ממשלתה החדשה של לבנון – שהוקמה אחרי 13 חודשים ארוכים שבהם הפוליטיקאים בביירות התנגחו זה בזה ולא הצליחו למצוא פתרון למבוי הפוליטי הסתום – תידרש כעת לפעול באופן מיידי לפתרון המשבר הכלכלי שהלך והידרדר בתקופה זו לרמה שלפי הבנק העולמי לא נראתה בארץ הארזים מזה 150 שנה. אולם רבים בלבנון, מפרשנים ועד אזרחים פשוטים, מתקשים להאמין שהממשלה החדשה, שבראשה עומד מי שנחשב לאיש העשיר ביותר במדינה, תביא את השינוי המיוחל.
11 צפייה בגלריה
אתגרים כלכליים, חברתיים ופוליטיים. ראש הממשלה נג'יב מיקאתי התפלל לפני הכרזת ממשלתו ביום שישי במסגד
(צילום: רויטרס, AFP)
חשש גם ממחסור במים בלבנון: כתבנו ליעד אוסמו מדווח
(צילום: משה מזרחי)
ראש הממשלה החדש-ישן, המיליארדר נג'יב מיקאתי בן ה-65, שכיהן בעבר פעמיים בתפקיד, הכריז ביום שישי האחרון על חברי הממשלה "הטכנוקרטית" שלו – מומחים שלהם לכאורה אין זיקה פוליטית – אולם כולם נדרשו לקבל את תמיכתה של לפחות אחת מהסיעות הפוליטיות במדינה, בהן גם זו של חיזבאללה, שלפי סוכנות הידיעות רויטרס אישרה את מינויים של שניים מהשרים.
המשימה המרכזית שעומדת כעת בפני הממשלה בת 24 השרים – רק אחת מהם היא אישה – תהיה, כפי שמיקאתי אמר כאשר הכריז על הקמתה ביום שישי, להציל את לבנון מ"קריסה". הדרך שלה לעשות זאת תהיה החלת הרפורמות שאת מימושן דורשת הקהילה הבינלאומית לפני שתסכים להזרים ללבנון את כספי הסיוע החיוניים שכבר הוקצו לביירות בעבר.
ללא הסיוע הזה, המשבר הכלכלי בלבנון הלך והידרדר בשנתיים האחרונות, לרמות חסרות-תקדים: ערכו של המטבע צלל ב-90%, שיעור הלבנונים שחיים מתחת לקו העוני זינק ל-78% ורבים מהם מתקשים לרכוש מוצרי יסוד בסיסיים בצל האינפלציה העצומה – מחירי המזון זינקו מאז אוקטובר 2019 ב-557%. מחסור כבד מורגש בדלק – ובחודשים האחרונים אירעו כמה קטטות אלימות וקטלניות בתורים הארוכים המשתרכים בתחנות הדלק, ותושבים נואשים אף חטפו מכליות דלק. גם בתרופות מורגש מחסור, והמדינה מתקשה לספק זרם חשמל יציב לתושביה, שחיים לעתים שעות ארוכות בעלטה. המשבר הזה מחריף את "בריחת המוחות" שממנה סובלת לבנון – מי שיכול להרשות לעצמו נמלט מהמדינה.
ממשלתו של מיקאתי מעוניינת כעת לחדש את המשא ומתן מול קרן המטבע הבינלאומית, שהחל כבר במרץ אשתקד אחרי שלבנון השתמטה לראשונה בתולדותיה מתשלום חובותיה, אולם נקלע בהמשך למבוי סתום. קרן המטבע צפויה לדרוש את יישום הרפורמות שממשלת לבנון כבר הבטיחה בעבר ליישם. הממשלה הקודמת, זו שהתפטרה בשנה שעברה בעקבות אסון הפיצוץ בביירות, חשפה אשתקד מפת דרכים לחילוצה של לבנון מהמשבר הכלכלי. בין היתר קראה התוכנית הזו לרפורמה בענפי החשמל והבנקאות, אך היא מעולם לא יושמה.
הכלכלן מייק אזאר מסביר כי לצד רפורמה במערך הבנקאות המסחרי של לבנון, הקהילה הבינלאומית צפויה לדרוש שינויים משמעותיים באופן התנהלותו של המגזר הציבורי במדינה. "אין הרבה מה לעשות חוץ משתי הרפורמות המרכזיות הללו", הוא אומר בשיחה עם AFP. אולם רפורמה במגזר הציבורי עלולה לפגוע באליטה הפוליטית, השולטת בלבנון מאז מלחמת האזרחים שהתחוללה בין 1975 ל-1990: המפלגות השונות מספקות "ג'ובים" רבים לאנשיהן דרך המגזר הציבורי. "איך הן יקבלו את זה?", תוהה הכלכלן אזאר.
הליך קבלת ההחלטות בלבנון תמיד היה מסורבל למדי, תוצר של מערכת מורכבת של איזונים ובלמים בין העדות והפלגים השונים מהם מורכבת ארץ הארזים – ומיקאתי היה האדם השלישי ברציפות שהתבקש להרכיב ממשלה, אחרי שהממשלה הקודמת התפטרה כאמור באוגוסט אשתקד בעקבות הפיצוץ האדיר בביירות. האסון נגרם כתוצאה מהתלקחות של אמוניום חנקתי, שנשמר ללא השגחה ראויה במשך שנים במחסן בנמל בבירה. בפיצוץ נהרגו 214 בני אדם, אלפים נפצעו והרס עצום נגרם לאזור נרחב בביירות.
פעילים ברשתות החברתיות תקפו בימים האחרונים את הממשלה החדשה של מיקאתי, וטענו כי היא מייצגת את אותם אנשים שהיו אחראים למחדל הפיצוץ – פקידים בממשלה, אפילו הנשיא מישל עאון, הודו כי ידעו על החזקת החומר הדליק במחסן בנמל. אחד הגולשים ברשתות כתב, בפרפרזה על החומר הדליק שהתפוצץ בנמל, כי ממשלתו של מיקאתי היא תוצר של "המשטר החנקתי, של הפוליטיקה העקרה ושל השחיתות".
הפרשן הפוליטי סאמי נאדר אמר כי הוא חושש שכמו בממשלות קודמות, גם כעת יימשכו ההתנגחויות הפוליטיות והמאבקים בין הסיעות השונות, "על כל רפורמה". מהא יחיא, מנהלת המרכז המזרח-תיכוני של מכון קרנגי, אומרת אמנם כי בממשלה החדשה ישנם כמה שרים-מומחים איכותיים למדי, אבל מביעה חשש ש"הממשלה לא תצליח להתמודד עם האתגרים ארוכי הטווח – בגלל שאין קונצנזוס פוליטי לאופן שבו יש לחלץ את המדינה מהבלגן שבו היא שרויה".
למרות נאומו הנרגש של מיקאתי ביום שישי האחרון – שבו קולו היה חנוק מדמעות והוא דיבר על סבלן של אמהות לבנוניות המתקשות להאכיל את ילדיהן, וקרא לכל הפלגים השונים לשתף פעולה – רבים רואים בו חלק בלתי נפרד מאותה אליטה מושחתת, המואשמת באחריות למשבר הכלכלי בלבנון. מיקאתי, איש עסקים שהונו מוערך לפי "פורבס" ב-2.9 מיליארד דולר, נחשב לאחד מהאנשים העשירים ביותר בלבנון, לצד אחיו טאהא מיקאתי, שגם הוא מיליארדר. ב-2019, אז כחבר פרלמנט, הוא הואשם בשחיתות: אחד מאנשי התביעה בלבנון טען אז כי מיקאתי גלגל לכיסו רווחים באופן פסול מהלוואות מסובסדות בתחום הדיור. הוא הכחיש אז את ההאשמה הזו, וטען כי מדובר ברדיפה פוליטית.
לשר האוצר בממשלת הטכנוקרטים מונה יוסף חליל, בכיר לשעבר בבנק המרכזי, והוא זה שיידרש לנהל את השיחות מול קרן המטבע הבינלאומית. כמה ממבקרי הממשלה החדשה סבורים כי הוא לא צפוי לנקוט בגישה נוקשה כלפי מקום העבודה הקודם שלו – ולבנונים רבים מאשימים את הבנק המרכזי באחריות לקריסה הכלכלית. יחיא, הפרשנית הפוליטית, מביעה זעזוע גם מכך שרק אישה אחת מונתה לשרה. "זה מדהים. זה תסמין לדרך שבה המחשבון הפוליטי ממשיך לפעול, הדרך שבה האנשים הללו חושבים על פוליטיקה, על ממשל".
משימה נוספת הניצבת בפתחה של הממשלה החדשה תהיה טיפול בפשיעה שזינקה בעקבות המשבר. המשבר הזה מלווה גם בחשש מחיכוכים עדתיים – כאלו שכבר הביאו בעבר למלחמת אזרחים עקובה מדם. לכל אלו מוסיף מצבו הרעוע של הצבא הלבנוני: שכרם של החיילים צנח עם קריסתו של המטבע. מייג'ור-גנרל עבאס איבראהים, מבכירי מערכת הביטחון במדינה, קרא לאחרונה לחיילים הלבנונים לעמוד איתן למרות תנאיהם העלובים, והזהיר מכאוס אם מוסדות המדינה הלבנונית יקרסו.
על כל האתגרים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים מעיבה כעת מערכת הבחירות שאליה נכנסת לבנון: מיקאתי הבטיח בנאומו ביום שישי כי הממשלה לא תדחה את הבחירות לפרלמנט, המתוכננות להיערך במאי 2022. גורמים פוליטיים אמרו לרויטרס כי הקמפיין הפוליטי צפוי לסבך את יכולתן של הסיעות הפוליטיות להגיע לפשרות – הן יתמקדו כעת בשמירה על המושבים שלהן בפרלמנט, ופחות בחילוץ לבנון מהמשבר.
דוגמה אחת לכך אפשר אולי כבר למצוא בהחלטתו המתריסה של חיזבאללה לייבא דלק מאיראן, תוך הפרה של הסנקציות האמריקניות על הרפובליקה האיסלאמית. מבקרי ארגון הטרור של חסן נסראללה האשימו אותו בחתירה נוספת תחת הממשלה הלבנונית, וחשיפתה של לבנון לאותן סנקציות אמריקניות.
ההשפעה הפוליטית הרבה של חיזבאללה – הנשיא מישל עאון נחשב לבעל בריתו – עלולה להוות גם אתגר משמעותי עבור שאיפתו של מיקאתי לשפר את קשריה של לבנון עם מדינות ערב. מדינות המפרץ, שבאופן מסורתי הזרימו כספי סיוע רבים לביירות, נמנעות מכך כעת – בגלל כוחו של חיזבאללה. בנאומו ביום שישי, אגב, דחה מיקאתי את הצעות הסיוע מישראל. "נשתף פעולה עם כל אחד למען האינטרס הלאומי, מלבד ישראל", אמר.
