עדה שגיא, החטופה בת ה-75 ששוחררה משבי חמאס בעסקת החטופים אחרי 53 ימים בעזה, סיפרה בריאיון ל-BBC כי למרות היותה פעילת שלום - היא כבר לא מאמינה ששלום בין ישראלים לפלסטינים אפשרי, וקראה לממשלה לבצע עסקה לשחרור כל החטופים שנותרו מאחור.
ריאיון עם קרובת משפחתה של עדה שגיא
(צילום: איציק חנית)
בריאיון היא חשפה כיצד נחטפה מניר עוז והוחזקה בשבי בדירה, וכי שומריה היו סטודנטים שקיבלו תשלום מחמאס - 70 שקלים ליום. "אני לא מאמינה בשלום ואני לא מצטערת על כך", אמרה, "אני מבינה שחמאס לא רוצה בזה".
היא תיארה כיצד הוחזקה מיד לאחר החטיפה לצד חטופים נוספים בבית עם ילדים, אך למחרת הועברה לדירה בחאן יונס "בגלל שהיה מסוכן". לקראת השחרור במסגרת העסקה בנובמבר, היא סיפרה על חוסר הוודאות: "בכל דפיקה על הדלת אתה חושב שמישהו בא לקחת אותך".
בנוסף, תיארה עדה בריאיון כיצד אחת החטופות ששוחררו יחד איתה, הייתה מבועתת מכך שהיא עלולה להיות "צעירה מדי" בשביל להשתחרר במסגרת שחרור הנשים המבוגרות - "ואז מי ששמר עלינו הגיע ואמר: 'הגעתן ביחד ואתן הולכות ביחד'".
ביום השחרור, היא סיפרה, העלו אותן על רכב שהיה אמור להגיע עד למעבר עם מצרים. "ביום שישי נסענו לחאן יונס ואז היינו אמורים ללכת לרפיח. אמרו לנו שישחררו נשים וילדים, אבל אז משהו השתבש והחזירו אותנו לחאן יונס". היא סיפרה על הרגשות המעורבים כשנלקחו מאזור רפיח לבית חולים שככל הנראה היה בית החולים נאסר. "ואז אמרו לנו 'תישארו כאן'. כבר התחלנו להרגיש אושר מהשחרור". כמה ימים מאוחר יותר, ביום שלישי ה-28 בנובמבר, היא שבה לישראל.
לאחר שחרורה סיפרה ל-ynet קרובת משפחתה דרורה נבון כי "היא אישה חזקה, מדהימה. הייתה בעברה מורה לערבית ומורה ללשון בבית הספר של חבל הבשור. היא פשוט אישה משכמה ומעלה. מאוד אהובה ומאוד אהודה, ובקיבוץ כולם מכירים אותה כאחת שנותנת, תורמת ועושה למען כולם. אני רואה אותה עכשיו על המסך ואני עוד פעם מתרגשת מחדש".
