דבריהן של אסתר חיות וגלי בהרב מיארה מהכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בישראל
(צילום: העמותה למשפט ציבורי בישראל)
הקרב על הרפורמה המשפטית עולה שלב: נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות תקפה הערב (חמישי) בפומבי בחריפות את הרפורמה במערכת המשפט שאותה מוביל שר המשפטים יריב לוין בממשלתו השישית של בנימין נתניהו. "מדובר במתקפה שלוחת רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו. אדוני השר - לא זו הדרך", אמרה השופטת חיות בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי שנערך בחיפה. ynet העביר את נאומי חיות והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בשידור חי.
בנאום ארוך שרטטה נשיאת העליון באופן חסר תקדים את מורת רוחה לנוכח התוכנית שמציע השר לוין. "למרבה הציניות, הוגי התוכנית מכנים אותה תוכנית 'לתיקון' מערכת המשפט. ואני אומרת – זו תוכנית לריסוק מערכת המשפט. היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת. מסקנה זו עולה הן מן הדרך שבה בחר השר להציג את תוכניתו והן מתוכנה וממהותה".
השופטת חיות הדגישה את העצמאות ואת אי-התלות השיפוטית של בית המשפט: "בלעדיהן לא יוכלו שופטי ישראל למלא את תפקידם כמשרתי הציבור וכנאמניו". חיות הזהירה: "ככל שתוכנית השינויים שהוצגה תתממש, תיזכר שנת ה-75 כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה. אכן, 'שלטון הרוב' הוא עיקרון יסוד שעומד בבסיס המשטר הדמוקרטי – אך הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. כל הטוען כי הרוב שבחר את נציגיו לכנסת נתן להם בכך 'צ'ק פתוח' לעשות ככל העולה על רוחם, נושא את שם הדמוקרטיה לשווא".
תגובתו של יריב לוין לדבריהן של אסתר חיות, גלי בהרב מיארה וראשי מערכת המשפט
(צילום: לע''מ)
נשיאת העליון הזכירה בנאומה את מכונן הציונות הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי ואת ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין. "ז'בוטינסקי, אשר שר המשפטים החדש מעיד על עצמו כי התחנך על ברכי תורתו, כתב כבר ב-1938, כעשור לפני הקמת המדינה כי 'דמוקרטיה – פירושה חופש. גם שלטון הנתמך על ידי רוב, יכול לשלול את החופש. ובמקום שאין ערובות לחופש הפרט - שם אין דמוקרטיה'. מנחם בגין הזהיר מפני מצב שבו 'הממשלה היא שתמנה למעשה את שופטינו'".
נשיאת העליון אמרה עוד: "מה מבקשת תוכנית השינויים של השר לעשות? למעשה, היא מבקשת ליטול מידי השופטים את הכלים המשפטיים שמשמשים אותם להגנה על זכויות הפרט ועל שלטון החוק. התוכנית מדברת על פסקת התגברות אשר תשלול מבית המשפט את האפשרות לבטל חוקים שפוגעים באופן בלתי מידתי בזכויות אדם חוקתיות, ובהן הזכות לחיים, לקניין, לחופש התנועה ולפרטיות, וכן זכות היסוד לכבוד, וכנגזרת ממנה – הזכות לשוויון, הזכות לחופש ביטוי ועוד.
"פסקת ההתגברות המתוכננת נותנת הכשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות אלה. לכן טועה מי שחושב שפסקת ההתגברות 'מתגברת' על בית המשפט. לאמיתו של דבר מדובר בהתגברות על זכויות אדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית.
"כלי משפטי נוסף וחשוב שאותו מבקשת התוכנית ליטול מידי השופטים הוא עילת הסבירות. המצדדים בביטול עילת הסבירות טוענים כי מדובר בהחלטות ערכיות ומקצועיות, וכי לצורך בחינת מידת הסבירות של החלטת הרשות אין לשופט כל עדיפות על הגורם השלטוני שקיבל את ההחלטה. זהו בעיניי טיעון מוקשה. אם אין מקום להחלטה ערכית של השופט בעניין סבירות ההחלטה השלטונית, השלב הבא - על פי אותו היגיון - הוא אולי כי אין לשופט כל יתרון מקצועי לקבוע גם מהו 'ספק סביר' לצורך זיכוי של נאשם בפלילים".
"ציפייה מסוכנת שבית המשפט ייאלם דום"
חיות דחתה בנאומה את הטענות שלפיהן בית המשפט פוסל חוקים באופן לא מידתי. לדבריה, "הנתונים מספרים את האמת ומלמדים כי מדובר בטענות שווא וכי השינויים שפורטו בתוכנית לא זו בלבד שאינם נדרשים על מנת לאזן בין הרשויות, מימושם הוא זה שיפר את האיזון העדין ביניהן הפרה חמורה ומסוכנת. הציפייה כי בית המשפט ייאלם דום גם באותם מקרים חריגים שבהם השלטון מפר את חובותיו כלפי הפרט – היא ציפייה מסוכנת".
השופטת חיות ביקשה להדגיש: "הכלים המשפטיים שאותם מבקשת תוכנית השינויים לבטל, ישללו למעשה מבית המשפט את יכולתו לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית, אשר בהסתמך עליה יכול כל אזרח ותושב להעלות בפני בית המשפט טענות והשגות כנגד פעולות שביצעו רשויות השלטון. מדובר בשלילת כלים משפטיים השייכים לציבור, שקיימים עבור הציבור, ושמופעלים על-ידי בית המשפט לטובת הציבור.
"במובן זה, המושגים התיאורטיים של 'פסילת חוקים' ו'סבירות' מיתרגמים באופן ישיר לחיי המעשה של כל אזרחית ותושב במדינה. מי שאומר לכם 'לא עוד פסילת חוקים', מתכוון בעצם: 'לא עוד איסור על מעצר חיילים לימים ארוכים מבלי להביאם בפני שופט', 'לא עוד הגנה על זכאות של מחזיקי רכב לקבל גמלת הבטחת הכנסה' ו-'לא עוד מימוש זכותם של זוגות חד-מיניים להורות ולחיי משפחה מלאים'".
8 צפייה בגלריה
"התוכנית תשלול למעשה מבית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית". נשיאת העליון חיות בכנס
(צילום: גיל נחושתן)
חיות סיכמה: "אם החלטות השלטון יהיו סוף פסוק ובית המשפט יהיה נטול כלים למילוי תפקידו - לא ניתן יהיה להבטיח הגנה על זכויות באותם המקרים שבהם רשויות השלטון תפגענה בהן בחקיקה או בהחלטה מנהלית, במידה העולה על הנדרש. במהלך שנות כהונתי כנשיאה חזרתי והדגשתי כי הרשות השופטת פתוחה לשינויים וחותרת כל העת לשיפורים. לאורך השנים אף ביצענו שינויים ושיפורים רבים כדי לייעל ולטייב את השירות הניתן על ידינו לציבור, תוך הסתייעות בחידושים טכנולוגיים ובדיגיטציה.
"הרשות השופטת בישראל מקיימת כיום ביקורת שיפוטית אפקטיבית ואחראית על פעולות הממשלה והכנסת, ובעשותה כן היא ממלאת תפקיד חשוב במערך האיזונים והבלמים בין הרשויות. האיזונים והבלמים הללו עומדים בבסיס הרעיון הדמוקרטי שעליו הוקמה מדינת ישראל. האחריות לשמירה על שלטון החוק ולהגנה אפקטיבית על זכויות הפרט בישראל, אינה מוטלת על כתפי הרשות השופטת בלבד. הרשויות האחרות נדרשות אף הן לעמוד במשימה הלאומית החשובה הזו".
ראיון עם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין
(צילום: משי בן עמי)
דבריה של היועמ"שית בכנס
(צילום: העמותה למשפט ציבורי בישראל)
היועצת המשפטית בהרב-מיארה אמרה הערב בכנס כי "הצעות החוק המקודמות בימים אלה מבוססות על המוסכמה לפיה שלטון הרוב הוא עקרון היסוד בדמוקרטיה. שלטון הרוב הוא אכן תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה, אך הוא אינו תנאי מספיק. הפרדת רשויות, שמירה על זכויות הפרט ומניעת הפעלת כוח שרירותי כלפי המיעוט, הם ערכי יסוד. בלעדיהם לא תתקיים דמוקרטיה מלאה. כוח שלטוני בלתי מבוקר מאפשר פגיעה בזכויות אדם ובזכויות מיעוט".
לדברי היועצת המשפטית לממשלה, "מכלול החקיקה המוצע, אם יתקבע בנוסחו הנוכחי, יוביל למערכת איזונים ובלמים חסרת שיווי משקל. עקרון שלטון הרוב ידחק לפינה את יתר הערכים הדמוקרטיים". בנוגע ליוזמות השונות שעל הפרק, שמתייחסות למעמד חוות הדעת של הייעוץ המשפטי הציבורי וייצוג המדינה בבתי המשפט אמרה בהרב-מיארה כי "הציפייה מהייעוץ המשפטי תהא לפעול כזרועו הארוכה של השר. מדובר בשינוי הצופן הגנטי של המערכת המשפטית-ציבורית. במקום תפיסה ממלכתית של נאמנות לציבור תבוא נאמנות אישית לדרג הממנה".
8 צפייה בגלריה
"הסדרים חוקתיים נכון לגבש בתהליך סדור, ובטח לא בבהילות". היועמ"שית בהרב-מיארה
(צילום: גיל נחושתן)
היועצת המשפטית לממשלה התייחסה לאופן שבו מקודמת החקיקה והבהירה כי "מערך הייעוץ המשפטי לממשלה לא היה שותף לתהליך גיבוש הצעות החוק טרם ההודעה עליהן בתקשורת. קיבלנו לידינו אך לאחרונה נוסח של חלק מהצעות החקיקה המתוכננות. בהתאם להנחיית שר המשפטים, נקיים עבודת מטה סדורה לבחינת ההצעות. עיצוב מחדש של 'כללי המשחק' המשטריים הוא לטווח הארוך. עליו להיות שקול, זהיר, צופה פני עתיד.
"הסדרים חוקתיים נכון לגבש בתהליך סדור, ובטח לא בבהילות. דמותה של הדמוקרטיה הישראלית אינה רק דאגה של ממשלה זו או אחרת או של ציבור מסוים. ממשלות מתחלפות והרוב הקואליציוני של היום, עשוי להיות המיעוט של מחר. אף אדם אינו יודע מה צופן העתיד. כל אחד מאיתנו עשוי להיזקק להגנת החוק. נגיש לשר המשפטים, בהקדם, עמדה מקצועית, ביחס לאותן הצעות שהועברו אלינו. יש לקוות שעמדה זו תילקח בחשבון ותסייע לממשלה לקבל החלטות טובות".
לקראת סיום נאומה, ביקשה היועצת המשפטית לממשלה להעביר מסר ביחס למתקפות החוזרות נגד פרקליטים ומשפטנים בשירות הציבורי: "שיח שכולל אמירות חסרות אחריות כגון "שלטון המשפטנים', 'שלטון הפקידים', 'כנופיית שלטון החוק', 'תופרי תיקים' וכדומה -חייב להיפסק. השיח מתלהם ומוביל לאירועים חריגים: קטלוג עובדי ציבור ברשימות. תוקפנות כלפי פרקליטים ומשפטנים באולמות בית המשפט ובמוסדות ציבור אחרים".
"דמוקרטיה מבטיחה מניעת עריצות הרוב"
השופט סלים ג'ובראן, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס והנשיא היוצא של העמותה למשפט ציבורי בישראל, אמר: "אנחנו מוצאים את עצמנו בעיצומו של משבר שלטוני משטרי, מערבולת של מערכות בחירות, אך דומה שאף משבר קודם לא הכין אותנו למציאות שעימה מתמודד המשפט הציבורי בתקופה האחרונה.
"הממשלה החדשה ושר המשפטים יריב לוין הציגו הצעות שהונחו על השולחן ולא מותירות מקום לספק. הממשלה החדשה מעוניינת להוביל מהפכה או הפיכה בממשל הציבורי הישראלי. בימים אלה חשוב להזהיר שמהותה של דמוקרטיה אינו רק שלטון הרוב או שלטון העם. דמוקרטיה מבטיחה שוויון, מבטיחה כיבוד זכויות אדם ומניעת עריצות הרוב".
אתמול נחשף ב-ynet כי השר לוין מעוניין לפרסם בהקדם את הצעת החוק המפורטת בתוכנית שכוללת בין היתר את עילת הסבירות, חקיקת פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת וגם את הרוב הדרוש כתנאי לפסילת חוק רגיל על-ידי העליון, שיצטרך להתרגל גם להגבלת כהונה על נשיא בית המשפט. ברגע שהטיוטה הסופית תאושר, לוין יפרסם אותה לצורך עיון והערות הציבור ובהמשך יקדם את המהפכה בכנסת.
הבוקר פורסם לראשונה ב-ynet גילוי דעת חסר תקדים נגד המהפכה המשפטית של לוין, שעליו חתומים כמעט כל היועצים המשפטיים ופרקליטי המדינה שכיהנו בתפקידים אלה ב-50 השנים האחרונות. בגילוי הדעת, שעליו חתום גם היועץ המשפטי לממשלה הקודם אביחי מנדלבליט, נכתב כי התוכנית של שר המשפטים "מאיימת להרוס את מערכת המשפט".
"אנחנו, שכיהנו במשרת היועץ המשפטי לממשלה או במשרת פרקליט המדינה מאז שנת 1975 ועד לאחרונה, הזדעזענו לשמוע את תוכנית שר המשפטים יריב לוין לשינויים במערכת המשפט", צוין בגילוי הדעת. "התוכנית מגבילה באופן משמעותי את הסמכות של בית המשפט להפעיל ביקורת יעילה על השלטון כדי שלא יעשה שימוש לרעה בכוחו, ומאפשרת לרוב קואליציוני להכשיר כל מעשה של השלטון, פסול ומזיק ככל שיהיה, באמצעות פסקת התגברות".
מאות עורכי דין מהמגזר הפרטי הפגינו בצהריים ושבתו מחוץ לבתי המשפט ברחבי הארץ כחלק מ"מאבק הגלימות" - מחאה נגד המהפכה המשפטית של הממשלה. בהפגנה המרכזית, שנערכה מול בית המשפט המחוזי בתל אביב, נאמה המשנה ליועמ"ש לשעבר דינה זילבר, שכינתה את התוכנית של הממשלה "צבר של יוזמות רעילות".
מלבד בתל אביב, נערכו הפגנות דומות גם מול בית המשפט המחוזי בחיפה, בית המשפט המחוזי בנצרת ובית המשפט העליון בירושלים. למוקד המרכזי בתל אביב, שם הפגינו כ-300 עורכי דין, הגיעו גם שופטות השלום בדימו חיותה כוחן ושרה חביב. המפגינים בתל אביב הניפו דגלי ישראל ושלטים שעליהם נכתב בין היתר: "פוליטיקאים ללא גבולות, זה יתהפך על כולנו", "בג"ץ שומר על כולנו" ו"אין לכם מנדט להחזיר אותנו לתקופת המנדט".
מחאת מאבק הגלימות בביהמ"ש השלום ת"א
(צילום: נדב אבס)
השר לוין הגיע בתחילת השבוע בפעם הראשונה מאז מינויו ללשכתה של נשיאת העליון חיות כדי לשוחח עימה על תוכניותיו ולקבל סקירה גם על המצב הניהולי של המערכת. לוין, שלא התייעץ עם חיות לפני שהכריז על המהפכה המשפטית שאותה הוא מתכוון לבצע, הבטיח הפעם לנשיאת העליון כי לפני כל צעד חקיקתי תישמע עמדתה כראש המערכת.
בפגישת לוין-חיות בתחילת השבוע הובהר כי לא ניתן לכנס בשלב זה את הוועדה לבחירת שופטים, שכן הכנסת טרם בחרה את שני נציגיה לוועדה בבחירות חשאיות כנהוג - והממשלה לא בחרה את נציגה הנוסף (מלבד שר המשפטים, שהוא ראש הוועדה). עם זאת, חיות מודעת לתוכניתו של לוין לשנות בחקיקה את הרכב הוועדה.
לפי התוכנית של לוין, כך ייראה הרכב הוועדה: שלושה חברי כנסת, שלושה שרים, שני נציגי ציבור שתמנה הממשלה (במקום נציגי לשכת עורכי הדין) ושלושה שופטים. בניגוד למצב שהיה נהוג עד היום, שבו מתקיימת הצבעה בכנסת לבחירת נציגיה בוועדה, הרפורמה תקבע כי ראש ועדת החוקה (ח"כ מהקואליציה), ראש ועדת הכנסת (ח"כ מהקואליציה) וראש ועדת ביקורת המדינה (ח"כ מהאופוזיציה) יהיו אוטומטית נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. הדבר יוביל לרוב מוחלט בוועדה של הממשלה והקואליציה.
