פאינה קירשנבאום בבית המשפט, היום
(צילום: ניצן דרור)
הדבר שמזדקר לעין למקרא גזר הדין של פאינה קירשנבאום הוא בחירת המילים של השופט, שכדי להסביר את חומרת העונש - מהקשים שהוטלו בעבירות צווארון לבן בכלל ובשוחד בפרט - ביקש להדגיש, להסביר ואף לייחצן, את טעמי העונש הכבד בפני הציבור. בין הביטויים שבחר: "עבריינות שיטתית ומתמשכת", "פגיעה באמון הציבור בדמוקרטיה" , "סטייה עמוקה מדרך הישר", "רקב מוסרי", "ניצלה את כוחה השלטוני", "ניצלה את העוצמה" ו"העדיפה את האינטרס האישי שלה" .
לפי הכרעת הדין השתמשה קירשנבאום בשיטתיות, בערמומיות, בתחכום ובבוטות כדי לעשות לביתה, וההתנהלות השוחדית שיצרה רק השתכללה והשחיתה את סביבותיה ואת משפחתה. השופט ירון לוי הדגיש כי תפקידו של בית המשפט להצביע "בקול רם וצלול" על חומרת הנזק במעשיה של קירשנבאום לדמוקרטיה ולחברה הישראלית. "אין אח ורע לעוצמת השחיתות של הנאשמת ריבוי וחומרת מעשיה", כתב. 15 עבירות לקיחת שוחד, 4 עבירות בקשת שוחד, ו-15 עבירות הלבנת הון שבהן הורשעה קירשנבאום אכן מצביעות על עבריינות חמורה כמעט חסרת תקדים. השופט סיכם את פוטנציאל הענישה על העבירות ב-340 שנות מאסר.
עורך דינה של קירשנבאום, גיורא אדרת, שנחשב לאחד הטובים בארץ בתחום עבריינות הצווארון הלבן, הגדיר את העונש "אכזרי". ליבו עם הלקוחה, והוא סבור שבית המשפט החמיר בפרשנות העבירות. אבל גם העבירות שבהן הורשעה קירשנבאום אכזריות בחומרתן אל מול פגיעה בנכסים, במשאבים ובאינטרסים של הציבור הרחב ושל משלם המיסים שנאבק על פרנסתו. השופט לוי סבור שקירשנבאום היא הפנים של השחיתות השלטונית, אותה תיאר "מצב שבו השלטון משרת את עצמו, או קבוצה קטנה של מקורבים ומקבל החלטות משיקולים זרים". לוי אף ציין כי הוא רואה במעשיה "פגיעה קשה בסולידריות החברתית".
כתיבתו של השופט לוי הלכה והתעצמה עם כל מילה. לא סתם פירט השופט את רום מעמדה של קירשנבאום: סגנית שר הפנים, חברת הכנסת ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו לשעבר שהייתה אמונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של המפלגה במשך כשש שנים. גזר הדין נקבע בין היתר בשל חלקה של קירשנבאום ב"פרשיית שחיתות וסיאוב שלטונית חמורה ורחבת היקף שיצרה גלי נזק היקפי משמעותיים", כלשונו. השופט ציין כי השחיתות חתרה תחת כללי השוויון בחלוקת תקציבי ציבור באופן שהוביל להעמקת חוסר האמון הציבורי בנבחרי הציבור, פגעה אנושות בשורת עמותות ועסקים שמהם קירשנבאום לקחה שוחד, סיבכה אזרחים שומרי חוק בעבירות פליליות ופגעה בתדמית המפלגה.
"במעשיה, הזיקה הנאשמת אף לעצמה", הוסיף לוי. "בצע הכסף והשררה הובילוה לסטייה עמוקה מדרך הישר, באופן שזכויותיה הרבות כמשרתת ציבור שתרמה לחברה הישראלית מחווירות לנוכח הרקב המוסרי המשתקף משליחת ידה אל הקופה הציבורית שניתנה לידיה למשמרת".
בשנים האחרונות בתי המשפט המחוזיים הפכו להרבה פחות סובלניים כלפי עבירות צווארון לבן מצד בעלי תפקידים בכירים. עד לפני 15 שנה הסתיימו כתבי אישום רבים בזיכויים מהדהדים של אישי ציבור. הפרקליטות ספגה בזו אחר זו מפלות בבתי המשפט והדבר פגע מאד בתדמיתה ובאמון הציבור בה. מאז בפרקליטות השתכללו והקפידו יותר על איסוף ראיות ושימוש בראיות ממוחשבות. רואי חשבון ובעלי מקצוע שונים החלו לנתח את העבירות - וגם אחד מעקבי אכילס של הפרקליטות - ההוכחה למודעות הפלילית של איש הציבור - טופל.
לכך נוספו נוסחאות ענישה מתוחכמות יותר שהמחוקק נתן בידי השופטים, בהם האחדה של טווח הענישה בחוק, והעלאת העונש המרבי לעבירת שוחד משבע לעשר שנים. כלומר, הכנסת עצמה שידרה מסר תקיף של החמרה בענישה כדי לחדד את המסר של שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי - וקירשנבאום תחנוך את העונש החדש.
אין ספק שקירשנבאום עוד תערער על פסק הדין שלה לבית המשפט העליון. מניסיון השנים האחרונות, אין לה סיכוי רב לזיכוי - אך ייתכן ששופטי העליון ירחמו עליה ויקצצו בעונשה.
