דמי המעבר הזולים בטאבה לישראלים, שממתינים גם עכשיו בתורים בדרך לנופש מפנק בבתי המלון או בזולות של סיני, מרגיזים מאוד את תושבי רצועת עזה. 110 שקלים בצד הישראלי ועוד 45 שקלים בצד המצרי, אך לעומת זאת מי שרוצה לעבור לסיני דרך מעבר רפיח שברצועת עזה יידרש לשלם אלפי דולרים.
כך למשל, יוסוף בן ה-24, שאחיו ואחותו חולים במחלת כליות קשה, מתחנן כבר יותר מחודש להעביר אותם לבית חולים במצרים. לדבריו, בתי החולים ברצועת עזה הפסיקו לתפקד, הצוות הרפואי נמלט - והחולים נזנחו. "לא אכפת לי שאפילו הישראלים יתרמו, העיקר ששני האחים שלי יצליחו לעבור", אמר יוסוף. אתמול עמדו דמי המעבר על 7,000 דולרים למבוגר, ו-2,500 דולרים לילד עד גיל 16, אך עד כה הצליח יוסוף לגייס רק 3,000 דולר מתרומות.
גם עזה בת ה-28, שנקראה על שם עיר הולדתה וגרה עד לאחרונה במרכז העיר, ביקשה תרומות דרך הרשתות החברתיות. התוכנית שלה היא לעבור עם אמה וחמשת אחיה, אך עד כה היא גייסה רק 1,200 דולרים. "אם לא נצליח להגיע לסכומים הגבוהים, אסתפק באמא שלי. אקח אותה אליי, והיא תתחיל חיים חדשים אצלי בבית", אמרה עזה, שהסבירה כי "הכול עניין של תשלומים לחברה שפועלת בגבול המצרי".
החברה שאחראית על המעברים ברפיח היא חברת "הלא", שבראשה עומד איברהים אל-ערג'ני. הוריו של ערג'ני בן ה-53 מעזה במקור, והוא עצמו נולד בסיני. הוא ישב בעבר בכלא המצרי, אך הספיק לשקם עצמו מאז ומצא את מקומו בתפקיד מפתח עבור תושבי הרצועה. ערג'ני נפגש בקהיר עם ראשי המודיעין במדינה, בהם גם בנו של נשיא מצרים, והוא אפילו היה עם בתו החולה בבית החולים הדסה שבירושלים.
"מי שרוצה להקל על תהליכי המעבר ברפיח, כדאי לו להתחיל עם חברת 'הלא' בקהיר. לשלם את דמי המעבר, להתייצב למחרת בגבול האזרחי-עזתי, ועם לא מעט מזל, ועוד דמי שוחד, הוא יצליח לעבור", אמרו תושבים ברצועה.
עומר, בוגר אוניברסיטת אל-אזהר שבמרכז עזה, שנהרסה לחלוטין במהלך המלחמה, למד מחשבים, אך כעת הוא לא יכול לצאת מהרצועה כיוון שאין לו דרכון. "אני פתוח לכל הצעה, רק תניחו לי לעבור", אמר, ואף התחייב לשלם את דמי המעבר "ברגע שאמצא עבודה, בקהיר, באחת מנסיכויות המפרץ או בכל מדינה אחרת שאוכל להגיע אליה בלי דרכון".
חנאן, אם לארבעה מחאן יונס, הצליחה לעבור למצרים, אך בעלה, רפיק, סירב לחצות יחד איתה. לטענתו, במצרים שונאים את תושבי הרצועה ומזלזלים בהם. רפיק "מתפוצץ מכעס" על דמי המעבר הגבוהים "לתושבי עזה המסכנים", ותקף את העובדה שדמי המעבר שישראלים משלמים נמוכים משמעותית. "הם גרמו לנו כל כך הרבה סבל ועכשיו הם יוצאים לבלות בסיני", אמר בזעם.
לאחר המעבר למצרים תושבי הרצועה מתחלקים לקבוצות. אלו שברשותם דרכונים תקפים, ולרוב מדובר על אנשים בודדים, יעלו על אוטובוס לנמל התעופה הבינלאומי של קהיר. לעומתם, מי שאיבד את המסמכים שלו, או שמעולם לא הוציא דרכון, יעבור למצרים. אחרי ששילמו את דמי המעבר נדרשים תושבי הרצועה להציג במסוף הגבול הוכחות לכסף מזומן שבאמצעותו ישכרו דירה וירכשו ריהוט וציוד חיוני.
החל משנת 2019 פועל במסוף הגבול ברפיח גם שירות VIP ל"מיוחסים ועשירים". הפעילות במתחם זה מעוררת ביקורת וקנאה רבה אצל מאות העזתים, מבוגרים, צעירים ונשים, שממתינים במעבר. "איבדנו את הפרגון" אמר סעד, שהצליח לחצות למצרים עם משפחתו. לדבריו, "יש חבורת מיוחסים, מקורבים של מוחמד דחלאן, הוא שולח רשימת שמות - והם חוצים את הגבול בלי לשלם". הוא הוסיף: "יש גם עזתים שישראל דאגה להעביר אליה בחשאי. אלה שעברו ואלה שהעבירו יודעים בדיוק מדוע זכו ליחס המפנק".
בישראל עוקבים מקרוב אחר ההתנהלות במעבר רפיח, ומבהירים כי האינטרס הישראלי הוא לא לאפשר לאנשי חמאס לחצות את הגבול. מדובר גם באינטרס מצרי, ובנוגע לזה קיים בין המדינות שיתוף פעולה הדוק. כך למשל, אתמול נודע על צעיר ששילם את דמי המעבר - אך הוחזר לרצועת עזה בכל זאת, לאחר שהתברר כי בתיק המודיעיני שלו הוא מוגדר כאיש חמאס.
שר החוץ של אירלנד מישל מרטין ביקר השבוע במעבר רפיח, שם הוא כינס מסיבת עיתונאים - והאשים את ישראל ב"עונש קולקטיבי" לתושבי הרצועה. לפני כן, הוא נפגש עם שר החוץ של מצרים סאמח שוכרי, שהתחייב בפניו כי מעבר רפיח פתוח לסחורות, מזון ותרופות לאורך כל שעות היממה. לדברי שוכרי, "יש תנועה לא קטנה של תושבי עזה שחוזרים לרצועה. המעבר שלהם הרבה יותר פשוט".