ד"ר איל פרוכטר, המשמש כממלא מקום מנהל בית החולים הפסיכיאטרי מעלה כרמל, דחה היום (חמישי) את הטענות נגד המוסד הרפואי שבו הועסק החשוד ברצח ליטל יעל מלניק ז"ל, שאושפזה שם בעבר. "כל מה שאנחנו יודעים עליו - אנחנו מיד מטפלים", אמר פרוכטר בריאיון לאולפן ynet. "אני חייב לומר שמדובר באמת באירוע חריג וקשה במיוחד, ואנחנו כואבים את האירוע מכל הזוויות - גם כמטפלים, גם כצוות שטיפל במנוחה באהבה, בחום וברצון להועיל, וגם מתוך הרגשת האחריות הנוראית בזה שהקשר ככל הנראה התחיל בתקופה שהיא שהתה אצלנו".
חרף העדויות של מטופלות שידעו על הקשר בין ליטל יעל והחשוד ברצח, פרוכטר התעקש כי בבית החולים לא ידעו שום דבר על הקשר בין השניים. "קראתי בעיתונים וגם אצלכם הרבה מאוד כתבות על ידע מוקדם ועל דברים שהועברו. לא מנה ולא מקצתה. אם היינו יודעים היינו מטפלים לאלתר ובנחישות".
רצח ליטל יעל מלניק - כתבות נוספות
מ"מ המנהל נשאל איך יכול להיות שבמוסד כלל לא שמעו על מערכת היחסים הבעייתית אם סבתה של הנערה הוציאה צו הרחקה, וטענה שעדכנה את הצוות. "הסבתא טוענת, שמעתי את הציטוט", אמר הרופא. "צו ההרחקה הוצא כשהנערה כבר לא הייתה באשפוז, ולכן בכלל לא ברור לי איך עולה מהסבתא שהיא עדכנה אותנו. אני יכול להגיד באופן ודאי בתור מי שהיה אז בתפקיד המנהל - לא ידענו על זה. יתרה מכך, אם שופט שחתם על צו ידע על כך, אני חושב שמתפקידו של בית המשפט ליידע. בקיצור, אנחנו ממש לא ידענו. כל דבר שידענו - והיו שני אירועים שידענו עליהם לפני לא רק לגבי האח - פעלנו בנחישות והגשנו את התלונה במשטרה. שתגיד לי עם מי היא דיברה אני נורא רוצה לדעת".
היו הסתייגויות כלפי האח? לא היה שום דבר מחשיד?
"בדיעבד, בוודאי שלא", השיב פרוכטר. "אנחנו כולנו מצרים נורא על הדבר הזה. אבל חוכמה בדיעבד היא חוכמה קשה. עד 2018 הוא היה אח מצוין. ב-2018, לאחר שהוא התגרש והיו לו כל מיני אירועים אישיים, היו לו כמה קשיים בתפקוד שבינם לבין האירוע הנורא הזה אין שום קשר או קרבה וגם לא צריך להיות".
עם זאת, פרוכטר הודה שהוגשה נגדו תלונה מצד המוסד עוד לפני שנכנס לתפקיד בעקבות דיווח של אחת המאושפזות, שאינה ליטל יעל, כי האח ליטף אותה על הלחי. "אני יכול להגיד שהתלונה נעשתה בניגוד ועל אף התנגדותה של הנערה שהתלוננה עליו".
אז אף אחד לא העלה בדעתו לקצר או להפסיק את העסקתו של האיש הזה?
"העלנו? בוודאי. אבל המשטרה בדקה ואמרה שאין שום דבר בעניין".
אתם הגשתם תלונה ולא שלחתם אותו הביתה, נתתם לו להמשיך לעבוד עם נוער?
"זאת עבירה משמעותית מאוד מבחינתנו. למרות שהאמא אמרה שבתה לא אמרה אמת וגם הנערה חזרה בה - בית החולים הגיש תלונה במשטרה כי אנחנו לא נקבל דבר כזה מבלי שזה ייחקר. המשטרה חקרה, נשלחה חוקרת נוער ובדקו את התלונה. חזרו אלינו ואמרו שהכול בסדר. מה צריך לעשות?".
פרוכטר ציין כי הנהלת המוסד מתכוונת לערוך בדק בית בעקבות הטרגדיה וציין כי "בוודאי שאנחנו נתחקר את העניינים לעומק. אנחנו נצא שוב ושוב אל סגל העובדים המצוין שלנו שסובל נורא מהאירוע. גם מהתחושה הרעה שבגדנו במטופלת שלנו וגם מהתחושה הנוראית שמישהו שעבד איתנו עשה דבר כזה". הוא הדגיש כי הוא הסכים להתראיין למרות שיועצי תקשורת התנגדו לכך ואמר: "זה קריטי עבורנו להבהיר שיש פה אנשים מאוד מסורים, וכרגע זה נשמע כאילו כולם פה פוגעים, רחמנא ליצלן רוצחים או אנסים. זה ממש 180 מעלות משם. בוודאי שנהפוך כל חלקה טובה. תהיה פה בקרה וחשיבה ואנחנו נרענן את השורות ונוודא שיהיה ברור מה אסור ומה מותר".
מה שמטריד זה שאנשים מדברים איתנו על כך שמטייחים אצלכם את התלונות האלה, שעושים חצי עבודה
"אבל זה לא נכון. אם אדם נחקר ונמצא בסדר? אנחנו כל הזמן עוסקים בשאלות האלה, אבל גם לעובדים מגיעה הגנה בסיסית. לגבי הבחור הזה, אני מזכיר, היה לנו איזשהו איתות לגביו שהמשטרה שללה אחר כך, והשענו אותו מהמחלקה".
חבורת של ליטל סיפרו שהוא חצה את הקווים פעם אחר פעם. איך לא ידעתם?
"קראתי את זה. זה רע מאוד. זה איום ונורא ואנחנו נצטרך להגביר את מנגנון הפיקוח - ויש לנו כאלה היום. יש מצלמות בכל השטחים הציבוריים ועובדתית אף אחד לא עלה על זה. אם היו עולים על זה היו מטפלים בזה בחומרה רבה. אנחנו מכירים את החשיבות של גבולות, בעיקר עם אוכלוסייה כזאת, וזה מאוד חמור.
"יחד עם זאת, גם כשקראתי את הראיון של אותה נערה, גם היא אומרת שהיא מבינה חלק גדול מהדברים רק בדיעבד. היא לא הבינה את זה בזמן אמת ולכן לא אמרה שזה מוזר שהוא מדבר איתם ככה. האם תפקידו של אח לדבר עם מטופלות? בוודאי ובוודאי. האם הוא עובד לבד כאח במשמרת? ממש לא. המשמרות תמיד מגוונות מגדרית כדי לתת מענה והגנה מקסימלית למטופלים ולצוות העובדים. אבל אנחנו לא יכולים כל הזמן לעבוד ולהיות תחת מעטה של חשדנות. אם באחת מהבדיקות יימצא שיש מסלולים אחרים שצריך לנקוט - אנחנו יותר נשמח לאמץ אותם. לא רק אנחנו, כל בתי החולים הפסיכיאטריים. יש מעט מאוד סגל באופן יחסי, ומעט מאוד יכולת מבחינה תקציבית. אני מקווה שעכשיו, ברוח התקופה, יש אמירות אחרות ממשרד הבריאות, ואני מאוד מקווה שזה ימשיך לכיוון הזה ושנקבל עוד כלים. הצוות שלנו מאוד מסור ועובד מאוד קשה כדי למנוע חס ושלום אירועים שכאלה, ובעיקר כדי לטפל באנשים שנקלעו למשבר".