(צילום: סנטרל הפקות)
ועידת הנדל"ן מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
בכירים בתחום הבטיחות בבנייה התייחסו הבוקר (שני) לרצף תאונות העבודה הקטלניות שאירעו בחודשים האחרונים, והסבירו בוועידה הלאומית לנדל"ן ולבטיחות בבנייה של ynet ו"ידיעות אחרונות": "אנחנו מחפשים את הטכנולוגיה שתעצור את הפועלים שנייה לפני שקורה האסון. מוכנות נכונה לביצוע - זו הדרך".
איל בן ראובן, ראש מטה הבטיחות של הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, ציין: "קבענו לעצמנו יעד של אפס כשלים בתכנון ובביצוע. לשם אנחנו שואפים, כדי להוריד ככל שרק אפשר. אני רוצה שכל חברות הבנייה בישראל יעברו דרך 'תוכנית הכוכבים', היא משנה מציאות בחברות. יש היום תוכנית לעובדים שנקראת 'תוכנית בטיחות מעשית'. מה זה אומר? אנחנו מקווים להתקדם לקראת מצב שבו עובד לא ייכנס לאתר בנייה בלי שהוא עבר השתלמות בסיסית של יום בטיחות מעשית".
הוא הוסיף: "אנחנו פוגשים בהשתלמויות פועלים שעובדים 15 שנה, אתה אומר להם 'עכשיו תשימו רתמה' - והם לא יודעים איך לרכוס אותה, אומרים שהם בחיים לא עשו את הדברים האלה. אתמול ישבתי עם מנכ"ל משרד העבודה ודיברתי עם השר - תוציאו הנחיה. אי אפשר לממש אותה למחר? לעוד שנתיים. יש פה מהפכה. מאז שהדבר הזה עלה לפני חמש-שש שנים, החברות הטכנולוגיות הבינו פתאום שיש פה צורך וגם כסף. יש חברות טכנולוגיות שעומדות בתור כדי להציג לנו יכולות".
הוא ציין: "מה אני רוצה? אם אנחנו יודעים היום לראות ציפורן של בן אדם בטהרן או בכל מיני מקומות כאלה, אני רוצה שהטכנולוגיה תעזור לי לבוא מתוך הנחה בסיסית שעובד טועה. עובד שצריך לשים רתמה בשתיים בצהריים אחרי שהוא יצא בשלוש בלילה, עלול לטעות - מהתרשלות, מידע, מכל מיני מקומות. אני מחפש את הטכנולוגיה שתעצור אותו שנייה לפני שקורה האסון. כלומר, שאם הוא לא רכס את הרתמה, מישהו יקבל את ההתרעה הזאת".
חזי שוורצמן, ראש מנהל הבטיחות במשרד העבודה, אמר כי "החגיגה הזאת של הפקרות באתרי הבנייה חייבת להיגמר, והיא תיגמר. המציאות באתרי הבנייה היא מציאות מורכבת של הפרת זכויות עובדים וגם נושא של בטיחות. אותם מפקחים שיוצאים מאתרי הבנייה בעצם חוזים בהפרות גלויות ובוטות. אנחנו עושים כל מה שצריך בגישה בלתי מתפשרת כדי למגר את התופעה הזאת, באמצעות סגירת אתרי בנייה סנקציות, עיצומים כספיים של 80 מיליון שקל וכל מה שצריך. אין לנו זמן לחינוך וכן הלאה, חייבים למגר את זה בזמן אמת".
לדבריו, "אנחנו ממקדים מאמצים ומשתפים פעולה עם רשם הקבלנים והמשטרה. אנחנו דורשים ומבקשים את הסיוע של הרשויות המקומיות לנושא של פיקוח. יש הרי אלף פקחים של הרשויות המקומיות, אנחנו רוצים שהם גם יהיו. לעובד זה לא משנה מי נמצא, אם זה יהיה מפקח, מפקח שלנו או פקח. חשוב לו שהמדינה תבוא ותראה שיש דגש לבטיחות העובדים, וזו בעצם המטרה שלנו".
סגן-ניצב ליאת שניידר, מפקדת יחידת פלס ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בלהב 433, הוסיפה: "אנחנו מקבלים את התיקים המורכבים יותר, הייחודיים. תאונות העבודה הן תיקי רשלנות, תיקים שהם מאוד מורכבים, לא פשוטים להוכחה. איסוף הראיות הוא לא פשוט, ואנחנו עובדים במלוא המרץ לעשות את זה כדי להגיע לחקר האמת, ואם צריך, להעביר את התיק הלאה עם המלצה להביא לדין. אבל, וכאן יש אבל גדול, אנחנו מנסים לעלות קומה ולראות מה מתוך התיק הזה ימנע את התאונה הבאה, לזקק את התובנות".
עמית גריידי, רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, ציין: "הבנו שחסר משהו בפעילות של רשם הקבלנים, ויצרנו נייר שמסביר כיצד נפעיל סמכות ביום פקודה, כשהם ישבו מולי בשימוע. היום קבלן בשטח יודע איך בכוונתנו להפעיל סמכות, עד שלילת רישיון ומחיקתו מהפנקס. קבענו כמה קריטריונים, בין היתר יש גם את 'תוכנית הכוכבים', תוכניות אכיפה, עניינים נוספים שקשורים בבטיחות. אנחנו נביא מכפיל כוח, זו המטרה שלנו, להראות תמריץ חיובי לקבלנים ולמנהל הבטיחות, שהם הגוף הסטטוטורי שאחראי על הנושא. מכפיל הכוח המשמעותי שלנו הוא העניין שאנחנו נוגעים ברישיון בסוף, וזה באמת הנושא הכואב לכל קבלן. שם אנחנו נמצאים, לתת את העזרה הנדרשת לגופי האכיפה".
