בוועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן נקבע למחר (שלישי) דיון בעניין הצעת "חוק הרבנים", שלוקחת את הכוח מידיהן של הרשויות המקומיות ומעבירה אותו למועצת הרבנות הראשית ולשר הדתות. הצעת החוק נידונה בוועדה בכנס הקיץ הקודם וירדה מסדר היום בחודש יולי, יחד עם יתר החוקים של המהפכה המשפטית. כעת, שמונה חודשים אחרי, הצעת החוק שבה לשולחן הוועדה ומעוררת סערה. בהודעה על הדיון צוין כי ייתכנו הצבעות לאישור הנוסח המעודכן בקריאה ראשונה.
סיעות המחנה הממלכתי (של בני גנץ) והימין הממלכתי (של גדעון סער) הודיעו כי יתנגדו להמשך קידום הצעת החוק לקריאה ראשונה, וזאת בהתאם להסכם הכניסה לממשלה לפיו הן יכולות להטיל וטו באשר לקידום חקיקה שלא בהסכמה ושאינה קשורה למלחמה. יו"ר סיעת הימין הממלכתי, ח"כ זאב אלקין, אמר כי "החוק שרוטמן רצה לקדם היה מעביר את המנגנון למינוי רבנים מהציבור עצמו בערים, אזורים, יישובים ושכונות, הממנה רבנים בהתאם לאופי הקהילות, לשליטתם של מנגנונים חיצוניים הנשלטים על ידי גופים בעלים אינטרסים ועסקנים. אנו נתנגד לקידום זה".
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני ערים, רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבני שכונות), שיזמו ח"כ ארז מלול מש"ס ושמחה רוטמן, קובעת לראשונה הסדר מקיף וכולל הנוגע לרבני ערים, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות. ההצעה כוללת הסדרים הנוגעים לאופן בחירתו של הרב, תנאי הכשירות הנדרשים, משך הכהונה, גיל הפרישה, היקף המשרה ועוד. לפי הצעת החוק, השר לשירותי דת, כיום השר מיכאל מלכיאלי מש"ס, יקבע את הצורך במינוי רבני שכונות, מה שעלול להוביל למינויי מקורבים ותוספת תקנים בניתוק מצורכי הקהילה המקומית.
לפי ההצעה, הסמכות שהייתה קודם לכן של הרשויות המקומיות, תעבור למשרד לשירותי דת וכך יבוצעו מינויים בהתאם לשיקולים של המשרד והשר העומד בראשו. בנוסף, הצעת החוק תייצר מאות משרות רבנים חדשות, מאחר שלפיה על כל 50 אלף תושבים יהיה אפשר למנות רב שכונה אחד או יותר. הצעת החוק צפויה להגדיל מכמאה רבני שכונות שיש היום לקרוב לאלף רבנים, על פי ההערכות, וזאת בעיקר על חשבון כספי הרשות המקומית. סעיף נוסף בהצעת החוק קובע לראשונה שכל רבני השכונות ורבני הערים, כפופים לרבנות הראשית וזה אומר שייקבעו הכללים שלהם בלבד.
כמו כן קובע החוק כי רבני יישובים ורבנים אזוריים יתמנו רק בהסכמת התושבים המקומיים. עוד קובע החוק את משך הכהונה לרבנים שימונו לאחר כניסתו לתוקף, כך שרבני עיר יכהנו עד גיל 75 ורבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות יכהנו עד גיל 70, ללא אפשרות בחירה מחודשת, מה שעלול להוביל לכהונה ממושכת של עשרות שנים. שינוי נוסף הוא שרבני יישובים ורבנים אזוריים, בדומה לרבני ערים, ייבחרו על-ידי גוף בוחר ולא ועדה כפי שנעשה כיום.
חבר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב מהעבודה אמר כי הנוסח העדכני להצעת החוק שהובא הוא אף חמור יותר מהמקורי שדנו בו בכנס הקודם. "מדובר בהצעת חוק מושחתת שמטרתה אחת - הוספת מאות תקני רבנות בעבור המפלגות החרדיות, ללא כל קשר לצורכי הציבור הישראלי ולהעדפות הדתיות והתרבותיות שלו. השינויים שהוכנסו בהצעת החוק, לא מרפאים את כשליו, אלא בדיוק להפך. כך לדוגמה, העברת כל ההגדרות הנוגעות לתפקיד 'רב שכונה' ודרך בחירתו מהצעת החוק לתקנות שיקבע השר לשירותי דת. ההעלאה המחודשת של הצעת החוק מלמדת שהממשלה והקואליציה חוזרות בגדול ל-6 באוקטובר", אמר ח"כ קריב.
הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ומייסד ארגון עתים שנכח בדיונים על הצעת החוק ויגיע מחר לוועדת החוקה, אמר כי "חזרתו של חוק רבני הערים הוא בשורה רעה מאוד למנהל התקין ולוקח את הכוח מידיהם של התושבים ונבחרי הציבור המקומיים. במקום לחזק את הציבור, חברי המפלגות ש"ס והציונות הדתית לא שינו כלום מדרכם והם ממשיכים לעשות דילים על חשבון הציבור. חיזוק מונופול הרבנות על חשבון אמון הציבור רק ירחיק יהודים מזהותם".
תני פרנק, מנהל מרכז יהדות ומדינה במכון הרטמן, שיגיע מחר שוב לדיונים על החוק מסר כי "בזמן מלחמה הדבר האחרון שתושבי ישראל צריכים זה מינוי המוני של רבני שכונות. הצעת החוק להחלשת הרשויות המקומיות בבחירת רבנים לא הייתה צריכה לבוא אל העולם מלכתחילה. היה ראוי אם חברי הכנסת שרוממות היהדות בגרונם ופוליטיקת הג'ובים בידם היו מבינים טוב יותר את המציאות לאחר השבעה באוקטובר ומפנימים שהצעות מהסוג הזה פוגעות ביהדות ומפלגות אותנו".
