היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים פרסמה הבוקר (חמישי) דוח פעילות ראשון החושף נתונים על תופעת הסחר בבני אדם בישראל בחמש השנים האחרונות. מנתוני הדוח עולה כי בזמן הזה הוכרו 325 קורבנות סחר בבני אדם, מהם 71% נשים, 28% גברים ואחוז אחד קטינים וקטינות. 40% מתוכם הם קורבנות זנות וניצול מיני, 44% הוחזקו בתנאי עבדות ו-16% הוכרו כתוצאה מנסיבות אחרות.
בדוח מתוארים מקרים של סחר בבני אדם שזוהו בישראל בשנים האחרונות, בהם רשת סחר בנשים שפעלה להבאת נשים למטרות זנות ממדינות שונות. הן תודרכו כיצד לעבור את ביקורת הגבולות, הולנו בדירות, והרשת העסיקה נהגים שהסיעו את הנשים אל הלקוחות וקיבלו בתמורה חלק מהרווחים. ביחידה ציינו כי המעורבים ברשת הואשמו והורשעו בהסדר טיעון, ונקבע כי העבירות נעשו במסגרת ארגון פשיעה.
מקרה נוסף המצוין בדוח מתאר את העסקתם בכפייה של שישה ילדים ונערים בני 15-6 בעבודות במאפיה משפחתית בדרום בשנים 2019-2018. במהלך עבודתם, שבוצעה לעיתים בשעות הלילה, הם לא זכו להפסקות ולא לימי מנוחה, ושכרו של כל אחד עמד על 20-15 שקלים ליום. כאשר הילדים לא עמדו בהספקי העבודה שנדרשו מהם, הם הותקפו על ידי המעסיקים בסטירות, אגרופים ובעיטות. מפעם לפעם, הוכו הקטינים באמצעות כבל או כלי אחר שהיה בידי המעסיקים.
3 צפייה בגלריה
ילדים ונערים הועסקו בעבודות כפייה, ללא הפסקה ובשכר של 20-15 שקלים ליום. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הפרשה נחשפה כאשר אחד הקטינים הגיע לבית חולים עם שלוש אצבעות גדועות לאחר שנתפסו ונחתכו במכונת חיתוך הבצק. "החקירה שנפתחה חשפה מקרה מזעזע, כפי שהוגדר על ידי השופטים, של העסקת ילדים ונוער בתנאי עבדות, שהובילה להגשת כתב אישום. לבסוף, הנאשמים הורשעו בהסדר טיעון בעבירת עבודת הכפייה ובעבירות אחרות שיוחסו להם", הסבירו ביחידה.
עוד עולה מהדוח כי בשנים אלו התנהלו בישראל 789 חקירות בתיקי סחר ועבירות נלוות, הוגשו 155 כתבי אישום בעבירות הקשורות לסחר בבני אדם - מרביתם בעבירות של סרסור וניהול בתי בושת, והורשעו 99 נאשמים. בנוסף, באותה התקופה התקבלו 608 פניות של קורבנות סחר לסיוע המשפטי במשרד המשפטים לטובת ייצוג משפטי בהליכים אזרחיים ומנהליים הנובעים מביצוע העבירות, בהן תביעות לפיצוי מהסוחרים, קבלת אשרה למטרות שיקום וסיוע בקבלת אישור שהייה בישראל.
עו"ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, הסבירה כי "תופעות הסחר בבני אדם לובשות צורות ופנים שונות ומשתנות באופן דינמי, אך הגרעין המשותף נשאר זהה – התייחסות לאדם כאל חפץ או סחורה, במטרה להפיק רווח כלכלי או אחר מניצולו, שלילת חירותו ושימוש בו למטרות ניצול ושיעבוד שונות".
בנוסף לנושא הסחר, הדוח בחן באופן ספציפי את יישום החוק לאיסור צריכת זנות שנכנס לתוקף ביולי 2020. מהנתונים עולה כי מאז כניסתו לתוקף חולקו כ-3,000 קנסות לצרכני זנות. ביחידה הסבירו כי "חלק מצרכני הזנות שנאכף כלפיהם החוק החדש ביקשו שלא לשלם את הקנס, אלא להמירו בהשתתפות בסדנה שיקומית: בשנת 2021 התקבלו חמש בקשות, ובשנת 2022 התקבלו 73 בקשות".
3 צפייה בגלריה
גדעון סער, מורן שניידר רוזנבלום ודינה דומיניץ במעמד הגשת הדוח
( צילום: דוברות שר המשפטים)
בספטמבר האחרון, אישרה הממשלה היוצאת את היישום של התוכנית הלאומית למאבק בסחר בבני אדם שכוללת 14 משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים נוספים. מטרת התוכנית היא להניע מהלכי מאבק משולבים, תוך קביעת מדדים ומחקר מלווה, במסגרתו ייבחנו לראשונה היקפי התופעה בישראל, לרבות דפוסי סחר ישנים וחדשים.
שר המשפטים היוצא, גדעון סער אמר כי "המלחמה בתופעת הסחר בבני אדם נמצאת בליבת ערכי היסוד שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית", הוא ציין כי "השנה אישרה הממשלה את תכנית החומש שהבאתי בפניה, הכוללת פעולות הכרחיות ומשמעותיות רבות תוך הגברת שיתופי פעולה בין משרדים וגורמים ממשלתיים למניעת תופעות של סחר וניצול, וקידום זכויות הקורבנות והטיפול בהן".
מנהלת החטיבה החברתית במשרד המשפטים, עו"ד מורן שניידר, הוסיפה כי "משרד המשפטים פועל רבות לקידום המאבק בסחר בבני אדם, ובין היתר הוביל לגיבוש החלטת הממשלה מספטמבר 2022, המאמצת את תכנית היישום הרב-שנתית לתכנית הלאומית למאבק בסחר בבני אדם בישראל לשנים הקרובות. תכנית היישום מקיפה מספר רב של יחידות ומשרדי ממשלה, ומביאה לידי ביטוי את מורכבותה של התופעה ואת החשיבות במדיניות ופעילות מתואמת על מנת להיאבק בה, ולהביא למיגורה".
