שב״כ התעקש שצה״ל ימשיך את פעילותו באזור שבו חוסל יחיא סינוואר, לא רחוק מהמנהרה שבה נרצחו ששת החטופים ברפיח, כי ההנחה הייתה ששם נמצאים המנהיגים - לפעמים גם מעל לפני הקרקע. ההנחה הזו בסוף התאמתה. ואולם, לצד שביעות הרצון ואפילו השמחה על סילוקו של רב המרצחים יחיא סינוואר מן העולם, צריך להיות מודעים להתפתחויות שעלולות לנבוע מהמצב החדש שנוצר - ולא כולן חיוביות. מהלכים, ואפילו פרסומים לא זהירים מצידה של ישראל בשעה הזו, עלולים למשל לסכן את החטופים שעדיין נמצאים בידי חמאס, הג'יהאד האסלאמי וקבוצות חמושים ומשפחות ברצועה.
ייתכן מאוד שהעובדה שסינוואר לא חוסל בהפצצה אווירית כבדה אלא בהיתקלות, בקרב פנים אל פנים עם כוחות ישראליים, תהווה נחמת-מה לחסידיו הפנאטיים - וזה עשוי להשפיע בעקיפין על יחסם לחטופים. אבל, אובדן מנהיג דתי כריזמטי כמו סינוואר עלול גם להביא להתלהמות ופיגועי נקמה מתוך ייאוש של עזתים שראו בו סמל דתי, ואולי אפילו דמות משיחית. הדאגה המיידית כרגע היא לגורל החטופים, שמוחזקים כאמור על-ידי גורמים פרטיים או ארגוני טרור שקשה לצפות כיצד הם יגיבו.
2 צפייה בגלריה
לוחמי ביסל"ח עם גופת יחיא סינוואר ברצועת עזה
לוחמי ביסל"ח עם גופת יחיא סינוואר ברצועת עזה
לוחמים מעל גופת סינוואר ברצועת עזה

שאלת היורש

מה שאפשר לומר בוודאות הוא שההתפתחויות בכל התחומים בעתיד הקרוב והרחוק יושפעו מזהותו של מי שיירש את סינוואר כמנהיג חמאס ברצועה, וכראש הלשכה המדינית של הארגון. צריך למצוא ברצועה גורם אחד שיש אליו ערוצי קשר, ושהחלטתו מקובלת על כל הארגונים, ובראשם אנשי חמאס שמחזיקים בחטופים. אם מי שיחליף את יחיא סינוואר יהיה אחיו מוחמד, אפשר להניח שהוא מודע לשיטות התקשורת שהיו לאחיו עם העולם החיצון ועם הנהגת חמאס שיושבת בדוחא, בירת קטאר. לכן, המצרים והקטארים יוכלו ליצור איתו קשר. אבל, ספק אם למוחמד סינוואר יש אותה אוטוריטה כמו לאחיו, ואם הוא יכול למנוע את "ההפרטה" של החזקת החטופים על-ידי המשפחות והארגונים והקבוצות החמושות שמחזיקים בהם. לכל אחד מהגורמים הללו עשויים להיות רעיונות משלו לגבי איך להשתמש בקלף החטופים כדי לשרת את האינטרסים שלו או את תפיסות עולמו.
דמות נוספת שלפי הערכות עשויה להחליף את יחיא סינוואר היא מפקד חטיבת עזה, עז א-דין חדאד. הוא מהבודדים ששרדו מקרב ההנהגה הבכירה (המטכ"ל) של גדודי עז א-דין אל קאסם, שחוסלה ברובה. חדאד נחשב לדמות כריזמטית ששרדה כמה ניסיונות חיסול מצד ישראל. אם הוא יתפוס את מקומו של סינוואר, ההשפעה על גורל החטופים עשויה להיות שונה. מפני שחדאד הוא יליד צפון הרצועה ונחשב למפקד צפון הרצועה, כולל העיר עזה שנתונה למתקפה ולמצור של צה"ל, ייתכן שהוא יהיה פרטנר נוח יותר למשא ומתן על גורל החטופים בתמורה להקלות לתושבי צפון הרצועה. זאת, בניגוד למוחמד סינוואר שהיה מח"ט חאן יונס, וידוע באכזריותו ובהליכה העקבית והפנאטית שלו בעקבות אחיו.
אבל מאידך גיסא, לא ברור אם לחדאד יש אמצעי קשר עם הנהגת החוץ של חמאס כמו שהיו לסינוואר, ולא ברור אם הגורמים השונים המחזיקים בחטופים יישמעו לו או שיראו בחטופים את רכושם הפרטי. ואולם, למותו של יחיא סינוואר יכולה גם להיות השפעה לטובה על גורל החטופים, אם אלה שמחזיקים בהם יבינו שגורלם יהיה זהה לגורלו אם לא ימהרו להגיע לעסקה עם ישראל.
2 צפייה בגלריה
מוחמד סינוואר, מוביל פרויקט בניית המנהרה ואחיו של יחיא סינוואר, נוסע ברכב בתוך המנהרה
מוחמד סינוואר, מוביל פרויקט בניית המנהרה ואחיו של יחיא סינוואר, נוסע ברכב בתוך המנהרה
יחליף את אחיו? מוחמד סינוואר
(צילום: דובר צה"ל)

שאלת הרצועה

סוגיה נוספת שטעונה בירור היא השאלה כיצד ישפיע חיסולו של סינוואר על השגת מטרות המלחמה, ואם יקרב את סיומה בתנאים שייתנו ביטחון ותחושת ביטחון לתושבי דרום ישראל. בהקשר זה, אין ספק שלכתו של סינוואר תנחית מכה מוראלית על מחבלי חמאס, ובטווח הבינוני תגרום לירידה תלולה במוטיבציה שלהם להמשיך להילחם. יחיא סינוואר היה דמות מיתית דתית איסלאמית, ולעובדה זו, כך מוכיח הניסיון, יש השפעה גדולה ומפחיתת מוטיבציה על המאמינים שהלכו בעקבותיו. בעבר, למשל, הג'יהאד האיסלאמי ספג מכה קשה בעקבות חיסולו של מנהיג הארגון פתחי שקאקי במלטה בשנות ה-90. הארגון לא התאושש מכך במשך עשר שנים, וכמעט שלא הוציא לפועל פיגועים נגד ישראל. דבר דומה קרה לדאעש בעיראק בעקבות חיסולו של אבו בכר אל-בגדדי, שגרם לנסיגה של פעילי דאעש מרוב השטחים שכבשו.
יכול להיות גם שסילוקו של סינוואר יגרום לרוב העקורים העזתים, שמצטופפים בתנאים-לא-תנאים באזורי המחסה על חוף הים במוואסי, להעז ולהתקומם נגד חמאס ששודד מהם את הסיוע ההומניטרי ומשתמש בו למימון פעילותו. כאמור, תגובת הרחוב העזתית וגם המוטיבציה של פעילי חמאס יושפעו מזהותו של היורש האפשרי. מוחמד סינוואר, שמכונה כמו אחיו "אבו איברהים" על שם אביהם, הוא דמות מעוררת פחד ואכזרית לא פחות מאחיו - על אף שהכריזמה שלו קטנה יותר. בשעתו הוא הוזכר כיורש של מוחמד דף, אחרי שחוסל לצד מפקד חטיבת חאן יונס. בניגוד לחדאד, הוא לא נהנה מאוטוריטה וממעמד ציבורי, ובכל מקרה לא ברור אם מישהו מהשניים יצליח להטיל את מרותו על הרצועה באופן כזה שחמאס יוכל עדיין לשמר את שליטתו האזרחית בחלקים נרחבים בה.
אם היורש המיועד לא יצליח להשליט חוק וסדר ברצועה ובסיוע ההומניטרי, הדבר עלול להוביל לסומליזציה של רצועת עזה - שבה כל דאלים גבר - ולכאוס מוחלט. מצב כזה מהווה אתגר לישראל ואיום על כוחות צה"ל, אבל גם הזדמנות להיכנס לחלל הריק שייווצר במנהיגות חמאס ולהביא סופית למיטוט "חמאסטן" ברצועה.

ההשפעה על איראן

כזכור, יחיא סינוואר מונה לא מכבר, אחרי חיסולו של איסמעיל הנייה, לראש הלשכה המדינית של חמאס. השאלה החשובה ביותר בהקשר הזה היא אם הארגון בלעדיו ימשיך לשמור על הקשר ההדוק עם הנהגת האייתוללות בטהרן. בזמן מלחמת האזרחים בסוריה היה הרבה דם רע בין חמאס, שהוא ארגון סוני דתי אדוק, לבין האייתוללות בטהרן, שהם שיעים, ובשאר אסד שליט סוריה, שמשתייך לזרם העלווי - שהוא פלג בזרם השיעי באיסלאם.
חמאס סולק מדמשק, שם חאלד משעל היה ראש הלשכה המדינית, מפני שלא הסכים לצדד באסד שנתן מקלט למפקדה של חמאס בדמשק. בין חברי ההנהגה של חמאס שנמצאים כעת בדוחא, אחד המועמדים המובילים למלא את מקומו של סינוואר כראש הלשכה המדינית הוא שוב פעם חאלד משעל, שעדיין מתנגד לקשר הדוק מדי עם איראן. אם זה יימשך, יכול להיות שחמאס יחדל להיות משתף פעולה וחבר בברית השלוחים של המשטר בטהרן ושל "ציר הרשע" השיעי.
הסיכוי התיאורטי לחידוש המשא ומתן עשוי להשפיע על מערכת השיקולים בישראל הנוגעת לתקיפת גמול באיראן. אבל, מהניסיון אפשר להעריך שעד שיימצא מחליף לסינוואר, ייפתח שוב מו"מ ועסקה שוב תהיה באופק, ייקח לא מעט זמן. נתניהו וגם מערכת הביטחון מאמינים שכל יום המתנה פוגע באפקט ובלגיטימציה של מכת גמול באיראן, שכן דעת הקהל העולמית תשכח מהר את מתקפת הטילים של איראן ב-1 באוקטובר. השיקול הנגדי אומר שהצלחות יש לנצל ואף להאיץ, ולכן סילוק סינוואר יכול דווקא לזרז תקיפה. ואולי חולפת במוחו של מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, שהוא הבא בתור. ייתכן שגם חמינאי מהרהר באפשרות.

ההשפעה על הרשות הפלסטינית

כידוע, מתנהל מו"מ כעת בין הרשות הפלסטינית לבין הנהגת חמאס בחו"ל בדבר אפשרות להקים שלטון אזרחי ברצועת עזה, כחלופה לממשל חמאס. החזון של יחיא סינוואר היה שהרשות הפלסטינית בהנהגתו של אבו מאזן תחזור לרצועת עזה כשלטון אזרחי, אחרי שגורשה ממנה ב-2007 בהפיכה של חמאס. אבו מאזן ידאג לבריאות, לחינוך ולביוב, בעוד שחמאס – כך רצה יחיא סינוואר – יהיה פנוי לשקם מחדש את כוחו הצבאי ואת תשתיותיו הצבאיות כדי שיוכל לצאת להתקפה נוספת על ישראל.
אם חמאס יוותר כעת לחלוטין על הסיכויים לשרוד כארגון חמוש בתוך הרצועה, הדבר יעמיד את ממשלת ישראל בפני דילמה לא פשוטה. זאת, מפני שראש הממשלה בנימין נתניהו, לצד מפלגותיהם של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, מתנגדים אידיאולוגית לשליטה של הרשות הפלסטינית ברצועה, מחשש שהדבר יביא להקמת מדינה פלסטינית מאוחדת ביהודה, שומרון וחבל עזה.
כאמור, הרבה מאוד תלוי בשאלה אם פעילי חמאס ברצועה יצליחו להעמיד לעצמם מנהיג חלופי במקום יחיא סינוואר, ומה תהיה זהותו. רק כשתתברר סוגיה זו אפשר יהיה להתחיל להעריך בצורה מציאותית מה יקרה. כרגע, הבשורה המשמחת בדבר חיסולו של סינוואר מהולה בחששות לגורל החטופים ובחוסר ודאות לגבי האופן שבו הדבר ישפיע, אם בכלל, על סיום המלחמה ברצועת עזה.