שבעת חודשי המחאה ברחובות הפכו לבלי היכר את פניה של המדינה. לצד הקיטוב בעם, המתחים הפוליטיים והשסעים החברתיים, עלתה ביתר שאת גם שאלת מעורבות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) באירועים האלימים שבהם היו מעורבים לכאורה גם שוטרים. המשנה למנהלת מח"ש, עו"ד רונן יצחק, מספר בפתיחות על החודשים הטעונים ועל הלחצים על אנשי המחלקה.
סנ"צ יאיר חנונה זומן לחקירה במח"ש רק שבוע לאחר האירועים באיילון. זו לא גרירת רגליים המאפשרת לחשודים לתאם גרסאות?
"חקירה פלילית עוסקת בדיני נפשות. כדי לצלוח את המסננת הדקה להליך הפלילי ולהגיע לחקר האמת, צריך לבצע חקירה יסודית, נחושה ומקצועית. הפרמטר של מהירות החקירה הוא חשוב, אבל לא הכי חשוב. בעוד שבחקירה פלילית של אזרח יש חשיבות לקבל את גרסת החשוד כדי שלא יעלה בידו לשבש, או לתפור גרסה, הרי שבחקירת מח"ש, מכיוון שכל שוטר מחויב לכתוב דוח פעולה מיד בסמוך לאירוע, יש בידינו כבר את גרסתו הראשונה. אי אפשר לשנות את הדוח הזה.
"בגלל זה יש חשיבות לאיסוף ראיות, כמו מצלמות גוף של שוטרים וצילומי מצלמות אבטחה וזאת לפני שמזמנים לחקירה. לעיתים בחקירת מח"ש ככל שנמהר לחקור את החשוד כדי לסמן 'וי', הדבר עלול להביא לידי כך שנצטרך לחקור את אותו שוטר שלוש או ארבע פעמים".
אבל גם אזרחים נחקרים שלוש, ארבע פעמים ואפילו יותר. גם מפגינים שנעצרו לאחרונה נחקרו מספר פעמים במשטרה, מה ההבדל?
"זה לא מעיד על איכות החקירה ורק מעלה טענות נגד הגוף החוקר. יש מקרים שבהם המתלוננים מתראיינים בתקשורת ולא מגיעים למח"ש גם אחרי שאנחנו מזמינים אותם. היה חשוב לעבות את התיק. לאסוף את כל הראיות. לפעמים תמונה עלולה להטעות, סרטון זה לא חזות הכל ולפעמים גם גרסה לא מלמדת על הכל".
מה דעתך על עשרות לוחמי יס"מ שהגיעו לתמוך בסנ"צ חנונה מחוץ למשרדי מח"ש על מדים ועם רכבי היס"מ?
"מח"ש מתמקדת בחקירה יסודית. אנחנו אטומים לרעשים מבחוץ. יחד עם זאת אני מניח שפיקוד המשטרה ייתן את דעתו על מה שקרה אתמול בתל אביב מחוץ למח"ש. כולנו מניחים שהעבודה בעיר לא הסתיימה ושהפשע בתל אביב לא מוגר, ככה ששוטרי יס"מ תל אביב לא יעמדו בחוסר מעש. ועוד ניתן להניח שלא כל מי שהיה במפגש הזה דיווח על יום חופש. אני מניח שפיקוד המשטרה יחדד את המותר והאסור. העברנו דיווח על מה שהיה לגורמים הרלוונטיים במשטרה".
רפ"ק מאיר סויסה נחקר בחודש מרץ לאחר שתועד משליך רימוני הלם לעבר מפגינים. עדיין לא קיבלתם החלטה בתיק, זו לא גרירת רגליים?
"גזרנו על עצמנו בהנחיות פנימיות סד זמנים של סיום טיפול בתיק עד חצי שנה מהרגע שהוא מגיע לפרקליטות מח"ש. צריך לעבור על כל החומרים ביסודיות, להסתכל בזכוכית מגדלת. מדובר בתהליך לא פשוט. התיק מצוי כעת על שולחן הפרקליטות של מח"ש ומטופל".
יש הרגשה שהמשטרה לא ממש סופרת את מח"ש, אין הרתעה ממח"ש
"יש לנו ביקורת הפוכה שאנחנו קשים מדי ושאנחנו מחמירים. מיגרנו אירועים ותופעות במשטרה. המבחן לא צריך להיות מה אומרים בתקשורת או מה אומרים האזרחים. המבחן הוא מבחן אמיתי לאורך שנים. אנחנו עושים הסברה ומניעה בקרב שוטרים, כמו למשל בשימוש לא אחראי בכלי נשק".
למה אתם לא אקטיביים? למה לא שולחים אנשי מח"ש סמויים לשטח שיתעדו את פעילות השוטרים?
"ככל שהיינו יוצאים להפגנות ו'מחפשים' שוטרים שעדיין אין לנו חשד שהם ביצעו עבירה פלילית, זה לא על פי חוק. המסר לציבור ולמשטרה לא יכול להיות כזה שבהכרח שמהרגע שהשוטר יוצא מהבית ומגיע להפגנה, בכוונתו לבצע עבירה פלילית. זה לא נכון. בסוף השוטרים הם אוכלוסייה נורמטיבית שקמה בבוקר ועושה למען מדינת ישראל. נקודת המוצא היא שהמשטרה פועלת לפי חוק. ככל שמתברר בדיעבד שיש חשד לביצוע עבירה, אז אנחנו נכנסים לחקירה".
הריאיון המלא עם המשנה למנהלת מח"ש יפורסם מחר, ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות".