נציבת השב"ס, קטי פרי, סיימה היום (חמישי) את עדותה בוועדת הבדיקה הממשלתית בפרשת בריחת המחבלים מכלא גלבוע, שבועיים לפני ציון השנה למחדל יום הכיפורים של השב"ס, שבו נמלטו מהכלא שישה אסירים ביטחוניים דרך מנהרה שחפרו ברצפת תאם.
הנציבה פרי, שנמנית על ארבעת בכירי הארגון שהוזהרו על ידי חברי הוועדה כי ייתכן ויפגעו ממסקנותיה, אמרה בעדותה כי "יש פה צבר של כשלים. מבחינתי, החול שנמצא מול התא בגלבוע (סימן המעיד על חשד לבריחה - מ.ת) יכול להעיד על רמת המשמעת בכלא".
חברי הוועדה, פרופ' אפרת שוהם, אריק ברבינג והיו"ר מנחם פינקלשטיין, הקשו על פרי, שטענה כי בתפקידה הקודם כמפקדת המחוז הדרומי של שב"ס הציפה את האיום התת קרקעי, בעקבות מידע שהצביע על חשד לחפירת מנהרה לתוך כלא אשל מן החוץ. היו"ר פינקלשטיין הציג מסמך מיולי 2019, שבועות בודדים לפני כניסתה של פרי לתפקיד מפקדת המחוז, שבו נכתב כי במהלך בדיקת תקינות תאים נמצאו מכשירים סלולריים מוסלקים בבור המים הדלוחים במקלחת של אחד התאים.
במסמך פורט כי "כלא רמון בנוי על כלונסאות, דבר שמייצר חללים מתחת לרצפת הבטון. במקרה של כלא רמון הורחב חור בבטון כדי להסליק טלפונים, בעוד שבכלא גלבוע הורחב חור עד כדי מעבר אדם". עוד תואר כי "במשך תשעה חודשים, האסירים ירדו אל הבור מדי לילה והמשיכו בחפירה". בעקבות הגילוי בכלא רמון, הומלץ לסתום את החללים הריקים באמצעות בטון בעלות של כמיליון שקלים. פעולות הביטון אף החלו באגפים 1 ו-5, אך הופסקו בשל בעיות תקציביות. בנוסף, מכשיר טכנולוגי "שובר שוויון" נגד איום הבריחה לא נרכש, חרף ההמלצה.
לדברי פרופ' שהם, בשב"ס הייתה תפיסה שבתי הכלא שנבנו על כלונסאות בתחילת שנות ה-2000 הם "כספת" מבחינת רמת הביטחון, וסירבו להשלים עם העובדה שנמצא חור באותה כספת. חברי הוועדה השתאו אל מול התנהלות הארגון, והיו"ר פינקלשטיין ציין כי הנושא הוצף לראשונה ב-2014, כאשר סוכל ניסיון בריחה דומה: "הארגון ידע בכל השנים האלו על איום הבריחה, איך זה לא הדליק נורה אדומה?". פרי ענתה כי "הבנתי שרמון בנוי על קרקע סלעית. מממצאי הבדיקה עלה שלא קיימת פגיעה במבנה שמאפשרת יציאת אדם. בכלא רמון טופלו שני אגפים עד היום".
קטי פרי מעידה בוועדת בריחת האסירים
(צילום: אבי חי, יריב כץ)
אתמול הסתיים פרק העדויות החוזרות של פרי ושלושת המוזהרים הנוספים, סגנה גונדר מוני ביטן, מפקד מחוז צפון בשב"ס, גונדר אריק יעקב, ומפקד כלא גלבוע גנ"מ פרדי בן שטרית. לעיון הוועדה הוגשו עד עתה 42 אלף מסמכים,דבר שהביא את מפקד מחוז דרום בארגון, גונדר משה אוחיון, לתאר את השב"ס כארגון ש"מסמך את עצמו לדעת בפקודות".
השלב הבא בעבודת הוועדה יהיה חקירת עדים על ידי עורכי הדין של הבכירים המוזהרים. כך, לוועדה שחשבה שתסיים את עבודתה הרבה לפני שתיאלץ לציין שנה לבריחת האסירים, יידרשו עוד כמה חודשים כדי לסיים את עבודתה.
