במועצה האזורית רמת הנגב, ששטחה משתרע על-פני כמעט חמישית משטח המדינה, נערכים ביחד עם פיקוד העורף לקליטת עשרות אלפי מפונים למקרה של הסלמה בצפון. בתוכנית: עיר אוהלים ומאות מיטות ומזרנים שנרכשו לצורך כך.
תיעוד מתקיפת תשתית הטרור במרחב מג׳דל זון שבדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל)
במועצה שגובלת עם המועצות האזוריות אשכול, ערבה תיכונה וחבל אילות אומרים כי הם צופים שאלפי ישראלים יתפנו לנגב באופן עצמאי - "מהלך שיקשה על ניהול האירוע". במועצה ציינו כי "לשם כך, הקמנו מנהלת מפונים, שמטרתה לטפל באוכלוסייה הנקלטת".
נטע יגל, תושבת קיבוץ שדה בוקר וראש מנהלת המפונים, הסבירה כי "במנהלת יש נציגות למחלקות רווחה, חינוך, בריאות ונציג פיקוד העורף. כמו כן, יש במנהלת נציגות לכל אחד מהיישובים שלנו". כחלק מההיערכות של המנהלת, נרכשו כאמור מאות מזרנים ומיטות ואוהלים. בנוסף לקליטה בתוך היישובים, פיקוד העורף יחד עם המועצה, מאתרים מקומות להקמת עיר אוהלים למפונים שתכלול תשתיות ושירותים לתושבים.
לדברי יגל, "כל תרחיש שבו אמור להיות פתרון של הקמת עיר אוהלים הוא פתרון ברמת המדינה ולא המועצה. פיקוד העורף הגיע לבחון שטחים למקומות אפשריים. המדינה תתפעל את זה, אבל אנחנו מבינים שגם יכול להיות שיהיה פינוי עצמאי ולא בשליטה. יהיה נציג מכל יישוב שיהיה אחראי על קליטת המפונים. כך קודם נייצר רישום מסודר של המפונים והפרטים, ויהיו שלבים של ריכוז הבעיות והצפה למועצה".
מטה החירום של המועצה ערך לפני כשבועיים תרגיל שמדמה תרחיש של התחממות הגזרה בצפון ואת קליטת המפונים. "אנו רואים בקליטת אחינו ואחיותינו, שהפכו פליטים בארצם, חובה וזכות מוסרית", אומר ראש המועצה ערן דורון.
ראש המועצה הוסיף: "פינוי אלפי מפונים מהצפון הוא תרחיש ריאלי והיה ראוי כבר להיערך לכך לפני חצי שנה. אני מברך שפיקוד העורף פועל באופן מעשי להתמודדות עם אתגר מורכב מאוד שעלול להתרחש בכל רגע".
קליטת עשרות אלפי ואפילו אלפי מפונים במועצה קטנה שבה מתגוררים 9,000 תושבים מייצרת אתגרים ופערים בכל הרמות. ב- 7 באוקטובר הם קלטו מפונים מהעוטף ומהצפון, אך לרוב היה מדובר על קהילות שהיה איתם קשר קודם.
בתחום החינוך יש פערים בנושא כוח אדם וביכולת לספק מענה חינוכי למפונים ולתושבים. פתרון אפשרי הוא גיוס נוסף ממכינות, מורות חיילות, ותיקים, סטודנטים ועוד.
במקביל, בערד פרסמו הודעה שמיועדת לתושבים הבדואים השכנים עם רשימת המקלטים הפתוחים, שכן בפזורות הבדואיות וברשויות הבדואיות השכנות יש חוסר במקלטים ובמבנים ממוגנים.
