2 צפייה בגלריה
רה"מ בנט, שר המשפטים סער ושרת הפנים שקד
(צילום: יואב דודקביץ', דנה קופל, אלכס קולומויסקי)
שר המשפטים גדעון סער יצא היום (ראשון) מכליו בדיון בממשלה שעסק בהצעת החוק שלו שמטרתה לעגן את זכויות הנחקרים במשפט הפלילי בחוק יסוד. סער צעק על ראש הממשלה נפתלי בנט, על שרת הפנים איילת שקד ועל מזכיר הממשלה שלום שלמה. אחרי שבנט דרש בשם שב"כ להכניס תיקונים בחוק, סער השיב לו בצעקות: "את זה תעשה עם שר משפטים אחר". אחרי הצעקות - אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה בראשותו של השר סער.
חוק יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי, שאותו מקדם השר סער, יוכל להגן על עצורים, חשודים ונאשמים מפני כוחה העודף של המדינה ומערכותיה, בזמן שהם נמצאים במצב פגיע ומוחלש. החוק מציע בין היתר לעגן את הזכות להליך הוגן כפי שבמדינות רבות בעולם מחשיבים כעיקרון מרכזי בהליך הפלילי. בנוסף, הצעת החוק מעגנת את זכותו של הנאשם לייצוג והתייעצות על ידי עורך דין כזכות חוקתית.
ראש הממשלה בנט אמר בדיון: "גם שב"כ, גם היועצת המשפטית לממשלה וגם היועץ הקודם מנדלבליט סבורים שצריך לעשות תיקונים מסוימים. אני כמובן יודע שלשר המשפטים אכפת מאוד מביטחון המדינה וכולנו סומכים עליו. צריך לזכור שאנחנו לא בפינלנד ובסוף כשיש גלי טרור מי ששומר עלינו הוא שב"כ, והוא סבור שיש כאן מורכבות ביכולת שלו להמשיך לפעול".
בנט אמר עוד: "יש הסתייגות של שב"כ ואם יש פגיעה בביטחון אנו באים בטענות אליהם, ואי אפשר להתעלם מהערכות של שב"כ וצריך לשמוע אותם ולהגיע איתם להבנה, בוודאי שאני רואה חשיבות בשמירה על זכויות אזרח. מדינת ישראל לאזן בין הגנה לזכויות אזרח לבין הגנה על הביטחון".
"אני עומד ב-100 אחוז מאחורי הנוסח הזה"
בשלב זה סער התעצבן וצעק על ראש הממשלה: "אתה לא תצייר אותי כאילו אני לא מבין בעניין הזה ולא חקרתי לעומק. את זה תעשה עם שר משפטים אחר. אני מבקש מהממשלה לתת אמון בזה שגם לי אכפת מביטחון המדינה ואני אחראי ואני עומד ב-100 אחוז מאחורי הנוסח הזה".
בנט הגיב: "אתה צודק. אין פה סימטריה כי אתה העמקת ואני עוד לא העמקתי, אבל אי אפשר להתעלם מהדברים של ראש השב"כ. יש כאן מצד מאוד נדיר שמגיעים לממשלה במצב כזה שאין לנו הסכמה. אני לא מטיל ספק, בדל ספק, באכפתיות שלך לביטחון המדינה. לא במיליגרם אכפת לך פחות מלי, שלא יובן אחרת".
סער המשיך בדבריו: "מי שמוביל את נושא החקיקה זה שר המשפטים וזה בסמכותו. הייתי בדיאלוג וגם ביקרתי במטה שב"כ, אינני חייב לקבל את עמדתם. התיקון הזה יפגע בביטחון המדינה. אני התייעצתי עם המומחים הכי גדולים למשפט חוקתי. הסעיף הזה לא מופיע באף חוק יסוד אחר".
שרת הפנים שקד שאלה: "אבל גדעון, למה שלא נחליט שוועדת השרים לחקיקה תאשר אבל זה לא יעלה להצבעה בכנסת עד שנגיע להסכמה?". סער הגיב שוב בצעקות: "גברתי, הממשלה תכריע, ועדת השרים תכריע. אתם לא תדחקו אותי לפינה, זה לא מעניין אותי".
מזכיר הממשלה שלום שלמה התערב: "גדעון, מה יש לך?", סער הגיב: "אני עובד על זה שנים, מה אתה מבין בזה בכלל? אל תדבר, כאן זה לא סניף פוליטי". שלום המשיך: "גדעון, מה קורה לך? למה אתה מדבר אליי ככה? מה עובר עליך? אנחנו מנסים להגיע להסכמות". למרות הצעקות וההסתייגויות, הצעת החוק אושרה כאמור כלשונה בוועדת השרים לענייני חקיקה.
2 צפייה בגלריה
המשנה ליועמ"שית עו"ד עמית מררי. עמדה מאחורי הצוות שניסח את החוק
(צילום: דוברות משרד המשפטים)
על הצעת החוק המקיפה והיסודית עמלו בחודשים האחרונים מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) בהובלת המשנה ליועמ"ש (משפט פלילי) עו"ד עמית מררי ובשיתוף המחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד רז נזרי. הנוסח הסופי גובש בעקבות שורה של דיונים אצל שר המשפטים סער ואצל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לאחר קבלת הערות הציבור.
השר סער אמר לאחר אישור החוק: "אני רואה חשיבות עליונה להוביל מהלך היסטורי במשפט החוקתי שלנו לאחר ש-30 שנה לא קודמו זכויות האזרח בישראל בחקיקת יסוד. למהלך החוקתי חשיבות עליונה בשמירה על זכויותיו הבסיסיות של האזרח שמצוי בפערי כוח מול המדינה ומערכותיה. התחייבנו לציבור לעגן ולבצר זכויות אלה והדברים קיבלו ביטוי גם בהסכמים שביסוד הקמת הממשלה. בחוקותיהן של המדינות המתקדמות בעולם מעוגנות זכויות היסוד של האדם בהליכי חקירה ומשפט. אני רואה גם חשיבות להכללתן בהצעת החוק של זכויות נפגעי עבירה, זכויות קטינים, בעלי מוגבלות ובעלי קשיי שפה".
