הפנים של הפלסטינים תושבי רצועת עזה כפי שהם משתקפים בימים אלה בעולם, אינם בהכרח של אנשי חמאס מוצהרים, הם לא נושאים נשק ולכאורה גם לא קשורים כלל לטרור. חלק גדול מהמידע על המתרחש ברצועה בזמן מלחמת חרבות ברזל מגיע באמצעות הרשתות החברתיות על ידי משפיענים שעד 7 באוקטובר עסקו לרוב בתחומים אחרים לחלוטין. כיום הם אלה שמתווכים את הנרטיב הפלסטיני למיליוני העוקבים שלהם – הוותיקים ואלה שהצטרפו בחודשים האחרונים – על ידי תיעוד ממדי ההרס, הסבל היומיומי שלהם, החיים בתנאים מינימליים, העקירה ממקום למקום וסכנת המוות המרחפת תמידית.
לפעילות שלהם יש משנה חשיבות והשפעה ישירה על חיי העזתים מעבר לממד התיעודי וההסברתי: סרטונים ופוסטים רבים שלהם פונים באופן מוצהר כדי לקבל תרומות, ציוד, סיוע תמיכה ציבורית ומדינית. מדובר בקמפיינים מסודרים לגיוס מזון, ביגוד, אוהלים וכסף עבור עקורים, פצועים הזקוקים לטיפול רפואי, יתומי מלחמה ועוד. לפי הדיווחים שלהם, הפניות לעוקבים ולגולשים הניבו עד כה תרומות בסדרי גודל משמעותיים.
חרף המשקל הרב המיוחס לכך בישראל, המלחמה על הנרטיב והתודעה העולמית לא מסתכמת רק בדיווחים בכלי התקשורת הממסדיים ובדיונים היסטוריים, אקדמיים ואינטלקטואליים באולפנים ובפודקאסטים. הרשתות החברתיות, ובעידן הנוכחי הכוונה היא בעיקר לטיקטוק ואינסטגרם, הן מקור מידע זמין הנתפס אמין לגבי ההתרחשויות ברצועה. לפניכם חמישה עזתים הפעילים ברשתות שמתווכים לעולם את השלכותיה ותוצאותיה של המלחמה:
לעקור עם הטבחים
בסאם מרואן (אבו בסיר) הוא איש עסקים עזתי מוכר, בעל מסעדה בשכונת רימאל היוקרתית בעיר עזה. מחייו עד 7 באוקטובר לא נותר הרבה: המסעדה נהרסה, ביתו קרס בתקיפה של צה"ל, המכוניות שלו ונכסים אחרים הוחרבו גם הם. "לאחרונה עקרתי בפעם החמישית ממקום למקום כדי שנוכל לשמור על חיינו", הוא מספר ל-ynet.
חרף מצבו האישי, בסוף נובמבר הוא יזם פרויקט בשיתוף ארגון world Central kitchen להכנת אוכל וחלוקתו לעשרת אלפים עקורים מדי יום. את פעילותו הוא מתעד ומפרסם בטיקטוק במטרה לגייס כסף שיאפשר לממן את המשך המיזם. "אני מפרסם כמעט כל יום את הסבל שמתלווה לעבודה שלנו, שנעשית למטרה קדושה והיא האכלת רעבים", הוא מוסיף. "כשאני מצליח דרך טיקטוק, אני מפרסם ומודה לתורמים.
"זה לא פשוט. תחשבי שאני צריך לעקור ממקום למקום עם הציוד שלי ועם צוות הטבחים. יש לי הרבה ציוד להעביר. וכשאנחנו מגיעים למקום חדש צריך ללמוד איך מתבצעת החלוקה בתוך מחנות האוהלים ולפי איזה ארגון. לצערי אני לא מגיע לכל מי שצריך, אבל זה עדיף על כלום. אני מקווה שהכול ייגמר מהר. נמאס לנו. שאלוהים ירחם עלינו ונחזור לחיים נורמליים".
אבו בסיר עוקר למקום חדש עם הציוד והאוכל:
אבו בסיר מציג ממי קיבל תרומות:
האחים מחאן יונס
האחים עוואד והימא ברבך נולדו למשפחה ענייה תומכת פתח בחאן יונס. עוואד התפרסם אחרי תחילת המלחמה בזכות אתנחתא קומית, עד כמה שאפשר: כמי שעד 7 באוקטובר נהג לקבל מדי חודש את המענק הקטארי של 100 דולר בחודש, מאז הוא משלב בכל סרטונים שלו משפט שאותו הוא אומר לפעמים בבכי ולפעמים בגיחוך מריר: "איפה אתה אל-עימאדי אבו איסמעיל? (השגריר הקטארי שנהג להיכנס לרצועה עם מזוודות הדולרים, ע"ח)".
תיעוד ביתו ההרוס של עוואד בחאן יונס הגיע ל-13 מיליון צפיות:
חייל צה"ל מחקה את עוואד ברבך:
אחיו הימא ברבך התפרסם בעולם הערבי כמי שמתעד את עצמו מחלק את הכסף שגייס באמצעות הסרטונים שלו לעקורים, יתומים ונזקקים. הוא מכנה את עצמו "אבי המסכנים".
הימא ברבך מחלק כסף שגייס ברשתות:
הימא ברבך מחלק כסף לילדים:
דרך האוכל
חמאדה שקור היה בלוגר אוכל לפני המלחמה ועבד בשיווק דרך הרשתות החברתיות עבור כמה חברות. יש לו כחצי מיליון עוקבים באינסטגרם וגם חשבון הטיקטוק שלו גורף מיליוני ציפיות. הסרטונים שלו ערוכים כקליפים תזזיתיים, לרוב ללא מילים כלל. מאז 7 באוקטובר הוא מתמקד באיסוף והכנת מזון לעקורים. קמפיין איסוף התרומות שלו הציב יעד של 250 אלף יורו, ועד כה הוא גייס 190 אלף.
בראיון לאחרונה לרשת הקטארית אלע'ד הוא אמר: "אני מנסה להכין אוכל ומאכלים מהמטבח הפלסטיני באמצעות המצרכים שנמצאים בחבילות הסיוע או ממעט המזון שנכנס לרצועה. דרך האוכל אני מקווה לגרום לכך שלא ישכחו את העם הפלסטיני ואת הסבל שנגרם לו במלחמה".
חמאדה שקור מבשל לילדי עקורים:
הזמר הבוכה
סאלח אל-ג'עפראוי הוא משפיען עזתי, זמר ותומך חמאס מוכר שזכה לתשומת רב מיוחדת במהלך המלחמה בעקבות שני סרטונים שפרסם בהפרש של ימים בודדים: בראשון הוא צילם את עצמו חוגג על רקע שיגור רקטות של חמאס לישראל, ובשני תיעד עצמו בוכה על רקע הפצצות צה"ל. הוא הציג את עצמו כמי שמעורב בחלוקת מזון לנזקקים ברצועה, אך לאחרונה הואשם בגניבת כספי סיוע שהיו מיועדים להגיע לעזתים בחג הקורבן.
הבכי של אל-ג’עפראוי על רקע תקיפת צה"ל:
