שנה חלפה מאז נהרג רס"ן איתמר אלחרר ז"ל מירי דו-צדדי סמוך לבסיס נבי מוסא, ואלמנתו אור עדיין כועסת. "יש תחושת אכזבה, כאב, אולי אפילו תסכול, וזה שאין לקיחת אחריות מוסיף לקושי". האזינו לריאיון המלא בתוכנית "מסביב למרכז" ב-ynet radio.
בלילה שבין 12 ל-13 בינואר 2022 יצאו איתמר אלחרר ואופק אהרון ז"ל, שני קצינים ביחידת אגוז, לסיור לילי סמוך לבסיס נבי מוסא שבבקעה, בעקבות גניבות ציוד מלוחמי היחידה. כשהתקרבו לבסיס הם נורו על ידי מפקד אחר מהיחידה, סרן נ', שחשב שהם מחבלים וטען שחש סכנה ממשית לחייו.
למרות התחקיר המבצעי, סרן נ' המשיך בשירותו עד שהחליט לפרוש מהצבא, ואף קצין אחר ביחידה לא נענש על האירוע. "בסוף, אני חושבת שהמהות של תחקיר אחרי אירוע כזה היא למנוע את האירוע הבא", אמרה אור. "אני מתפללת שהוא לא יקרה. לצערי, בסוף הדברים קורים, אין מאה אחוז בדברים האלה. השאיפה שלי, כאשתו של איתמר, היא שאף משפחה לא תחווה את זה".
למרות הזמן שחלף, סרן נ' מעולם לא התנצל בפני המשפחות או יצר איתן קשר. "אני חושבת שאחד הדברים שאפיינו את איתמר זו האחריות. אני, כאשתו של איתמר, מצפה שייקחו אחריות, שהוא גם ייקח. יש תחושת אכזבה, כאב, ואולי אפילו תסכול, שאין לקיחת אחריות וזה מוסיף לקושי".
- מה בעצם הוא עוד היה יכול לעשות?
"לקחת אחריות. לא היה קשר מולו, לא היה שום דבר. ובעצם לקיחת האחריות, ההבנה שקרה פה משהו גדול, מעבר לאיתמר ואופק נשארו שתי משפחות, שתי בנות זוג, עם כאב גדול, שהחיים שלהן השתנו לגמרי. שום דבר כבר לא ייראה אותו הדבר. אז המילה הקטנה זו, של לקיחת האחריות, של הסליחה, זה מה שהמשפחות מצפות ורוצות".
שנה אחרי שאיבדה את איתמר, אור מנסה להמשיך הלאה. "החיים נעצרו, חד משמעית, ושום דבר בחיים לא נראה כמו שהיה לפני שנה, הכל שונה, אבל בסוף אנחנו בוחרים בחיים. אני ביחד איתו, והוא לנצח יהיה חלק בלתי נפרד ממני. חיים חדשים ביחד איתו, בצורה שונה ממה שהיה קודם".
"אני הולכת הרבה קדימה ביחד איתו, כי זה מה שנותן לי את הכוח", סיפרה אור. "סיימתי את הלימודים שלי עכשיו. התחלתי אותם ביחד איתו, בתקופה שהתחתנו, וזה היה לי מאוד מורכב וקשה. מה שמוביל אותי זה הוא, מה הוא היה רוצה בשבילי, כמה הוא דחף והאמין בי".
