פער גדול שרר בצהריים בין זירת הרצח ברחוב זלמן שז"ר בנהריה, שבה חוסל אתמול מחמוד חסארמה (38) מבענה, לבין חופי הים של העיר, ששקקו היום (שבת) חיים. הזירה, מגרש חנייה הסמוך לבית דירות ונמצא כמה מאות מטרים מהים, הייתה נטושה. על הכביש עוד מסומנים עיגולים לבנים סביב התרמילים והממצאים שנאספו בידי טכנאי המעבדה לזיהוי פלילי. רק כתם הדם וכמה שברי זכוכיות נותרו כעדות למה שאירע במקום אמש. השכנים בבניין לא ששים לדבר על האירוע הקשה מהלילה. חלקם טענו שלא ראו דבר, רק שמעו את היריות.
עדים לרצח סיפרו ששמעו את צרורות הירי, ואחרים העידו כי מספר רב של כדורים גרמו למותו של חסארמה. אחד התושבים המתגוררים לא רחוק ממקום הרצח, סיפר ל-ynet כי "מה שהטריד אותי ביותר הייתה העובדה שאחרי הירי אף אחד לא יצא מהבתים לראות מה שקרה. זה היה בשישי בערב, כולם נמצאים בבית ואף אחד לא יצא. או שאנשים פוחדים שייפגעו, או - מה שיותר גרוע - התרגלו וזה כבר לא מעניין אותם", אמר. יום לאחר הרצח, הסתגרו דיירי הבניין בדירות, ואלה שיצאו למרפסות סירבו להתראיין. עם זאת התברר, כי הנרצח הגיע לבקר את אחת הדיירות בבניין המשותף.
חמש דקות משם, בחוף הים, הוציאה השבת החמימה מאות תושבים להינות מרחצה בים, הליכה בטיילת, דיג או ספורט ימי. ערן גרין, בעל סירת דיג, סיפר כי כאב לילדים קטנים, המצב מדאיג ביותר. "בשישי בערב הילד שלי יצא לקניון. בכל רגע התקשרתי לראות שהוא בסדר ועונה לי לטלפון. זה ממש מפחיד, יש לי ילדים קטנים וזה גורם לך להחסיר פעימה. אתמול מישהו שנרצח בנהריה, ולפני שבוע או שבועיים היה לנו את המקרה עם מכונית התופת (פיצוץ מטען חבלה ברכב, ממנו נפצעו קשה שני צעירים, א"ר) והיה את אירוע הדריסה של השוטרים. אלה באמת מקרים מאוד מחרידים, שקורים לנו בעיר כזו קטנה. אנחנו מקווים שהשקט יחזור לרחובות. המשטרה צריכה להסתובב יותר ברחובות ולתת יותר מענה. אני לא יודע איזה עוד מענה יכול להיות, חוץ מעוד משטרה".
תושבים אחרים, שחלקם סירבו להזדהות, סיפרו כי החשש משנה את אופן התנהגותם. "אני ערנית יותר ודרוכה, אם אני רואה רכב שנראה לי משום מה חשוד, אני מתרחקת, לפעמים אפילו נוסעת בדרך אחרת, רק שלא יתפוצץ עלי משהו", סיפרה אחת הצעירות בטיילת. אלון ג'אן, אמן לחימה בג'יו-ג'יטסו, לא נראה כמו מישהו שצריך לפחד - אולם מודה כי הוא מעדיף להימנע מאזורים מסוימים. "מטבעי אני משתדל לא למשוך אש, לא ללכת בכל מיני סמטאות חשוכות, מקומות מסוכנים, אפלוליים. אני משתדל כמה שיותר ללכת באור, ללכת עם חבר'ה ולא להסתובב לבד. אני חושב שכולם צריכים לנהוג בזהירות כי אין לדעת איפה זה יכול לפגוש אותנו", אמר.
ג'אן סיפר כי אמו הייתה לפני מספר שבועות בקרבת אירוע דריסת השוטרים באתר הבנייה שבצפון העיר. "זה אירוע שגם כן הסתיים ברצח של שוטר. היא עשתה שם הליכה באותו בוקר וראתה את האזור. הכל היה עם אמבולנסים וניידות משטרה, נראה כמו בלגן אחד גדול שבסופו נגמר במוות. מאוד לא נעים לשמוע".
נתי שוקנר, תושב העיר, אומר עם זאת כי אינו חושש וכי כלל לא היה מודע לאירועים, אלמלא שמע עליהם באמצעי התקשורת. "שמעתי בשבת בבוקר על הרצח. לא שמעתי כלום ולא ידעתי על זה בלילה. גם בזמן הפיצוץ של מטען החבלה במכונית ישנתי חזק. מי ששומר על עצמו ולא מתעסק בפלילים, לא צריך לדאוג. מי שלא מתערבב בדברים האלה, כלום לא קורה לו", אמר.
חלק מהתושבים התייחסו לאירוע הרצח בליל שבת כחלק ממכלול הפשיעה במגזר הערבי, שמגיעה גם לעיר היהודית. אחרים טענו לאוזלת יד של המשטרה שלא אוכפת את החוק בעיר, בעיקר בתחום התעבורה – מירוצי מכוניות על כביש 4 באזור שבין נהריה לרגבה, ועל כביש 89 החדש, לכיוון צומת כברי. "כל מי שמתחבר לדף הפייסבוק 'פורום תושבי נהריה', יכול לקרוא את קריאותיהם הנואשות של תושבים החוזרים ופונים הן אל ראש העירייה והן אל מפקדי משטרת נהריה, קריאות המתחננות שתוחזר מנוחת הלילה המופרעת מהרעשים ויוחזרו הביטחון והבטיחות שלמשתמשי הדרך".