים ניתן להתקין על מגוון טילים ומערכות שלרוב נושאים חומרי נפץ קונבנציונליים, כגון טילי שיוט ואפילו פגזים ארטילריים. ניתן גם לשגרם ממטוסים או מספינות, באמצעות טילי טורפדו או מטעני עומק בים. בארה"ב העריכו לאחרונה כי רוסיה השקיעה רבות בפיתוח כלי נשק גרעיניים טקטיים על מנת לשפר את הדיוק ואת המגוון שלהם – ובתגובה החלה גם וושינגטון להשקיע בשנים האחרונות בפיתוח פצצות אטום "מוחלשות".
7 צפייה בגלריה
ראש קרב גרעיני טקטי ששימש את ארה"ב בתקופת המלחמה הקרה. "רוסיה השקיעה לאחרונה רבות בשיפור הדיוק והמגוון של הארסנל שלה"
(צילום: ויקיפדיה)
אבל המומחים הצבאיים חלוקים באשר לאפקטיביות של אותם כלי נשק בשדה הקרב – ומעולם לא נעשה בהם שימוש מבצעי. אפשרות אחרת היא שפוטין יפוצץ נשק שכזה באזור מרוחק ולא-מאוכלס או מעל פני הים – על מנת לעורר פחד בקרב יריביו. הנשורת הרדיואקטיבית של נשק גרעיני טקטי מוגבלת לאזור מצומצם יחסית, ברדיוס של כקילומטר אחד מאזור הפגיעה, אבל ההשלכות הפסיכולוגיות והגיאופוליטיות של מהלך שכזה יורגשו בעולם כולו.
ריצ'רד בטס, פרופ' ללימודי מלחמה ושלום מאוניברסיטת קולומביה, אומר שפוטין משחק "משחק מסוכן ביותר" שבו הוא מקווה שהמערב ייסוג ויתקפל בשל איומיו. "אם הייתי צריך להמר על כסף, הייתי אומר שהסיכוי הוא 3 ל-2 שהוא לא ישתמש בנשק גרעיני אפילו אם יהיה נואש, אבל אלו לא סיכויים טובים".
עדות לכך שהמערב אכן מתייחס לאיומי פוטין ברצינות ועוקב אחר פעילותה הגרעינית של רוסיה הגיעה לפני שבוע: נתוני אתר מעקב אחר טיסות הראו בסוף השבוע שעבר שארה"ב שלחה לפחות שני מטוסי ריגול מדגם בואינג RC-135, שמשמשים למעקב אחר טילים בליסטיים, סמוך לגבולות רוסיה.
7 צפייה בגלריה
לוחם אוקראיני באזור דונייצק, בחבל דונבאס. קייב מבטיחה שלא תפסיק להילחם, למרות האיומים הגרעיניים
(צילום: AP )
לורנס פרידמן, פרופ' אמריטוס ללימודי מלחמה מקינגס קולג' בלונדון, מדגיש גם הוא כי אין שום עדות לכך שמוסקבה נערכת למתקפה גרעינית בשלב הנוכחי – וכי וושינגטון תלמד על היערכות שכזו "די מהר".
בשביל פוטין זה מאבק קיומי
לדבריו תהיה זו טעות להתייחס בשאננות לאזהרותיו הגרעיניות של פוטין, אבל הוא סבור שלא יהיה זה הגיוני מבחינת פוטין להשתמש בנשק גרעיני על מנת להגן על הטריטוריה האוקראינית שכעת סיפח. "לפתוח במלחמה גרעינית ולשבור את הטאבו שנשמר מאז אוגוסט 1945 בשביל הישגים כל-כך קטנים – כאשר האוקראינים ממילא אומרים שהם לא יפסיקו להילחם, ואפילו אם הקרבות ייפסקו הוא ימצא שבלתי אפשרי להשקיט בהם שלום – זה נראה דבר מוזר מאוד לעשות".
לפי פרידמן, כיוון ששימוש בנשק גרעיני הוא בלתי רציונלי, במערב ככל הנראה לוקחים את איומיו ברצינות בשל החשש שפוטין יפעל כך בכל זאת אם יחוש נואש בתוך מצב שבו יהיה מאוים. פרופ' בטס מאוניברסיטת קולומביה מוסיף בהקשר זה: "אפשר לראות את הלחץ שבו פוטין נמצא, ואת הרציונל בראש שלו שלפיו נשק גרעיני קטן עשוי לשרת את מטרתו להרתיע את המערב ולחלץ את עצמו מהתסבוכת שבה הוא נמצא".
7 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה זלנסקי. "אולי בעבר האיום היה בלוף, היום זה עלול להיות המציאות"
(צילום: EPA)
פוטין מדגיש שוב ושוב שארצו נלחמת כעת על קיומה באוקראינה, אחרי שנים של השפלה מצד מערב "שטני" שרוצה להשמיד את ארצו. "במדיניות האגרסיבית האנטי-רוסית הזו, המערב חצה כל גבול", אמר פוטין בנאום שבו הכריז על גיוס המילואים. המתקפות הללו כלפי המערב הן אולי דרך נוספת שלו לתרץ את הכישלונות הצבאיים באוקראינה: הפלישה לשם – שהוא קיווה לסיימה בתוך ימים אחדים ולהביא להפלת השלטון הפרו-מערבי בקייב – נגררת מאז יותר משבעה חודשים, וכעת צבאו מתמודד כאמור עם תבוסות משפילות כגון הנסיגה מאזור חרקוב בחודש שעבר.
פרופ' בטס סבור שככל שהתמונה בשדה הקרב תאיר פנים לאוקראינים – כך יגדלו הסיכויים שפוטין יעשה שימוש בנשק גרעיני. הדוקטרינה הגרעינית של רוסיה, יש לציין, מאפשרת לפתוח במתקפה גרעינית גם אחרי "תוקפנות נגד הפדרציה הרוסית עם כלי נשק קונבנציונליים, כאשר עצם קיומה של המדינה נמצא תחת איום". הניצים בקרמלין טוענים שהמערב מנסה להפיל את פוטין מהשלטון, שבו הוא מחזיק מאז 1999. הכרזתו של הנשיא ביידן מחודש מרץ, ולפיה פוטין "לא יכול להישאר בשלטון", לבטח לא תרמה להרגעת חששותיהם.
אם עד כה בכירים במערב היו בטוחים שפוטין מבלף, חלקם לפחות כבר לא בטוח בכך. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי היה עצמו בין אלו ששללו בעבר את האזהרות הרוסיות המרומזות, אבל בריאיון בתחילת השבוע ל-CBS אמר שייתכן שכעת פוטין רציני. "תראו, אולי אתמול זה היה בלוף. היום זו עלולה להיות המציאות".
