באוניברסיטאות ברחבי איראן נמשכו היום (שבת) ההפגנות נגד משטר האייתוללות, ומאזורי הכורדים בצפון-מערב המדינה הגיעו דיווחים על שלושה מפגינים נוספים שנהרגו מאש כוחות הביטחון האיראניים. ההפגנות, שנכנסו השבוע לחודש השלישי שלהן, נמשכות למרות אזהרתם של בכירי המשטר כי יפעילו מעתה יד קשה יותר נגד המוחים.
המחאה באיראן, נזכיר, החלה באמצע ספטמבר, בעקבות מותה של הצעירה הכורדית בת ה-22 מהסא אמיני, שמתה בידי משטרת המוסר אחרי שבמהלך ביקור בטהרן נעצרה בטענה שהתרשלה בעטיית החיג'אב שלה. בעקבות זאת יצאו המונים לרחובות, ומה שהחל כמחאה על החובה לעטות חיג'אב הפך במהרה למחאה נרחבת נגד דיכוי חירויות הפרט בכללן ונגד המנהיג העליון עלי חמינאי.
לפי דיווחים מאיראן, מאז תחילת המהומות נהרגו יותר מ-300 בני אדם, רובם פעילי מחאה, אך חלקם אנשי כוחות הביטחון. ההתקוממות העממית הזו היא אחד האתגרים הגדולים ביותר שאיתם התמודד משטר האייתוללות מאז עלייתו לשלטון במהפכה האיסלאמית של 1979, וניכר כי חוסר הצלחתו בניסיון למגר אותה מתסכל אותו מאוד.
היום דיווחו פעילים על שביתות-שבת והפגנות שהתקיימו ביותר מ-20 קמפוסים של אוניברסיטאות ברחבי איראן, בין השאר בטהרן, איספהאן, תבריז ושיראז. לפי הדיווחים, מהקמפוסים עלו קריאות כגון "חופש, חופש, חופש". במקביל פרסם הארגון הכורדי Hengaw סרטונים שבהם נראו כוחות המשטר יורים באזרחים בעיר דיוואנדארה, אירוע שבו נהרג לדבריו אדם אחד.
מאז תחילת המהומות טוענת איראן כי אויביה החיצוניים – בהם ארה"ב, ישראל ומדינות במערב אירופה – הם שמניעים את המהומות ברחובותיה, ובסוף השבוע הזהיר המנהיג העליון של איראן כי מכיוון שנכשלו בניסיון להפיל את המשטר – הם עשויים לעודד כעת מגזרים חדשים באוכלוסייה, בהם פועלים, להצטרף למחאה.
כשברקע הניסיונות שלה לדכא את ההפגנות, בעולם גובר החשש מניסיונות של איראן לפגוע באזרחים זרים הפועלים נגדה מחו"ל. אחרי שביום רביעי הזהיר המודיעין הבריטי כי טהרן ניסתה לאחרונה לבצע לפחות עשרה ניסיונות לחטוף או לרצוח אזרחים בריטים או אנשים שחיים בבריטניה ושהיא מחשיבה לאויביה, היום הציבה משטרת לונדון שוטרים חמושים ליד משרדי ערוץ טלוויזיה בינלאומי בפרסית המשדר מהבירה הבריטית, בעקבות איומים שספגו עיתונאים בו.
הערב הודיע גם המודיעין הקנדי כי הוא בודק דיווחים שלפיהם אנשים החיים בקנדה קיבלו איומי רצח "מהימנים" מאיראן במטרה להשתיק אותם ולמנוע מהם לדבר נגד טהרן בפומבי.
במונדיאל נגד "השטן הגדול": השחקנים ישירו את ההמנון?
בסוף השבוע נערכו ברחבי העולם שלל הפגנות הזדהות עם פעילי המחאה באיראן, ורבים ממתינים לראות אם שחקנים בנבחרת הכדורגל האיראנית ינצלו את הופעותיהם במונדיאל שיחלו השבוע כדי להביע תמיכה דומה. בשבועות האחרונים הועלו השערות שלפחות חלק מהשחקנים יימנעו מלשיר את ההמנון הלאומי כשינוגן בתחילת כל משחק, ושיהיו ביניהם מי שיענדו סרטי מחאה.
כמה שחקנים בנבחרת האיראנית כבר הביעו בחודשיים האחרונים תמיכה בהתקוממות, בין השאר בדברים שכתבו ברשתות החברתיות, באמצעות עטיית סרטים שחורים על זרועם במהלך משחקים, או על-ידי סירובם לשיר את ההמנון. בסוף השבוע שלחו שניים משחקני הנבחרת, השוער המחליף חוסיין חוסייני והחלוץ ואחיד אמירי, תנחומים למשפחות ההרוגים שנפלו במהלך המחאה, והביעו הזדהות איתם.
נבחרת איראן שובצה במונדיאל לבית טעון מאוד עבורה מבחינה פוליטית: שני משחקיה הראשונים ייערכו מול אנגליה ומול וויילס, שהן חלק מבריטניה, אחת המבקרות החריפות ביותר של המשטר בטהרן; והמשחק השלישי והאחרון, שעשוי להכריע את גורלה בטורניר, יהיה מול נבחרתה של ארה"ב, מדינה שמשטר האייתוללות מחשיב לאויבת הגדולה ביותר שלו ומכנה "השטן הגדול". השתיים כבר נפגשו במונדיאל 1998, ואז ניצחה איראן את האמריקנים 1:2.
אל המשבחים את המפגינים הצטרף בסוף השבוע במאי הקולנוע האיראני זוכה האוסקר אסגר פרהדי, שבריאיון לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP אמר כי הוא מצדיע להם על "האומץ", כלשונו, ועל קריאתם לשינוי פוליטי. בפסטיבל קולנוע במרוקו אמר פרהדי שהוא עוקב באדיקות אחר האירועים בארצו: "אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לברך את העם בארצי, את הדור החדש, הנשים והגברים שיצאו לרחובות ומנסים לקחת את גורלם בידיהם". פרהדי אמר שאיראן ניצבת "בפני רגע מכריע ביותר", ושאחרי המחאה הנוכחית היא "לא תהיה עוד אותה המדינה".
אסגר פרהדי זכה בעבר פעמיים בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר: ב-2012 עם הסרט "פרידה", שניצח בין השאר את הסרט הישראלי "הערת שוליים", וב-2017 עם הסרט "הסוכן".