במשרד החוץ בוחנים את סגירת שגרירות ישראל באירלנד לנוכח עמדתה האנטי-ישראלית הבוטה, שבאה אתמול (יום ד') לידי ביטוי כשהודיעה יחד עם ספרד ונורבגיה על הכרה במדינית פלסטינית, שתיכנס לתוקף כבר ב-28 במאי. ההודעה גררה התנגדות נחרצת מצד ישראל, ומומחים ניסו לשפוך אור על השלכות המהלך, והסכנות שעלולות להיות כרוכות בכך.
נתניהו נפגש עם מנהיגי ספרד ובלגיה בחודש נובמבר
(צילום: רועי אברהם, לע"מ)
2 צפייה בגלריה
גר סטיורה, סנצ'ס והאריס, מנהיגי נורבגיה, ספרד ואירלנד
(צילום: EPA/ENRIC FONTCUBERTA, Julien Behal/Pool/ REUTERS, NTB/Erik Flaaris Johansen/ REUTERS)
במקביל להצעה לסגירת השגרירות, נבחנות הצעות לדחות עד להודעה חדשה את החזרתו של שגריר ישראל בנורבגיה שנקרא להתייעצויות. גורם מדיני אמר כי לא יתפלא אם גם לנורבגיה לא יחזור שגריר. לדבריו, שלוש המדינות שהכירו במדינה פלסטינית משתייכות ל"שמאל השמאלי ביותר בתוך אירופה" - על אף הצעד המקומם שמגיע אחרי 7 באוקטובר, ההחלטה שלהן לא צריכה להפתיע יותר מדי. "היא לא תקדם את העניין הפלסטיני ולא מאוד תזיק לישראל", הוסיף.
נכון לשנת 2024, 146 מדינות מתוך 193 החברות באו"ם, שמהווה כ-75% במספר, הכירו במדינה פלסטינית. בין המדינות הבולטות גם כאלה שנחשבות כמדינות פרו-ישראליות, כמו צ'כיה ופולין. אבל לא רק. ספרד, נורבגיה ואירלנד מצטרפות למדינות כמו מקסיקו, שבדיה, תאילנד, גואטמלה, נפאל, בולגריה, רומניה, הונגריה, אוקראינה, רוסיה והודו - שהכירו גם כן במדינה פלסטינית עוד ב-2012.
לדברי ד"ר עמנואל נבון, מומחה ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב, הכרה במדינה פלסטינית לא תשנה משפטית את המצב, אך עלולה לגרום בעיקר להשלכות תודעתיות ופוליטיות: "מבחינה משפטית זה לא ישנה הרבה. דה פקטו, לרשות הפלסטינית היום אין מדינה מבחינה משפטית, אבל יש לה שגרירויות בעולם ויש לה נציגות באו"ם. ההכרה לא תשנה את זה אבל יש להצהרות האלה השלכות תודעתיות ופוליטיות, בעיקר כלפי ההנהגה הפלסטינית".
לדבריו, "כאשר הכרה כזו חלה בעקבות 7 באוקטובר, המסר הוא ברור - הטרור משתלם. אם כך, בשביל מה ההנהגה הפלסטינית צריכה לנהל מו"מ עם ישראל על סוגיות הליבה? יש גם סיכון של כדור שלג כשמדינות אחרות ילכו בעקבות אותן מדינות שהצהירו על הכרה ולכן גם אם אין לזה משמעות מבחינה משפטית, יש לזה השלכות פוליטיות-תודעתיות".
ד"ר נבון מסביר כי גם כיום לרשות הפלסטינית יש שגרירויות בכל מדינות העולם, וההבדל כיום בין מדינות שמכירות במדינה פלסטינית לבין אלה שלא, מסתכם באופן שבו הן מגדירות את השגרירות. "במדינות שלא מכירות במדינה פלסטינית, על שלט השגרירות כתוב שגרירות אש"ף, שזה הארגון לשחרור פלסטין. במדינות המכירות בפלסטין על חזית הבניין כתוב 'מדינת פלסטין'. זה כל ההבדל", הסביר.
כיום אף מדינה לא הכירה במדינת פלסטין עם גבולות, אך לא ברור מה עלול לקרות במידה שהן גם יגידו שהן מכירות במדינה פלסטינית בגבולות 49'."למעשה לא הייתה בעבר מדינה פלסטינית ריבונית", מסביר ד״ר נבון. "אם הן מכירות במדינה בתוך קווי 49' שנקראים בטעות גבולות 67', או שזה במסגרת תוכנית חלוקת האו"ם ב-1947".
הוא ציין: "הפעם היחידה שבה הייתה הכרזה על מדינה פלסטינית, הייתה ב-1988 על-ידי אש״ף, ובהכרזה הזו לא היה ציון של הגבולות. אם זו הכרזה עם גבולות 49', זה אומר שכל נוכחות ישראלית מעבר לקווים כאלה היא בלתי חוקית בעליל, כולל משרד המשפטים והאוניברסיטה העברית בירושלים. הכותל והעיר העתיקה יוגדרו כמבנים בשטח לא חוקי ויהיה צריך לפרק אותם כי הם יעברו על אמנה של החוק הבינלאומי".
האינטרס של אותן מדינות להכיר במדינה פלסטינית, לדברי ד"ר נבון, בעיקר נובע מסיבות פוליטיות. "בספרד ראש הממשלה הוא חסר עקרונות. למרות שהוא הפסיד בבחירות האחרונות, הוא הקים קואליציה עם השמאל הקיצוני כדי להישאר בשלטון והוא נמצא תחת הלחץ שלהם, כשהם פרו-איראנים ואש״ף. גם בסלובניה יש ממשלת שמאל מאוד רדיקלית, ואירלנד, בגלל המאבק מול בריטניה, תמיד הייתה קשורה לאש״ף. המניע הוא בעיקר פוליטי פנימי של אותן מפלגות".
יוחנן צורף, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לזירה הפלסטינית, טוען גם הוא כי מבחינה מעשית, להכרה במדינה פלסטינית אין שום אפקט ושום דבר במעמדה לא משתנה. "רוב מדינות העולם כבר הכירו בפלסטין ב-2012 כאשר היא התקבלה כמשקיפה באו"ם. לפני כחודש היה חיזוק של המעמד של הפלסטינים באו"ם ונתנו להם יכולת לייצג את עצמם בעוד פורומים. זה בעיקר נותן איזושהי תמיכה לצד הפלסטיני", הסביר.
חלק מהסיבה של ההכרה, לדבריו, נעוץ בכך שבזירה הבינלאומית התחושה היא שישראל "תוקעת" את המו"מ להקמת מדינה פלסטינית ולא מעוניינת לקדם אותו. "בחודשים האחרונים הקהילה הבינלאומית מנסה לקדם את ההכרה הזו, כשהטענה העיקרית היא שישראל לא מעוניינת לקדם את המו"מ. גם ג׳ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ארה״ב, אמר שיש הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית שמוכן לחתימה והצד הישראלי לא יכול לחתום עליו כיוון שבהסכם יש את הקמת המדינה הפלסטינית ולכן זה נתקע", הסביר.
הוא הוסיף: "לכן, הכרה כזו נותנת רוח גבית לרשות הפלסטינית, כי היא זוכה בעוד תמיכה בינלאומית והדבר יכול להקשות על עמדתה של ישראל בנוגע למו"מ על חטופים. לרשות הפלסטינית זה 'מיישר את הגב', כי היא מרגישה נחותה מול חמאס. באופן מהותי כאיום זה לא משנה כלום״.
"אותן מדינות שמצהירות על הכרה במדינה פלסטינית לא מכירות בגבולות כלשהם. כולם ממתינים למו״מ שיקבע כל גבול״, מסביר צורף. "הגבולות ייקבעו רק במסגרת מו"מ, אבל ישראל של היום לא מוכנה למדינה פלסטינית בשום אופן. הכול תקוע. הזרקור מצד כולם מופנה לישראל, והיא בינתיים מסרבת להתחיל, ואין ואקום בזירה הבינלאומית. הכרה כזו לא משפיעה על מה שמתרחש ברמת השטח. ברמה המדינית דיפלומטית זה ממשיך לסמן את ישראל כמדינה מצורעת שלא נענית לדרישות הבינלאומיות״.
"צעד חסר תוחלת שלא יסייע לדבר"
במקביל, נשיא המדינה יצחק הרצוג התראיין אמש בתוכניתו של העיתונאי הבריטי פירס מורגן, שם ציין את התנגדותה של ישראל להכרה החד-צדדית במדינה פלסטינית. "אלו צעדים חסרי תוחלת שלא יסייעו לשום התקדמות באזור, והם מוסיפים אתגר על הצורך הבסיסי והמתבקש - לשחרר את החטופים". אמר הרצוג.
הנשיא הדגיש כי "הכרה כזו עלולה להיחשב כפרס למעשי חמאס. הבעתי את העמדות הללו גם בפני מנהיגי אותן המדינות. הפירוש של צעד שכזה הוא שעקב מלחמה שפרצה באכזריות על-ידי חמאס, באמצעות אונס, שריפה, שחיטה וחטיפת ישראלים - יש צורך של כמה מדינות בעולם למהר ולהכריז על מדינה פלסטינית, למרות שאין לה אפילו גבולות, או דבר כלשהו שניתן להפוך למדינה פלסטינית".
הרצוג הוסיף: "כדי לסלול דרך אפשרית לעתיד, חייב להיות משא ומתן של שני הצדדים, ואני חושב שהצעד הזה למעשה מזיק למטרה האמיתית ולמסלול קידום השלום באזורנו". עוד ציין הנשיא כי חמאס ניהל מלחמה אכזרית נגד ישראל, וכי "יש ויכוח גדול בישראל לגבי היכולת או הקבלה של רעיון המדינה הפלסטינית, כי בעקבות 7 באוקטובר, בישראל, התחושה העמוקה היא שהשכנים שכולם הבטיחו לנו איתם שכנות שלווה, תקפו אותנו בצורה אכזרית – הרגו, שחטו, אנסו וחטפו בראש ובראשונה את התומכים הגדולים בשלום בישראל.
"אז קיימת תחושה לאומית שאין אמון - וכדי לאפשר עתיד משותף צריך להיות כאן קודם כל אמון. אלו הנושאים שעלינו לטפל בהם בהקדם, לפני פרסום הצהרות שנכתבו במשרדי חוץ לכאן או לכאן, אשר מפעילות לחצים פוליטיים פנימיים במדינות מסוימות. בסופו של דבר זה לא יעזור לאף פלסטיני או לאף ישראלי לצורך העניין".
פורסם לראשונה: 22:52, 22.05.24
