ב-2014, במהלך אירוע משפחתי בקולורדו, התעורר לפתע ג'ייסון לופז בבהלה מתנומה קלה שתפס אחרי ששתה אלכוהול. היה זה זמן לא רב אחרי שחזר משליחות שלישית בעיראק ובאפגניסטן כחייל בכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב, ולרגע הוא חשב שהוא נמצא שוב בשדה הקרב. על רקע הבהלה שאחזה בו הוא תפס שולחן קפה כבד שהיה מונח לפניו – וזרק אותו אל הצד השני של החדר.
"מצאתי את עצמי בהתקף עמוק של חרדה וחשבתי שאני נמצא – פשוטו כמשמעו – בקרב פנים אל פנים. לא ידעתי אם אני חולם או שזו המציאות", נזכר לופז, כיום חייל משוחרר בן 34. הוא הבין שהוא חווה תסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), אבל סירב להשתמש בתרופות סינתטיות חזקות כמו אלה שלדבריו המשרד לסיוע לבוגרי צבא רושם לעתים קרובות למי שמוצאים עצמם במצבים דומים לשלו. במקום זאת פנה לפתרון אחר, וטבעי: פטריות הזיה.
לופז משתייך לקבוצה של חיילים משוחררים, פעילים בתחום בריאות הנפש, חסידי הרפואה הטבעית ויזמים, המקדמים בימים אלה בקולורדו את ההצעה להתיר בחוק את השימוש בפטריות הזיה למי שמלאו לו 21, ולהקים במדינה הזו רשת של "מרכזי בריאות" שבהם יוכלו המעוניינים להתנסות בסם השנוי במחלוקת תחת פיקוח של איש מקצוע מוסמך.
ההצעה שאותה מקדמים לופז וחבריו תעלה להצבעה במסגרת בחירות אמצע הכהונה שייערכו השבוע ברחבי ארה"ב: בבחירות הללו, שמתקיימות אחת לארבע שנים באמצע כהונתו של הנשיא המכהן, האמריקנים לא רק בוחרים את נציגיהם בקונגרס ובבתי המחוקקים של מדינות ארה"ב השונות, אלא גם מצביעים על שורה של סוגיות שהרשויות במדינתם מבקשות מהם להכריע בהן – מהפלות, דרך המאבק בשינויי האקלים ועד הצריכה של סמים קלים.
"הכיסים העמוקים" מול "ילדי קולורדו"
אם ההצעה תעבור, קולורדו תצטרף לאורגון, המדינה היחידה עד כה שאישרה שימוש בפטריות הזיה, אם כי היא תלך רחוק הרבה יותר ממנה ותקים מערכת מוסדרת למכירת חומרים כמו פסילוציבין ופסילוצין, הכימיקלים גורמי-ההזיות שנמצאים בחלק מהפטריות. לפי ההצעה, אחרי 1 ביוני 2026 תאפשר קולורדו למנהלי התוכנית לצרף אליה גם סמים פסיכדליים אחרים שמקורם בצמחים, בהם דימתילטריפטאמין (הידוע בכינויו DMT), איבוגאין ומסקלין. ההצעה הזו מובאת להכרעת התושבים בקולורדו עשור אחרי שמדינתם אישרה בחוק שימוש במריחואנה לצורכי הנאה – מהלך שהוליד בקולורדו תעשיית מריחואנה שמגלגלת מיליארדים ושכוללת מאות בתי מרקחת המוכרים את הסם.
תומכי ההצעה להתיר את השימוש בסמי ההזיה מדגישים כי ממחקרים חדשים עולה שהם יכולים להועיל לטיפול בדיכאון, חרדה, התמכרויות, הפרעת דחק פוסט-טראומטית ובעיות נפשיות ונוירולוגיות אחרות, וטוענים כי מכיוון שהגישה הנוכחית של מדינת קולורדו לבריאות הנפש נכשלה, ראוי לתת הזדמנות לחומרים הפסיכדליים האלה, שנמצאים בשימוש כבר מאות שנים. התומכים טוענים גם שיישום ההצעה יחסוך כסף רב למשלמי המסים, משום שלא יהיה עוד צורך להחזיק בכלא אנשים שנידונו למאסר רק בגין שימוש בחומרים האסורים, ומבלי שביצעו מעשה אלימות כלשהו.
אלא שמבקרי ההצעה מציינים כי מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) לא אישר את הסמים הפסיכדליים כתרופה, וטוענים כי מתן היתר לשימוש פרטי בסמים האמורים ולהפעלת "מרכזי בריאות" כמו אלה שמוצעים כעת, יערער את ביטחון הציבור ויעביר מסר שגוי לילדים ומבוגרים כאחד, שלפיו הסמים הם דבר בריא. "אנחנו צריכים לשמוע להתאחדות הפסיכיאטרים האמריקנית, ל-FDA ולרופאים שלנו, לא לאנשים שיש להם מניע כספי", אומר לוק ניפורטוס מארגון "לשמור על ילדי קולורדו", ארגון המתנגד למאמצים להתיר בחוק את השימוש בחומרים פסיכדליים.
ניפורטוס טוען שאותם גורמים בעלי כיסים עמוקים שקידמו בשעתו את ההצעה להתיר את השימוש במריחואנה לצורכי הנאה, ולא רק לצרכים רפואיים, הם שעומדים כעת מאחורי היוזמה להתיר את השימוש בפטריות הזיה ומוצרים הדומים להן. לדבריו מטרתם היא ליצור שוק מסחרי שאותו הם יוכלו בסופו של דבר להוביל: "הם התחילו עם מריחואנה רפואית, עברו למריחואנה לצורכי פנאי, ועכשיו הם מתחילים לקדם שימוש בחומרים פסיכדליים לצורכי הנאה". ניפורטוס מזהיר כי השימוש בסמים האמורים עלול לגרום פסיכוזות ארוכות טווח, הפרעות הזיה מתמשכות ונהיגה בלתי-אחראית.
היעדר קואורדינציה, התקפים פסיכוטיים
מייסון טברט, שהיה ממובילי הקמפיין לאישור השימוש במריחואנה לצורכי הנאה בקולורדו ב-2012, אומר שהיוזמה להתיר בחוק שימוש בפטריות הזיה וחומרים טבעיים אחרים שונה מהקמפיין שהוא הוביל בשעתו, משום שהפעם המצביעים אינם מתבקשים להתיר את פתיחתן של חנויות לממכר החומרים הפסיכדליים: "אנחנו מצביעים על השאלה האם להתיר את מכירת בפסילוציבין במקומות מוגבלים מאוד, שבהם יש בקרה רבה ואנשי מקצוע", אומר טברט.
לפי ההצעה המובאת כעת להכרעתם של תושבי קולורדו, המדינה תתיר לבני 21 ומעלה להשתמש בחומרים הפסיכדליים שייכללו בה, לגדל אותם, להחזיק בהם או לחלוק אותם עם אחרים – אך לא למכור אותם. הגורם המסחרי היחיד שיותר לו להגיש פטריות הזיה בתשלום יהיה אותה רשת של "מרכזי בריאות" שתוקם, וגם בה התשלום של הלקוחות ייעשה לא על הפטריות עצמן, אלא רק על השירות שיקבלו מאנשי המקצוע במקום.
החומרים הפסיכדליים שהשימוש בהם יותר אם ההצעה תזכה לרוב מוגדרים נכון לעכשיו כסמים שאין הסכמה על התועלת הרפואית בהם, וככאלה שיש להם פוטנציאל גדול לדרדר את הנוטלים אותם לשימוש רע ולא מבוקר. לצד זה, גורמי מקצוע בכירים מכירים בכך שבעתיד עשויים הדברים להיראות אחרת: ה-FDA האמריקני מגדיר למשל את הפסילוציבין כ"אמצעי טיפול פורץ דרך" נגד דיכאון – הגדרה שסוללת את הדרך להרחבתו של חקר השימוש בסם הזה, ולהוביל לגילויים שישנו את התמונה.
מתנגדי הצעד, לעומת זאת, מדגישים כי המחקר בעניין עדיין בחיתוליו, וכי אסור להיחפז להתיר על בסיסו את השימוש בסמי ההזיה. הם מזכירים גם כי רובו מתמקד בפסילוציבין, ורק חלק קטן ממנו נוגע להשפעות ה-DNT, המסקלין והאיבוגאין. עוד הם מציינים כי לפי מרכז המידע האמריקני לענייני סמים, גם לצריכת פסילוציבין עלולות להיות השפעות שליליות, כגון הקאות, חולשה, היעדר קואורדינציה – ואפילו התקפים פסיכוטיים או חוסר יכולת להבחין בין דמיון למציאות.
כך או כך, החייל המשוחרר לופז חולם לחולל השבוע היסטוריה, וממתין בדריכות לתוצאות שיגיעו ביום רביעי לפנות בוקר: "כשאני משתמש בחומרים פסיכדליים כמו פטריות או פסילוציבין", הוא אומר, "זה פוקח לי את העיניים ומאפשר לי לראות את היופי של העולם, את האהבה שיש לי לעולם. כל הכעס והתסכול נעלמים. פשוט מתפוגגים".