טבח 7 באוקטובר גובה מחיר נוסף שסביר שאפילו חמאס לא חשב עליו: פגיעה ביחסים המיוחדים בין יהודים לבין אוניברסיטאות העילית בארה"ב, שלה יהיו השלכות גם על ישראל. אני חלק מהקהילה הזו: התואר הראשון שלי הושלם באוניברסיטת פנסילבניה (Penn), ואת התואר השני (במדעי המחשב, איכשהו) עשיתי בקולומביה. שתיהן חלק מ"ליגת הקיסוס" – שמונה מוסדות עתיקים שחינכו כמעט מחצית מנשיאי ארה"ב. הרווארד, פרינסטון וכו'. אתם מכירים את השמות.
החוויות שם הגדירו במידה רבה את חיי - מקצועית, חברתית ופסיכולוגית. לימדו אותנו לחשוב שאנחנו אליטה ושגם בעוד עשרות שנים עדיין ייפתחו דלתות בגלל הייחוס הזה. אני חבר בוועד המנהל של בוגרי Penn בישראל, שאליו התנדבתי מתוך חיבה רבה לעניין, אבל לפני כמה שבועות החליט הארגון על רקע המלחמה לנתק את הקשר עם האוניברסיטה. בד בבד, מיליארדרים כמו מארק רואן ורון לאודר הודיעו ל-Penn שהם מפסיקים עם התרומות (משפחת עופר עשתה מהלך דומה בהרווארד). מדובר בכסף גדול: הקרן של האוניברסיטה יושבת על יותר מ-20 מיליארד דולר, ושל קולומביה רק מעט פחות. זה מגיע מאנשים כאלה, רבים מהם יהודים.
זה קורה כי בקרב יהודים נפוצה התחושה שהנהלות האוניברסיטאות שתקו על טבח 1,400 ישראלים, ובמקרה הטוב הסתפקו בהוקעה עמומה של "כל אלימות". הקרע העמיק כשהן סירבו לגנות או למנוע עצרות פרו-פלסטיניות בקמפוסים שהיו דה-פקטו מפגני תמיכה מזעזעים בחמאס, כולל שירת "מהים עד הנהר" והנפת דגלי הארגון. ההפגנות הללו כללו בעלי רקע ערבי/מוסלמי וקבוצות פרוגרסיביות. זה הוביל ללעג המתבקש כלפי משתתפים להט"בים, למשל, שלא מודעים לכך שבחליפות שבחזון הג'יהאדיסטים הם היו נתלים על עצים או מושלכים מגגות.
אלא שלצד הבורות והאנטישמיות הקלאסית יש כאן עניין אחר. רבים מהצעירים האמריקנים באמת שונאים את ישראל במסגרת מאבקם הרחב יותר בדיכוי ובעד רב-תרבותיות. ישראל נתפסת "לבנה" (כן, כן) וכמדכאת את הפלסטינים (כי אכן זה כך). זה לא שהם לא יודעים שחמאס הוא ארגון טרור: סקר שנערך לאחרונה העלה שמחצית מדור ה-Z (אלה המתקרבים לגיל 30 או פחות מכך) תומכים במודע בטרור נגד ישראל בגלל ההקשר.
הדור הזה מחזיק בדעות שמותירות אנשים מבוגרים ממנו שמוטי לסת. רבים מהם, למשל, מעדיפים "סוציאליזם" על פני "קפיטליזם" בארה"ב. חוסר העניין שלהם בחופש הביטוי, התעקשותם להימנע מכל פגיעה ברגשות של מי שהם מגדירים "אחר" ותמיכתם בתרבות הביטול - כל אלה מגדירים אותם בבירור כלא-ליברליים, ויוצרים חלוקה חדשה בשמאל הפוליטי בין ליברלים לפרוגרסיבים. אלא שיהדות ארה"ב היא ליברלית ברובה. היא מסתייגת מהאובססיה לזהות, מפרדיגמות של מדוכאים ומדכאים ומנרטיבים שקריים כגון "הקולוניזציה של ישראל". וכשהם רואים אוניברסיטאות עילית, ארגוני תקשורת כמו "הניו יורק טיימס" ותאגידים גדולים אחרים נכנעים לכך, הם מזדעזעים.
לא כולם אותו דבר כמובן. יותר מ-100 מנהיגי מוסדות אקדמיים פרסמו בימים האחרונים הצהרת עמידה לצד ישראל - אבל אוניברסיטאות ליגת הקיסוס לא נכללו בה. זה שלב נוסף בגירושים האיטיים שלהן מיהודים על רקע תהליך הגיוון המתרחש בהן. כשאני למדתי שם בשנות ה-80, שיעור הסטודנטים היהודים ב-Penn ובקולומביה היה כ-40%. היום הרבה פחות.
ומה עם הכסף? יש מי שחושב שעשירי המפרץ יחליפו את התרומות מיהודים. ואכן, בשני העשורים האחרונים הזרימה קטאר כחמישה מיליארד דולר לאוניברסיטאות מובחרות בארה"ב. הברית האיסלאמיסטית עם התנועה הפרוגרסיבית היא אכן מהלך מוזר, ולא ברור איך הוא יחזיק. יש שיגידו שהם ראויים אחד לשני.
במועדון בוגרי Penn בארץ מתנהל דיון לגבי מה עושים הלאה. כבר בספטמבר התעורר זעם על אירוע של סופרים ומשוררים בקמפוס שנקרא Palestine writes והיווה במה לאנטישמים. חלק מהחברים ויתרו על כל ניסיון שכנוע, בעוד אחרים, אני ביניהם, מעדיפים להשאיר דלת פתוחה אבל להתעקש על דרישות מהנהלה. למשל, שתתייחס לתמיכה בחמאס כמו לתמיכה בדאעש או בנאצים. ארגון חדש של יותר מ-1,000 בוגרי הרווארד עושה משהו כזה בדיוק בתגובה לשתיקת ההנהלה על 30 קבוצות סטודנטים שהכריזו על תמיכה בחמאס. הם קוראים לתורמים יהודים להפסיק את התרומות (ליתר דיוק, לתרום $1).
למתרחש כיום עלולה להיות השפעה אסטרטגית מפחידה על ישראל בעתיד. בעוד 20 שנה ינהלו הצעירים הפרוגרסיבים הללו, האידיוטים השימושיים של הג'יהאד העולמי, את ארה"ב כולה.
- דן פרי היה העורך הראשי של סוכנות AP באירופה, באפריקה ובמזרח התיכון. לשעבר יו"ר התאחדות עיתונאי החוץ בישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il