הרשויות ברוסיה לא פירטו תחילה על "מצב החירום" בגשר, אך בהמשך דיווחו גורמים רשמיים על פיצוצים בגשר והשלטון הרוסי בקרים האשים את אוקראינה במתקפת טרור. רוסיה הודיעה כי הגשר הותקף על ידי שני כלי שיט בלתי מאוישים (כשב"מים) של אוקראינה. במקביל ציטטו כלי תקשורת אוקראיניים גורמים בעילום שם שדיווחו כי שירות הביטחון של אוקראינה וחיל הים שלה אחראים לפיצוצים. גם לפי הגורמים שצוטטו באוקראינה התקיפה הייתה באמצעות כשב"מים.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• גנרל רוסי בכיר מאשים: "נפטרו ממני בבוגדנות". המערב לקייב: "אנחנו לא אמזון"
• זלנסקי זעם, אבל צירוף אוקראינה לנאט"ו לא יואץ: "שתנצח קודם במלחמה"
• הקרמלין חושש מצירוף שבדיה לנאט"ו ומגיב לארדואן: "אירופה לא רוצה אתכם"
• פוטין נפגש עם פריגוז'ין אחרי המרד; 4 נהרגו בהפצצה רוסית בבית ספר
אורך הגשר הוא 19 ק"מ (הארוך באירופה) והוא משמש גם למעבר רכבות. הוא נחשב לפרויקט הדגל של ולדימיר פוטין ובשל כך מכונה "גשר פוטין". הנשיא חנך אותו ב-2018, אז גם נסע עליו במשאית. הגשר מחבר את קרים למחוז הרוסי קרסונדר ומכונה גם גשר קרץ' - על שם המצר שמעליו הוא עובר.
מלבד היותו סמל בולט ביותר של הכיבוש הרוסי בקרים, יש לגשר חשיבות אסטרטגית רבה עבור מוסקבה: הוא משמש נתיב מרכזי להעברת ציוד צבאי מרוסיה לכוחות שלה שפועלים בדרום אוקראינה. הגשר גם קריטי למעבר של דלק, מזון ופריטים חיוניים אחרים מרוסיה לחצי האי קרים. בחצי האי קרים נמצא נמל סבסטופול, שם שוכן הבסיס של הצי הרוסי בים השחור.
התנועה בגשר שמחבר את רוסיה לחצי האי הופסקה אחרי הפיצוצים הלילה, שהיו בקטע הסמוך לקרים. סרגיי אקסיונוב, מושל קרים, דיווח על נזק לאחד העמודים בגשר, אך משרד התחבורה הרוסי לא אישר את דבריו. התקשורת האוקראינית דיווחה על שני פיצוצים בגשר ולפי דיווח בערוץ טלגרם שמזוהה עם שכירי החרב של "קבוצת וגנר" הגשר הותקף פעמיים: ב-03:04 וב-03:20 בלילה.
הגשר ספק נזק כבד באוקטובר 2022, שמונה חודשים מפרוץ המלחמה, אז קרס חלקית בפיצוץ. הקרמלין הודיע אז על "משאית תופת" שהתפוצצה בגשר, ואמר שמדובר במתקפה שתכננו כוחות הביטחון האוקראיניים. רק כעבור חודשים, בעקיפין, הודתה קייב באחריות לפיצוץ.
בעקבות הפיצוץ באוקטובר התנועה בגשר הושבתה, ורוסיה החלה בעבודות לשיקום הגשר. בדצמבר, אחרי השיקום, פוטין נסע במרצדס על הגשר, שבפברואר השנה נפתח לתנועה מלאה.
במהלך המלחמה אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי בכוונתו לכבוש את קרים ולהשיב אותו לאוקראינה. בשנה האחרונה דווח על שורת מתקפות מל"טים ופעולות חבלה מסתוריות בחצי האי קרים, ורוסיה וגורמים במערב ייחסו אותן לאוקראינה, שאמנם נמנעה מלאשר כי היא אחראית להן אך שיגרה רמזים עבים שלפיהם היא אכן עומדת מאחורי המתקפות. החודש טען שירות הביטחון הרוסי FSB כי הוא סיכל ניסיון של כוחות הביטחון האוקראיניים להתנקש במושל קרים אקסיונוב. לדברי ה-FSB, שירות הביטחון עצר גבר רוסי שנשכר ואומן על-ידי קייב כדי לפוצץ את מכוניתו של המושל.
הבוקר, לפני הפרסומים באוקראינה על כשב"מים שתקפו את הגשר בחצי האי קרים, אמרו בצבא האוקראיני כי ייתכן שמדובר בפרובוקציה מצדה של רוסיה, וכי אירועים כאלה הם "דרך טיפוסית לפתור בעיות" בקרים וברוסיה. בעבר כבר האשימה אוקראינה את רוסיה במתקפות "דגל כוזב" - מתקפות מבוימות שנועדו להכשיר מתקפות רוסיות במסווה של "פעולות תגמול".
ג'ורג' בארוס, פרשן מ"המכון לחקר המלחמה" בוושינגטון, ציין הבוקר כי אם הגשר ספג נזק קשה הדבר ישפיע בצורה משמעותית על העברת האספקה הרוסית לכוחות באוקראינה. "אם אוקראינה תצליח לפגוע בגשר או להרוס אותו, לרוסיה יהיה רק קו אספקה יבשתי אחד – הכביש המהיר לחופי ים אזוב – שיוכל לשמש לסיוע או לפינוי של עשרות אלפי לוחמיה בחרסון ובקרים הכבושים".
אחרי התקיפה: רוסיה הודיעה שהסכם התבואה מסתיים
שעות אחרי הפיצוצים בגשר בקרים הודיעה רוסיה כי היא החליטה שלא להאריך את ההסכם לייצוא התבואה מהנמלים האוקראיניים בים השחור – הסכם שתוקפו מסתיים היום. הקרמלין טען כי אין קשר בין המתקפה להחלטה להשהות את ההסכם. "מדובר בפירוש בשני אירועים שונים, גם לפני מתקפת הטרור הכריז הנשיא פוטין על העמדה הזאת", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב.
ההסכם הושג בתיווך של טורקיה והאו"ם ביולי שעבר, חמישה חודשים מפרוץ המלחמה, והקל משמעותית על משבר המזון העולמי. מאז הוארך ההסכם כמה פעמים. במשך חודשים טענה רוסיה שהתנאים שיאפשרו את הארכת ההסכם אינם מתקיימים, והיא איימה שלא תסכים להאריך אותו.
משרד החוץ הרוסי אמר בצהריים שמוסקבה תהיה מוכנה לשקול הצטרפות מחודשת להסכם ייצוא התבואה במידה ותראה "תוצאות קונקרטיות", ולא רק "הבטחות". לטענת משרד החוץ הרוסי, טרם הוסרו המכשולים הנוגעים לייצוא מזון ודשנים מרוסיה. לפי מוסקבה אין סיבה להאריך את ההסכם אם המכשולים על ייצוא התוצרת הרוסית לא יוסרו.
לפני פרוץ המלחמה היו רוסיה ואוקראינה אחראיות יחד ל-30% מאספקת החיטה העולמית. הפלישה הרוסית שיבשה דרמטית את שרשראות ההספקה, והדבר גרם לעלייה חדה במחירי המזון בעולם ולחשש ממחסור של ממש. מוסקבה וקייב הטילו את האחריות למשבר זו על זו: אוקראינה האשימה את רוסיה כי המצור שלה על הנמלים האוקראיניים הוא שמנע מאוניות סוחר להפליג משם עם התבואה למדינות היעד, וכי בנוסף מוסקבה גונבת תבואה שהצטברה במחסנים האוקראיניים. רוסיה טענה כי היא אינה מטילה שום מצור על נמלי אוקראינה, וכי בפועל מוקשים ימיים שהטמינו שם האוקראינים, כדי לסכל את התקרבות הרוסים, הם שמונעים את הפלגת אוניות הסוחר.