מרחו גואש צהוב - וספרו עד 180: פעילי מחאה וקרובי חטופים הגיעו היום (רביעי) למליאת הכנסת, ופתחו במחאה בקריאה לשחרור החטופים המוחזקים בשבי חמאס - ועל היציאה לפגרת קיץ. המוחים צעקו לעבר חברי הכנסת ומרחו על זכויות היציע גואש צהוב כדי לסמל את החטופים.
מפגינים במליאת הכנסת
התפרעויות במליא
(צילום: ערוץ כנסת)
השרה עידית סילמן הביעה מורת רוח בנוגע למחאות באיילון, כשאמרה כי "הצמיגים שמבעירים פולטים גזי חממה ומסרטנים את אזרחי מדינת ישראל" - והפעילים הגיבו: "את מי זה מעניין? את מדברת על גז ולחטופים אין חמצן". עוד צעקו הפעילים: "לא תהיה פגרה עד החטוף האחרון".
הסדרנים מנסים לפנות את הפעילים וקרובי החטופים שפתחו במחאה, אך הם עדיין שם - ומפריעים לחברי הכנסת לחזור לסדר היום. בין היתר קראו "לא תצאו לפגרה על חשבוננו!״, בזמן שעובדי המשכן מנקים את טביעות הגואש שהטביעו הפעילים על הזכוכית.
אמש התכנסו אלפים מחוץ למשכן הכנסת, ביום השלישי למחאות נגד הממשלה ואי-החזרת החטופים. בעצרת, שהתקיימה בעיר האוהלים שהוקמה מהמשכן ועד לבית המשפט העליון, עלו הורי החטופים לבמה עם לפידים, איתם יצאו גם לצעדה. בהמשך המוחים הקיפו את בית ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה, ניסו לפרוץ מחסומים בדרך למקום והתעמתו עם שוטרים.
לפיד בוער אף נזרק לעבר כיוון אחד הפרשים שניסה לפזר את המפגינים, שהקיפו את מעון נתניהו. השוטרים התעמתו גם עם אילה מצגר, כלתו של יורם מצגר שעדיין חטוף בעזה. לאחר העימותים, ראש השב"כ רונן בר הגיע באופן חריג לביתו של נתניהו בירושלים.
מיה רגב בכנסת: "לא הבנתי למה לא באים להציל אותי"
(צילום: ערוץ כנסת)
מוקדם יותר אתמול התקיים דיון חירום בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, בנושא מצבן של הנשים החטופות ברצועת עזה. מיה רגב ששוחררה מהשבי אמרה בדמעות כי "כל בחורה שם עוברת הטרדה מינית", וקראה לחברי הכנסת "ללכת לישון איתן, ולקום איתן בבוקר".
את הדיון, שבו לא נכח אף שר בממשלה, פתחו קרובי חטופים. אמה של לירי אלבג, שמוחזקת בשבי חמאס כבר 179 ימים, אמרה בפתח הדיון כי "הבנות שלנו חוות שם סבל יומיומי. הן נפגעות בגוף ובנפש. לירי שלי הייתה, ועדיין - אני לא יודעת כי אין לי מידע עליה - שפחה בבתים של עזתים. כל מקבלי ההחלטות - אתם צריכים להבין שכל יום אתם עדים לאונס שקורה בעזה. הבנות האלה עוברות אונס יומיומי וכולם מתעלמים. אתם עוצמים עיניים".
מיה רגב, ששוחררה כאמור עם אחיה איתי, הוסיפה: "כל יום שם הוא יום של חירום, כל דקה חשובה. ולשמוע ולראות שיוצאים לפגרה, מה האנשים יעשו שם? ישבו על הכיסא וימתינו שהכנסת והממשלה תחזור לכיסא נוח שלה ותחליט מה לעשות? אני אישית לא האמנתי כשראיתי את זה. כל בחורה שם עוברת הטרדה מינית כזאת או אחרת. לא משנה איך תנסו לייפות את זה או לשנות את זה. אני אזרחית שב-7 באוקטובר לא הבנתי למה במשך שעות לא באים להציל אותי, וכך גם כל הנשים שנמצאות שם".
