ברקע נתוני הגיוס הנמוכים של האוכלוסיה החרדית לצה"ל והדיונים על חוק החדש לפטור מגיוס, אגף כוח האדם (אכ"א) בצה"ל הציג היום (שלישי) פרטים ממודל החדש של שירות החובה לחיילים. לפי המודל, בנים ובנות שיתגייסו לתפקידים עורפיים ישרתו שנתיים בלבד - כבר מעוד שנתיים. בצבא הבהירו כי שירות החובה הדיפרניצאלי צפוי להתממש ללא קשר לאישור חוק הפטור, ותלוי אך ורק באישור תקציב המדינה הקרוב. המודל גם לא צפוי להיות חלק מהתשובה של המדינה לבג"ץ בחודש יולי הקרוב בנוגע להסדרת נושא גיוס האוכלוסיה החרדית.
לפי המודל, כל המשרתים יגויסו ל-32 חודשים, אך תוך זמן הקצר הצבא יודיע לכל משרת את אורך שירותו בפועל - בהתאם לתפקידו ולהכשרה אליה נדרש. המטרה היא להתאים בין משך השירות בפועל למשך ההכשרה. לוחמים ביחידה מובחרת, כמו למשל אגוז, דובדבן, או מגלן, צפויים לשרת שלוש שנים - כשבשנה השלישית שכרם יוכפל ל-6,000 שקלים. גם הלוחמים בגדודים השונים יקבלו אותו שכר, אך ישרתו 32 חודשים.
מודל דומה של "שירות נוסף בתשלום" יקבלו גם חיילים בתפקידי ליבה טכנולוגיים וב"סביבה תומכת טכנולוגית". המסלולים המיוחדים ביחידות העילית כמו שייטת 13 או קורס טיס צפויים להמשיך באותה המתכונת, עם שנה-שנתיים קבע לפחות, בהתחייבות מראש.
החיילים בתפקידים הטכנולוגיים ישרתו 32 חודשיים, שצפויים להתקצר ל-28 חודשים ב-2026 או 2028 - החלטה על כך תתקבל בהמשך. בשנת 2026 אמורה גם להיבחן הסוגיה של קיצור שירות הלוחמים בגדודים ל-28 חודשים גם כן. לאחר שנים רבות בהן הצבא התנגד נחרצות לקיצור תקופת השירות,באכ"א מעריכים תקופת שירות החובה הממוצעת בצה"ל תתקבע על 28 חודשים וחצי.
5 צפייה בגלריה
מודל השירות צפוי לכלול הטבות כלכליות חדשות ללוחמים. נתניהו וגלנט מבקרים בלשכת הגיוס בתל השומר, בחודש שעבר
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
לצד השירות הדיפרנציאלי, מודל השירות החדש צפוי לכלול שורה של הטבות כלכליות חדשות ללוחמים עם שחרורם, בהן סיוע נוסף במימון לימודים וברכישת דירה. עם זאת, לא הוצג פירוט של ההטבות, מאחר והסוגיה טרם נסגרה מול משרד האוצר. בצבא מתכוונים לשפר את התגמול גם ללוחמים במילואים, אך ככל הנראה בסכומים נמוכים שרחוקים להיות "שוברי שוויון".
התוכנית הרב-שנתית החדשה של הצבא, שכוללת את מודל שירות החובה, גובשה לאורך השנתיים האחרונות, אושרה במטכ"ל בקיץ הקודם, וסוכמה עם נציגי משרד האוצר בחודשים האחרונים. אישור תקציב המדינה בחודש הבא יאפשר כאמור את מימוש התוכנית. באכ"א מעריכים כי המודל החדש יאפשר הוקרה אמיתית למשרתים הקרביים, יהפוך את הצבא ליעיל ומקצועי יותר ויחזק את הכלכלה הישראלית באלפי עובדים צעירים חדשים מדי שנה. כמו כן, הוא צפוי לפנות מיליארדי שקלים מתקציב הביטחון לטובת התעצמות ושיפור היכולות מול משימות אסטרטגיות כבדות משקל, כמו תכנית תקיפה באיראן.
5 צפייה בגלריה
הסכנה במודל החדש - שחיקת מודל צבא העם. חרדים בתור לפטור מגיוס, לצד מחאת המילואימניקים
(צילום: שמוליק דודפור)
עם זאת, במודל טמונות גם סכנות, בהן שחיקה במודל צבא העם והתקרבות למודל של צבא מקצועי, וירידה במוטביציה של המתגייסיים לשרת בגדודים פחות נחשקים, כמו למשל הנדסה קרבית, תותחנים ושריון. כדי להתמודד עם המשבר הצפוי במוטיבציה לשרת בגדודים אלו, בצה"ל מתכוונים להגדיל את הפעילויות בתיכונים, להרחיב את המכינות הקדם צבאיות ושנות השירות ואף להגדיל את מספר הפנימיות הצבאיות, שהיו בשנים האחרונות בסכנת סגירה.
מעבר למודל השירות, סוגיה נוספת שמעלה חשש בנוגע לשחיקה במודל צבא העם הוא כאמור החוק החדש לפטור מגיוס לחרדים. החוק אמור לעבור במליאת הכנסת במושב הקיץ הקרוב - עוד לפני הדיון בבג"ץ בעניינו בחודש יולי, שנדחה שוב ושוב מאז פקיעת תוקפו של החוק הקודם ב-2017.
הצעת החוק אמורה להוריד את גיל הפטור לחרדים מגיל 26, כפי שהוא מוגדר היום, לגיל 23-21. עמדת הצבא היא שגיל הפטור לא צריך לרדת מתחת ל-23, וכי יש לדבוק במודל צבא העם ולעודד גיוס של כל המגזרים. בין היתר, צה"ל מתכוון להמשיך ולפתוח עוד מסלולים ייעודיים לגיוס חרדים. 88% מהחרדים שמתגייסים עושים זאת עד גיל 23, וכך הורדת גיל הפטור תוכל לעודד חרדים בגילי 26-23 להיכנס לשוק העבודה.
עם זאת, בצבא גם מודים בכישלון הניסיונות של השנים האחרונות להגדיל את כמות החרדים המתגייסים. מאז פקיעת התוקף של חוק הגיוס הקודם, אין יעדים או מכסות לגיוס חרדים, והמספרים נותרו יציבים אך זניחים - מאז 2019, מתגייסים לצה"ל כ-1,100 צעירים שמוגדרים חרדים.
החרדים שכן משרתים, לרוב עושים זאת במסגרת המסלולים הייעודיים להם, כמו שח"ר או גדוד נצח יהודה. עם זאת, רבים במסלולים האלו הם לאו דווקא חרדים. בשנתיים האחרונות, צה"ל קלט גם כ-150 צעירות חרדיות, בעיקר בתפקידים טכנולוגיים, אך כאזרחיות עובדות צה"ל במשכורת מלאה - ולא כחיילות.
5 צפייה בגלריה
הדיון בנושא חוק הפטור מגיוס נגמר במחלוקת חריפה בין משרד האוצר למשרד הביטחון. סמוטריץ' וגלנט
(צילום: שלו שלום, הדר יאביאן)
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים שלשום את הדיון הראשון בנוגע לחוק החדש לפטור מגיוס, אך הוא נגמר ללא הסכמות ועם מחלוקת חריפה בין משרד האוצר למשרד הביטחון. לפי התוכנית המוצעת, הפטור לחרדים יגיע לצד תגמול רב יותר לחיילים, עם היקף הטבות שיגיע ב-2027 לכ-10 מיליארד שקל בשנה. האוצר הבהיר כי אין לכך ממקורות תקציביים והציע לקצץ באופן משמעותי את ההטבות בתחום הלימודים.
לפי התוכנית, המדינה תעניק מלגות לכלל החיילים בצורה דיפרנציאלית כאשר לא רק חיילים קרביים יקבלו מלגות אלא גם חיילים בתפקידים עורפיים. האוצר מתנגד לכך ואומר שמלגות לכלל החיילים יגיעו למיליארד שקלים בעוד מלגות לחיילים קרביים נאמדות במיליוני שקלים בלבד.
