בימים אלו מסיים את תפקידו סא"ל (מיל') טל אביב, שעמד בראש מערך החקירות האפידמיולוגיות של מפקדת אלון בפיקוד העורף. אביב, בן 46, חזר מהאזרחות לאחר שמילא שורה של תפקידים בצה"ל, בין היתר בחטיבת הנח"ל, מג"ד בה"ד 1 וסמג"ד בשכם, אלא שנראה שלאתגר הזה איש לא הכין אותו.
בראיון מיוחד לרגל סיום תפקידו מספר מי שהיה שותף להקמת מערך החקירות האפידמיולוגיות, שנבנה על בסיס המערך הבסיסי והמיושן של משרד הבריאות, על המקרים בחקירות שהצליחו להפתיע אפילו אותו, על הרלוונטיות של מערך החקירות במציאות של עשרות אלפי מאומתים, על הגל הרביעי שתפס אותם לא מוכנים וגם מעריך: הגל החמישי לא יהיה האחרון.
סא"ל (במיל') טל אביב, בהינתן המצב האפידמיולוגי היום, מהי הרלוונטיות של מערך החקירות?
"למערך החקירות אין היום שום ערך מוסף במגפה במספרים כאלו".
פרופ' גרוטו: אין ערך לחקירות האפידמיולוגיות, פרופ' גזית: בראשון נראה התייצבות
(צילום: סטס קופולו)
עוקץ האנטיגן: ניסה לרכוש עשרות אלפי בדיקות קורונה עם צ'ק מזויף
(צילום: סטס קופולו)
אז למה להמשיך?
"אני חושב שאנחנו צריכים כעת להיערך לגל הבא. עם מערך החקירות בתרומה שלו יחד עם מפקדת אלון, משרד הבריאות ולשכות הבריאות שעושות עבודה מטורפת הצלחנו לעכב את ההתפשטות של האומיקרון בסדר גודל של חמישה שבועות, אני חושב שזה זמן לא מבוטל בשביל משרד הבריאות ומדינת ישראל לחשב את המסלול שלה".
אם יהיה גל שישי, איך מערך החקירות ייראה? הוא יהיה כל-כולו טכנולוגי?
"הוא יהיה משולב, גם טכנולוגי וגם חוקרים אנושיים. כשתתחיל הירידה יש תרומה מאוד גדולה למערך החקירות ולתלילות של הירידה. אנחנו יודעים להשפיע על זה, לא במספרים של עשרות אלפים אבל ככל שזה יירד ויגיע לעשרת אלפים ומטה יש לנו יכולת לייצר את הירידה שתהיה חדה יותר. למערך חקירות שמבוסס על חוקרים אנושיים במספרים של 3,000 או 2,000 ומטה - יש תרומה מאוד גדולה".
באיזה מצב קיבלתם ממשרד הבריאות את מערך החקירות? בתחילת הדרך היו בסך הכל 27 חוקרים וחוקרות שעבדו עם קלסרים ודפים.
"נכון שבגלים הראשונים עבד קומץ יחסית קטן של אנשים אך במסגרת המגבלות שהיו להם הם עשו עבודה טובה. מה שהצבא יודע לבוא ולתת שום גוף לא יודע לעשות, ולא רק בהקשרים של פנדמיה. אני לא חושב שמישהו תכנן לפני מרץ 2020 שמשרד הבריאות ייתן מענה לתרחיש ייחוס כזה. אנחנו מדינה שעושה תרגיל לאומי פעם בשנה, אני לא חושב שאי-פעם תרגלנו מגפה אלא רעידות אדמה ומלחמה".
מעבר החקירות אליכם לא נעשה בשמחה גדולה מצד משרד הבריאות, שנאלץ לוותר על המון שליטה.
"ובצדק. אם הייתי משרד הבריאות, הייתי חושש מאוד להעביר אופרציה מקצועית, ולא רק תפעולית. יש בה הרבה מאוד תוכן מקצועי ואני מתקן את המושג 'מעביר': אנחנו השתלבנו בקיים, הגדלנו אותו מאוד ויצרנו תהליכים חדשים. כשמדובר על אלפי מאומתים אז במערך של כוח האדם והמשאבים, גם הטכנולוגיים, היכולת שלהם לתת לזה מענה הייתה קטנה, והם היו צריכים עזרה. לא לקחנו אלא השתלבנו ויצרנו משהו חדש יחד עם משרד הבריאות".
כמה חיים לדעתך המערך שלך הציל?
"פרופ' רן בליצר טען שהמערך הזה הוריד ממקדם ההדבקה 0.3, וזה המון. אני לא חושב שמישהו נקב במספר מדויק של כמה נפשות הצלנו אבל אני מניח שזה לא מעט. אני מניח שמדובר על אלפים שאלמלא המערך הזה אנשים היו מוצאים את מותם ומדינת ישראל הייתה נמצאת במקום אחר. עם ההפתעה שבה תפס אותנו הגל הרביעי ביצענו לא מעט פעולות שגם שם הרווחנו לא מעט זמן לפני שזה פרץ בהיקפים של מאומתים רבים".
לצבא במדינה דמוקרטית אמור להיות בכלל תפקיד במשבר אזרחי מהסוג הזה?
"לצבא במדינה דמוקרטית יש סיבה לבצע משימות שיטור בשטחים? לא אומר מה עמדתי הפרטית, אבל אנחנו בסופו של דבר צבא ובכל מקום שבו יש ערך מוסף נכון יהיה להפעיל אותו. בכל מקום שאפשר לתרום לביטחונה של מדינת ישראל – אני חושב שנכון להפעיל את הצבא. לולא מעורבות של פיקוד העורף, והצבא בכלל, במשאבים שהוא שם כאן, גם הטכנולוגיים, גם האנושיים וגם האנשים המקצועיים ביחידות שנמצאות כאן – מניין המתים היה הרבה יותר גדול ממה שיש כיום, והתנהלות המשק הייתה אחרת לגמרי".
יש מקרה אחד בחקירות שנצרב לך בתודעה?
"כן. יש פה הרבה דברים אחרים שמפתיעים אותי. גם כשאנשים רבים על כיסא בחוף הים או רבים על חניה ומישהו מוציא סכין ודוקר את השני זה מדהים אותי. שום גל לא היינו יכולים לעצור, לא את הרביעי ולא את החמישי, אבל בגל הרביעי הבנו שההתפרצות שלו במודיעין ואחר כך בפרדס חנה נבעה כתוצאה מילדים שחזרו מחו"ל ובמקום לשהות בבידוד חזרו למוסדות החינוך. אני חושב שהורים שלקחו את הילדים לחו"ל במציאות כזו וכשהם חוזרים על מנת למצוא להם פתרון הם הולכים לעבודה ושולחים את הילדים לבית הספר - את זה אני לא מצליח להבין".
איך במשך שנתיים שומרים על "מתח מבצעי"? הציבור עייף.
"אני מסכים איתך. אני חושב שהשינויים התכופים יוצרים אצל אנשים תחושת בלבול שהם לא יודעים מה קורה בכל נקודת זמן. אם השיח עם הציבור היה כזה שהיינו מצליחים להבהיר בצורה טובה יותר את המציאות, אז הוא היה רתום יותר. הציבור מסתכל על האומיקרון ועל הדלתא לדעתי כזהים ואומר 'זו קורונה'. לא, זה לא אותו הדבר. זה נגיף אחר ואי אפשר לקרוא לו 'שפעת'. זו לא אותה קורונה, אלא מחלה אחרת, ואם זה היה מובהר לציבור אולי היינו מקבלים ציבור רתום יותר".
בימים האחרונים אנחנו שומעים הערכות לפיהן “האירוע מאחורינו”. מה דעתך על כך?
"אני שומע את זה ואני לא חושב שזה הזמן לגזור את הסרט. זה מוקדם מדי. אנחנו מחוברים בכפר הגלובלי, אנשים טסים ומביאים לכאן את כל הווריאנטים, ונמצא את עצמנו במציאות כזאת של גלים".
זה לא הגל האחרון להערכתך.
"לא. אני בטוח או משוכנע בוודאות גבוהה שיהיו גל שישי ושביעי עד שיהיה פתרון כולל יותר. גם חיסון עדר הוא לא הפתרון. לא מן הנמנע שהווריאנט הבא יהיה זהה לתחלואה של הדלתא ואולי אפילו קשה יותר. אם מישהו חושב שהגענו לסוף - אני סבור שהוא טועה, חד-משמעית".
אפשר להבין אנשים שמסיבות שמירה על הפרטיות מסרבים לשתף פעולה עם החקירות?
"אני יכול להבין, אבל בגלל שאני מגיע מרקע צבאי והגבולות אצלי יותר ברורים. אני מסכים שעלול להיות שטח אפור מאוד גדול שעלולים לעשות בו שימוש לא נכון, אבל האיזון היה נכון. חופש הפרט נשמר בחרדת קודש, וכשלא היה צורך הופסק השימוש באיכוני השב"כ, שזה הכלי היותר חודרני שנעשה בו שימוש".
איכוני השב"כ יכולים לחזור?
"אני חושב שכן, ואם יהיה צורך אז טוב שכך. בתחילת האומיקרון הגברת שהגיעה ממלאווי ונסעה באוטובוס - לולא היה לנו את הכלי הזה לא היינו יודעים באיזה אוטובוס היא נסעה הביתה".
בימים אלו אתה מסיים את תפקידך. מה הדבר הבא?
"בחלק מזמני אעבוד במשרד הביטחון במנהלת רח"ל ואת יתרת הזמן אקדיש למשפחתי".
