המלחמה מתארכת עוד ועוד, והלחץ על ישראל מצד ידידותיה בעולם הולך וגובר: כמו ארה"ב, נראה שגם הממשלה בגרמניה הולכת ומאבדת סבלנות בכל הנוגע למצב ברצועת עזה, ולצד אמירות ביקורתיות יותר שמשמיעים הקנצלר אולף שולץ ושרת החוץ שלו אנלינה ברבוק, ב"ניו יורק טיימס" דווח אמש (שישי) על מה שמסתמן כריכוך משמעותי בעמדת ברלין בכל הנוגע לחידוש המימון לאונר"א, סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים - שכמה מעובדיה לקחו חלק בטבח 7 באוקטובר, וישראל מאשימה שעובדים רבים נוספים קשורים לטרור.
גרמניה, שכמו מדינות רבות עצרה את המימון לאונר"א בגלל החשדות נגדה, הודיעה רק השבוע כי תחדש את המימון לסוכנות בכל הנוגע לפעילויות שאינן קשורות לעזה, ולפי הדיווח היא עשתה זאת אף שרק לפני כמה שבועות דרשה כתנאי לחידוש המימון את הדחתו של ראש אונר"א פיליפ לזריני.
שולץ ונתניהו, לפני שבועיים. "לא נעמוד מנגד כשבעזה גוועים ברעב"
(צילום: לע"מ)
גורמים גרמניים וגורמים באיחוד האירופי אמרו כי בזמן שחלף העמדה הגרמנית רוככה, והדרישה הזו הוסרה. הגורמים הוסיפו כי גרמניה צפויה לשחרר את כספי הסיוע לפעילות אונר"א בעזה בחודש מאי הקרוב. צרפת, אגב, כבר החליטה על כך והודיעה כי תזרים השנה לאונר"א יותר מ-30 מיליון אירו.
הדיווח הזה מגיע על רקע אמירות ביקורתיות יותר שמשמיעים בגרמניה, שבשל עברה הנאצי המחויבות שלה לישראל מושרשת עמוקות בפוליטיקה המקומית. גרמניה היא גם ספקית הנשק השנייה בגודלה לישראל אחרי ארצות הברית, והקנצלר שולץ היה מבין המנהיגים הראשונים שהתייצבו בארץ אחרי 7 באוקטובר כדי להביע את תמיכתו בה.
אבל בביקור נוסף שערך החודש, ובצל הדאגה מהפעולה המתוכננת ברפיח, הוא אמר לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לא נעמוד מנגד כשבעזה גוועים מרעב". שולץ הדגיש אמנם את תמיכתו ביעד של חיסול החמאס, אך תהה כיצד ניתן להצדיק את המחיר האנושי הכבד – בדמות יותר מ-32,000 פלסטינים שנהרגו במלחמה.
כחלק מהגיבוי לישראל בזירה הבינלאומית, גרמניה גם התייצבה מול בית הדין הבינלאומי בהאג ודחתה את האשמות דרום אפריקה לרצח עם. שולץ עצמו סירב להשיב לשאלות על טענות להפרת הדין הבינלאומי מצד ישראל בכנס בחודש שעבר במינכן. אולם השבוע שרת החוץ שלו ברבוק נשמעה אחרת: היא הודיעה כי תשלח לישראל משלחת, תוך שהיא מסבירה שגרמניה חתומה על אמנת ז'נבה – ובשל כך ארצה "מחויבת להזכיר לכל הצדדים את מחויבותם לציית לדין ההומניטרי הבינלאומי".
ברבוק גם ערכה השבוע ביקור בישראל, השישי שלה באזור מאז פרוץ המלחמה, ותיארה את המצב בעזה כ"גיהינום". היא התעקשה שאין לערוך מבצע רחב-היקף ברפיח, שם מצטופפים יותר ממיליון פלסטינים. "אנשים לא יכולים להתאדות באוויר", אמרה – תוך שהיא מטילה ספק ביכולת של ישראל לפנות אותם בבטחה לפני תחילת הפעולה.
שר החוץ ישראל כ"ץ, יצוין, התייחס ללחץ הגרמני הגובר בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שלשום, ואמר כי בביקור שלה ברבוק השמיעה ביקורת על המצב בעזה, וסיפרה על שינוי הטון בציבור הגרמני. לטענת כ"ץ, היא אף אמרה שהיא חוששת שיעמידו אותה לדין על פשעי מלחמה בגלל תמיכתה בישראל.
השר כ"ץ אמר שחשב להזכיר לה את הקשר בין גרמניה ופשעי מלחמה נגד היהודים, אבל החליט שלא. אחד השרים העיר: "חבל שלא אמרת לה". נתניהו שאל אותו: "למה אתה הלכת אליה למלון והיא לא באה אליך?". השר כ"ץ השיב שהיא כבר הייתה במשרד החוץ כמה פעמים, אבל זאת הייתה פגישה דחופה בבוקר, לפני שיצאה לכרם שלום.
או אז נתניהו סיפר בדיחה: "בטיסת אל על לברלין תייר גרמני שאל - איפה הצ'יקן שלי? I WANT MY CHICKEN. הדייל ענה לו - I WANT MY GRANDMOTHER". בשלב הזה נתניהו פנה לשר בצלאל סמוטריץ' ואמר לו: I want my גרנדמייזר.
הסקרים שנערכו לאחרונה בגרמניה אכן מעידים שכמעט 70% מתושביה סבורים שלא ניתן להצדיק את פעולות ישראל בעזה. זאת לעומת סקרים מלפני כמה שבועות בלבד, שבהם הנתון הזה עמד על כ-50%. גם במפגשים שעורך הקנצלר שולץ עם בוחרים עולה הסוגיה הישראלית.
"אני חושבת שמדיניות החוץ הגרמנית סותרת את עצמה ואפילו צבועה", הטיחה בשולץ אישה במפגש שערך השבוע עם בוחרים בפרברי ברלין. היא תהתה כיצד ייתכן שמצד אחד גרמניה קוראת לישראל להימנע מפעולה ברפיח, ומנגד ממשיכה לספק לה נשק רב. "אנחנו חייבים לעשות משהו אמיתי כדי להגן על האנשים הללו".
לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", גם בממשלה בברלין יש כעת פקידים שתוהים אם התמיכה בישראל מופרזת מדי. "מה שהשתנה עבור גרמניה הוא שלא ניתן עוד להגן על התמיכה הבלתי-מסויגת בישראל", הסביר ל"טיימס" תורסטן בנר, מנהל "המכון הגלובלי למדיניות ציבורית" בברלין. לדבריו, בהתעקשות על העיקרון ארוך-השנים של התייצבות לצד ישראל נוצר "רושם מוטעה שגרמניה נתנה למעשה לנתניהו צ'ק פתוח".
פורסם לראשונה: 23:40, 29.03.24
