שורד השואה אפרים (פיחוטקה) חירם, שהיה אחד מגיבורי הצניחה המבצעית הראשונה בצה"ל וכיהן כראש המועצה השמיני של רמת השרון, הלך לעולמו אמש (שלישי) בגיל 89.
ביקור לוחמי גדוד חרדים צנחנים בביתו של פיחוטקה, מייסד הגדוד
פיחוטקה, שהוברח מגטו ורשה לפני שהחלו הגירושים וחי בזהות בדויה אצל משפחה פולנית, עלה בהמשך לארץ, התגייס ושירת כקצין - בתחילה בתותחנים ואחר כך בצנחנים.
במלחמה הראשונה שבה נטל חלק, מלחמת סיני ב-1956, היה מגיבורי הצניחה המבצעית הראשונה - והאחרונה - בצה"ל, בקרב המיתלה בסיני. הוא הפעיל את אחת המרגמות הכבדות לאחר הצניחה מזרחית לתעלת סואץ, בקרב שבו אמנם נהרגו 260 מצרים - אבל גם 38 צנחנים.
אחר כך הקים חירם את גדוד 202, לחם כסמח"ט הצנחנים בקרבות ברצועת עזה במלחמת ששת הימים, ופיקד על חטיבות ואוגדות בלחימה בלבנון, בשנות השבעים של המאה הקודמת. שמו הותר לפרסום רק ב-1980, ושנה אחר כך הוא השתחרר מצה"ל, בדרגת תת-אלוף.
לאחר שחרורו פנה לשוק הפרטי, ובשנת 1988 הפך לראש מועצת רמת השרון. הוא כיהן בתפקיד במהלך עשור וזכה לאהדה גדולה. תושבי העיר זוכרים אותו כראש עיר אהוב, שבנה מבני ציבור וגינות ברחבי העיר, וביניהם גן הפסלים הצמוד לבית "יד לבנים".
עיריית רמת השרון מסרה כי במהלך כהונתו, הוביל לראשונה בישראל פרויקט של אופניים שיתופיים. הפרויקט אומנם לא צלח בזמנו, אך מראה על החשיבה החדשנית בעשייתו. עוד בכהונתו נאבק למניעת הקמת גשר עילי במחלף הכפר הירוק, ותחת זאת בניית כביש תת-קרקעי, וזאת על מנת למנוע פגיעה בתושבי נווה מגן ונווה רסקו.
לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים המשיך לכהן בתפקידים ציבוריים בהתנדבות, והיה מעורב מאוד בקהילה.
"בחרתי להיות בצבא, בחרתי להילחם על קיום המדינה"
בשנה שעברה, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ביקרו בביתו של פיחוטקה לוחמי פלוגת ח"ץ - חרדים צנחנים מגדוד 202 ומבסיס האימונים החטיבתי, המשרתים בגדוד שאותו ייסד והיה למפקדו הראשון. למפגש עם תא"ל בדימוס אפרים חירם הגיע גם רב חטיבת הצנחנים סרן איתמר סיאני, שערך בבית טקס יזכור לעילוי נשמות ששת המיליונים.
חירם שיתף את הלוחמים בסיפורו האישי ובהחלטה שקיבל כשהגיע ארצה. "עברתי את השואה והגעתי לארץ ב-1946 בגיל 12", שיתף את הנוכחים. "התגייסתי בשנת 1953 ועשר שנים אחרי שעליתי לארץ צנחתי במיתלה. ברגע זה החלטתי להירתם להגן על המדינה הזאת בכל כוחי וידעתי שאצטרך להתגבר על כל מכשול, וזה ליווה אותי כל השנים".
"בשואה כל מה שעשיתי היה בכפייה, לא מבחירה אישית, ובהמשך חיי כל מה שעשיתי היה מבחירה בלבד", סיפר אפרים לחיילים. "בחרתי להיות בצבא, בחרתי להילחם על קיומה של המדינה. כמוני היו כל החיילים, מסורים ומחויבים למטרה. היום ביום הזה, יום השואה, אני מרגיש שעשיתי את חובתי".
