נער בן 15, שלומד בפנימייה לחינוך מיוחד, הותקף אמש (שישי) על ידי חבורת נערים בכניסה לגן ציבורי בפתח תקווה ללא סיבה ברורה. שלושה חשודים - שני נערים וצעיר בן 19 - עוכבו לחקירה בעקבות התקיפה.
אביו סיפר ל-ynet כי התקיפה התרחשה עם סיום ארוחה משפחתית, אז ירד הנער לגן ושמע מוזיקה בטלפון. "הילד בפחדים, הוא מפחד לצאת מהבית", אמר האב. "הם הפילו אותו על הקרקע, בעטו בו והטיחו בו אגרופים. הוא התחנן על חייו".
"בני ילד מופנם, מתמודד נפש, שלומד בחינוך המיוחד. אתמול הוא הגיע לחופשה מהפנימייה, סיים ארוחת שישי אצל הוריי וישב בכניסה לגן ושמע מוזיקה בטלפון". לפתע, סיפר האב, ניגשו אל בנו ארבעה נערים ושתי נערות שהתגרו בו ולגלגו על המוזיקה ששמע. "הבן אמר להם 'מה אתם רוצים ממני?' – ואז הם החלו לתקוף אותו באכזריות ללא שום התגרות מצידו", אמר. "הם המשיכו לתקוף אותו, וכל זה קרה בזמן ששתיים מהנערות עמדו בצד, הסתכלו ולהבנתי גם צילמו".
לדברי האב, הבן הצליח להגיע הביתה כשהוא פצוע ומדמם – ואז סיפר שהוכה. "הלכתי עם הבן הגדול למקום התקיפה והבחנו בחבורת הנערים. כשראו אותנו – מיד עלו על אופניים ונמלטו מהמקום", הוא אמר. "הבן זיהה אחד מהם. ניסינו לרדוף אחריהם, אבל ללא הצלחה".
בני המשפחה הזעיקו את אנשי מד"א שפינו את הנער לבית חולים, שם טופל ושוחרר לאחר כמה שעות. במקביל, הוגשה תלונה במשטרה, ובמסגרתה העיד הנער המותקף למרות חששו.
נער בן 15 מפתח תקווה עוכב לחקירה לאחר התקיפה, ושוחרר למעצר בית. בהמשך עיכבה המשטרה שני חשודים נוספים - נער וצעיר בן 19. במשטרה אמרו כי בסיום החקירה ובהתאם לראיות יוחלט אם לבקש הערב את הארכת מעצרם.
אביו של הנער סיפר עוד כי "הילד בטראומה. הוא נמצא בפחדים, שוכב על המיטה בחדר ומפחד לצאת מהבית. יש עליו סימני מכות יבשות קשות וסימני פציעות על כל גופו. איך אפשר לעשות דבר כזה לילד עם מוגבלות? איפה האנושיות שלהם? גם אם נניח שהוא התגרה בהם, מה שלא יכול להיות, אז ארבעה צריכים להכות אותו בכזו אכזריות גם בזמן שהוא מוטל על הקרקע? למה? צריך לעורר את הציבור לדברים הנוראיים שהנוער מבצע מתוך שעמום בחופש הגדול. חשוב שהורים יראו מה מתרחש בשעות לא כל כך מאוחרות בגנים ציבוריים".
מעמותת "גיבורים קטנים", הפועלת בתחום הילדים האוטיסטים והמוגבלים בשכלם, נמסר: "משהו לא טוב קורה לאחרונה. אוכלוסיית הנערים עם מוגבלויות נהפכת לשק חבטות, ללא תגובה ראויה של המדינה. הפתרון הוא קידום דחוף של תכנית חינוכית להכרת האחר בכל בתי הספר, לפני שיהיה מאוחר מדי".
