השריפות שפרצו אתמול (שני) בצפון מתרחשות בכל מלחמה באזור בקיץ. רקטות וכטב"מים מתפוצצים בשטחים מיוערים, ותנאי היובש והרוחות בימי השרב לא מוסיפים לכך. במלחמת לבנון השנייה היו המון שריפות שכילו עשרות אלפי דונמים של יער טבעי, מרעה טבעי ואפילו בתים ביישובים - כתוצאה מירי הרקטות והטילים של חיזבאללה. תמיד זה קורה בגלל השילוב הלא קדוש של טמפרטורות גבוהות, לחות נמוכה (יובש גם בלילות) ורקטות שמתפוצצות בשטחים מלאי צמחייה. אבל הצפון שוקם.
ברור, יש לזה אפקט תודעתי שמשפיע על התקשורת, על הפוליטיקה וגם על תחושת הייאוש של התושבים. מראה הלהבות וריח העשן הסמיך שמיתמר, ביחד עם הזמן הרב שההתשה בצפון נמשכת, יותר מכל מלחמה או סבב ב-50 השנים האחרונות - כל זה יוצר תחושת חוסר אונים ואפילו תבוסה. אבל צה"ל לא יכול כעת לפעול בגלל הסיכוי לעסקת חטופים.
בעניין הזה, כתבתי ביום שבת האחרון שכולם צריכים עכשיו לשתוק כדי לתת סיכוי למהלך המשותף לנתניהו וביידן. אבל נתניהו כדרכו מוציא הודעות רשמיות שפשוט משחקות לידי חמאס ומאפשרות לו לחמוק ממו"מ מעשי בטענה שישראל מסרבת לעסקה שביידן הציע.
אתמול אמר נתניהו בדיון בוועדת החוץ והביטחון בכנסת כי לא הסכים לסיום המלחמה, וטען שהמתווה שהציג ביידן הוא חלקי. "המלחמה תיעצר לצורך השבת חטופים ואחר כך נקדם דיון. יש עוד פרטים שנשיא ארה"ב לא הציג לציבור", הוסיף נתניהו בפני חברי הוועדה. לכך הצטרף גורם מדיני שהוסיף לאחר מכן כי בדיון בוועדת חוץ וביטחון הדגיש נתניהו שכפי שהוחלט בקבינט המלחמה ובמתווה, ישראל לא מתחייבת על סיום המלחמה בטרם יושגו כל יעדיה.
סינוואר רוצה למשוך זמן, ונתניהו מסייע לו בזה. בעיקר ההודעות של נתניהו בעניין סיום המלחמה, שנועדו לאוזני בן גביר וסמוטריץ' - אבל מהוות סדין אדום לחמאס. שתיקה ומו"מ מאחורי הקלעים עשויים היו להביא לגיבוש עסקה בשלבים כולל הפסקת אש שישראל יכולה הייתה לחיות איתה. אבל נתניהו מברבר את עצמו ואותנו לדעת. נתניהו עושה זאת משיקולי הישרדות פוליטית על גב החטופים.